דרך ישרה: המחקר שמוכיח שנשים לא מעורבות בהונאות

כרום ריבר (Chrome River) היא חברה אמריקאית שמציעה פתרונות אוטומציה להוצאות של חברות. כדי להמחיש את נחיצות המוצרים שלה, היא ערכה באפריל־מאי השנה סקר בקרב 1,200 אנשים שנוסעים לעבודתם, זאת כדי לשרטט את פרופיל האדם שמנפח את דו"ח ההוצאות שלו. ובכן, גיל המנפחים הוא בדרך כלל מתחת ל־44 שנה, הם עובדים בדרגי הביניים של הניהול, והם - גברים. לא רק שלגברים יש סיכוי כפול מנשים לבצע הונאות, יש גם סיכוי גבוה פי ארבעה לכך שהם ינפחו את חשבון ההוצאות שלהם באלף דולר. ובאופן משמעותי יותר מנשים, הם האמינו שלא ייתפסו.

המחקר הזה לכד את תשומת לבי לא כי נחמד להיות בצד הישר והצודק, אלא מפני שהוא פורסם בסמיכות לאחת ההונאות המרעישות של השנים האחרונות, שבוצעה על ידי אשה: אליזבת הולמס, בת 35, היתה הדרלינג של עמק הסיליקון וגייסה 700 מיליון דולר ממשקיעים - חלק מהם מתוחכמים בהחלט — למכשיר שפיתחה, שניתן להציבו בבית מרקחת ותמורת סכום פעוט הוא יאבחן כל מחלה, מסרטן ועד סוכרת, באמצעות טיפות דם אחדות בלבד. אלא שבמרץ השנה התברר גודל השערורייה, כשהולמס הואשמה בהונאה.

אולם הולמס היא ברבור שחור בבריכה של ברווזים גברים. שלושה חוקרים אמריקאים פרסמו ב־2013 מחקר מרתק במגזין “American Sociological Review” (לקריאה: bit.ly/2EDzpps). הם צללו לתוך כתבי האישום והמסמכים שליוו 83 הונאות שבהן הורשעו 436 אנשים בשנים 2002–2009, וגילו שרמאיות נדירות כמו רוצחות או שודדות: מתוך 436 המורשעים רק 37 היו נשים, פחות מ־10%. וכשהן כן שותפות לקנוניות, תפקידן מינורי יחסית: בפרשת HealthSouth, למשל, היו 19 נאשמים, בהם חמש נשים - כולן בתפקידים קטנים של ביצוע הנחיות שקיבלו לרישום כוזב בספרים ויצירת תיעוד פיקטיבי.-

כשנשים מעורבות בפרשיות רמאות, מפתיע לגלות כמה מעט הן הרוויחו מהן. יותר ממחציתן לא הרוויחו כלום במונחים כספיים; בעיניהן הרווח היה לשמור על מקום עבודתן. ואילו מחצית מהגברים לקחו לכיסם לפחות חצי מיליון דולר. למשל, כוהנת החיים הטובים מרתה סטיוארט היתה המאסטר־מיינד מאחורי קנוניית סחר פנים, ואף ישבה בגללה בכלא - אך הרמאות הניבה לה רק 46 אלף דולר.

איך אפשר להסביר את זה? לחוקרים היו כמה כיוונים. ראשית, גברים עדיין משמשים יותר מנשים בתפקידים בכירים שבהם אפשר לזהות הזדמנות להוציא לפועל קנוניה. שנית, ייתכן שגברים מעדיפים לשתף גברים אחרים, שקרובים אליהם, בהונאה. והסיבה השלישית היא ערכית: החוקרים מציינים שנשים בתפקידי ניהול נוטות יותר לסלוד מסיכון ולהדגיש אחריות חברתית ושוויון - ערכים שאולי מפחיתים את הסיכוי שהן יעסקו בהונאות.

לממצאים דומים הגיע מחקר אמריקאי אחר, שמצא שמנהלי כספים נוטים יותר ממנהלות כספים לשחק עם הדו"חות הכספיים ולהעלים מס. החוקרים מסבירים את ההבדל בדלק השונה שמניע גברים ונשים: מחקרים בניהול מצאו שנשים מונעות יותר על ידי תשוקה לצמיחה ופיתוח, בעוד גברים מונעים יותר על ידי כסף וכוח - מה שעשוי להוביל אותם להתנהגות לא ראויה, כל עוד זו תקנה להם יותר כסף וכוח. נראה שגם לפשעי צווארון לבן יש תקרת זכוכית.