אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כחלון בישל דייסה צילום: אלכס קולומויסקי

בחירות 2019

כחלון בישל דייסה

לאורך שנותיו של משה כחלון במשרד האוצר, הוא בזבז הזדמנות אחר הזדמנות לנתב את הצמיחה הגבוהה לטובת רפורמות מבניות. עכשיו, כשהגירעון גואה, הצמיחה מאטה והעולם במשבר, כחלון ינסה לכבוש מחדש את לב הבוחרים

24.12.2018, 22:00 | אדריאן פילוט
ההודעה של ראשי הקואליציה היום (ב') על בחירות באפריל פוגשת את המשק הישראלי במצב לא נינוח. מצד אחד, יש למשק הישראלי לא מעט נתונים להתגאות בהם: 2018 צפויה להסתיים עם צמיחה של כ־3.6%, הרבה מעל ממוצע ה־OECD של 2.4%. גם שיעור אבטלה נמצא בשפל של כל הזמנים - סביב 4% - ושיעורי ההשתתפות והתעסוקה נמצאים בשיא כל הזמנים. גם רזרבות המט"ח בשיא ומדד ג'יני לאי־שוויון בחלוקת ההכנסות נמצא בירידה מתמדת זה עשור והגיע לשפל של 20 שנה.

אלו פני השטח. כשצוללים אל תוך הנתונים התמונה פחות ורודה. ברבעון השלישי של 2018, קצב צמיחת המשק ירד ל־2.3% בלבד, לעומת שיעורי צמיחה של יותר מ־4.5% בשלושת הרבעונים שקדמו לו. הצמיחה לנפש - הצמיחה בחלוקה למספר התושבים - אפסית או שלילית בשני הרבעונים האחרונים. מדובר במצב בעייתי מאוד במדינה שלה ריבוי טבעי של כ־2% בשנה - שכן האוכלוסיה גדלה מהר יותר מהתוצר.

קראו עוד בכלכליסט

הקטר מאט

 

נתון מדאיג עוד יותר הוא התמ"ג העסקי, התוצר שמייצר הקטר החשוב ביותר של המשק: המגזר העסקי. ב־2017 ובתחילת 2018 התמ"ג העסקי גדל בשיעור של 4%‑6%, אולם ברבעון השני של 2018 הוא עלה רק ב־0.4% וברבעון השלישי ב־2.1%.

ההאטה הזו בפני עצמה מדאיגה, אולם המגמה הצפויה ממש מטרידה. הממשלה לא משקיעה מספיק במשק - וללא השקעות צפויה ירידה בצמיחה ארוכת הטווח. כך למשל, ההשקעות בבנייה למגורים התרסקו בשנה וחצי האחרונות על רקע תוכנית מחיר למשתכן של שר האוצר משה כחלון והביאו את הנדל"ן לקיפאון. לפי הלמ"ס, מתחילת 2017 ועד הרבעון השלישי של 2018 נרשמה ירידה של 11.6% בהשקעות בבנייה למגורים. ירידה זו צפויה להוביל גם לעלייה במחירי הנדל"ן, שכן משמעותה ירידה בהיצע הדירות. גם ההשקעות בשאר ענפי המשק - בנייה שלא למגורים, רכש מכונות וכלי תחבורה וקניין רוחני - יורדות כבר שני רבעונים ברציפות, אחרי עלייה רציפה של שנה שלמה.

רוב שנות כהונתו של כחלון באוצר התאפיינו בצמיחה גבוהה, אולם דווקא סוף הקדנציה נרשם היפוך: רמת הכנסות המדינה כאחוז מהתמ"ג החלה לרדת בקצב שמדיר שינה מעיני פקידי האוצר, מרמה של 27% מהתמ"ג לכ־25%. במקביל, רמת ההוצאה זינקה מ־27% מהתמ"ג ל־29%. במונחים אבסולוטיים, הממשלה מוציאה 48 מיליארד שקל יותר ממה שהיא מכניסה.

בשנתיים האחרונות פעלו באוצר כדי להסתיר את הפער באמצעות כל מיני טריקים, אך המשחק נגמר. 2018 תסתיים עם חריגה מיעד הגירעון, 2.9% מהתמ"ג, הנחשב מלכתחילה ליעד גבוה. אבל הבעיה הגדולה עוד יותר היא הגירעון של 2019, שלהערכת כלכלנים בכירים בשוק יגיע ל־3.6%‑4%.כעת, שבוע לפני סוף 2018, מנכ"ל האוצר ויד ימינו של כחלון שי באב"ד מסרב לקיים דיון אמיתי כן ופתוח בנושא, כדי שהנתונים העגומים לא יהרסו את הקמפיין של הבוס. היום, אחרי דחייה של שלושה שבועות, החל להתקיים דיון בנושא, אך באב"ד החליט לדחות אותו שוב.

מהצד השני, יחס החוב־תוצר של ישראל מסיים צניחה חדה ומתמשכת מרמה של 73% מהתמ"ג ב־2009 ועד לכ־61% מהתמ"ג ב־2017, בעיקר בשל תקבולים ממכירת קרקע - שלפי חוק חייבים לשמש להפחתת חוב. במקרה של לחץ, היחס הזה לבדו מאפשר למשק לגייס כסף, והרבה ממנו, בעלויות נמוכות מאוד.

משה כחלון. שהנתונים העגומים לא יפגעו לו בקמפיין, צילום: אמיל סלמן / הארץ משה כחלון. שהנתונים העגומים לא יפגעו לו בקמפיין | צילום: אמיל סלמן / הארץ משה כחלון. שהנתונים העגומים לא יפגעו לו בקמפיין, צילום: אמיל סלמן / הארץ

 

אין מבוגר אחראי

 

המשק הישראלי הקטן מושפע מאוד מהסביבה הבינלאומית, וקשה לחשוב על סביבה פחות מוצלחת מזו הנוכחית. מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין - שתי הכלכלות הגדולות בעולם - מאיימת על הסחר העולמי כולו. בנוסף, כלכלות ארה"ב ואירופה, שותפות הסחר העיקריות של ישראל, מאטות בקצב הרבה יותר גבוה מזה של ישראל, על רק משברים פוליטיים־כלכליים־חברתיים חמורים. תוצאות המשברים הללו הורגשו היטב בישראל השבוע, כאשר המפולת בשווקים הפיננסיים הפילה את הבורסה בתל אביב ב־5% ביום אחד - הנפילה החדה ביותר מאז 2011.

בתקופות של אי־ודאות גדולה נדרשת יד יציבה על ההגה, לרבות זו של הפקידות המקצועית הבכירה - שכן אחרי הכרזה על בחירות ידי הפוליטיקאיים כבולות, וטוב שכך. אלא שגם כאן יש בעיה: משרד האוצר שבור וחבול. כחלון ובאב"ד הצליחו להחליש מאוד את מנהלי האגפים ולהפריד ביניהם, ואלה עסוקים כיום במאבקים פנימיים ובחלוקת האחריות על הגירעון הגואה.

גם המצב בבנק ישראל אינו מזהיר: הנגיד החדש אמיר ירון, שנכנס היום לתפקיד, נטול ניסיון ניהולי, אינו מכיר את עובדי ומנהלי הבנק ומעולם לא התמודד עם משבר.

הממשלה הבאה תצטרך להתמודד עם אתגרים כלכליים לא פשוטים, לרבות התנעת רפורמות מבניות אמיתיות שהמשק פשוט משווע להן. במהלך שנותיו של כחלון במשרד האוצר, עמדו לרשותו משאבים עודפים שאותם ניתן היה לנתב לאותן רפורמות. זה לא קרה ואת הנעשה אין להשיב. אם בממשלה הבאה יישבו שרים שישכילו להוביל את המהלכים הללו, הם יעשו זאת במחזור עסקים פחות מאיר פנים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



39 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

38.
כחלון השאיר את המסתננים ולכן מחירי הדיור בשמיים
אם היה מוציא את המסתננים אלפי דירות היו מתפנות באיזורי ביקוש במרכזי הערים ומשרות שהיו מתפנות היו מחייבות או עליית שכר והעסקת ישראלים או מיכון שהיה נותן פרנסה לטכנאים, יצרנים ויבואנים של אותם מוצרים והיה מעלה את הפיריון במשק. מעבר לכך, שר הפנים באמצעות ועדת התכנון הארצית היה יכול לאשר אחוזי בניה מוגברים למגורים במרכזי הערים ולחייב את העיריות למשל ת"א לבנות דירות קטנות למשפחות. כך מחירי הקרקע והנדל"ן היו יורדים. המדינה מרוויחה ממיסים והעיריות מעסקים ולכן אין מי שיראה את התמונה הגדולה ויפעל לטובת הכלל. ביבי עסוק מדי.
אפשר הרבה יותר  |  26.12.18
לכל התגובות