אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סיכום הכהונה של נפתלי בנט: 5 יחידות מתמטיקה, 5 יחידות הדתה ואפס לימודי ליבה צילום: שאול גולן

בחירות 2019

סיכום הכהונה של נפתלי בנט: 5 יחידות מתמטיקה, 5 יחידות הדתה ואפס לימודי ליבה

תשלומי ההורים זינקו, רפורמת הסרדינים הביאה תוצאות מוגבלות ולימודי היהדות נדחפו לגרונות התלמידים. אפילו ההבטחה לדור העתיד של הסטארט־אפ ניישן מעלה סימני שאלה. שר החינוך נפתלי בנט מגיע לבחירות עם ציון שנוי במחלוקת, לא מפתיע כשזוכרים שלא זה המשרד שאליו הוא רצה להגיע; סיכום קדנציה, פרויקט מיוחד

27.12.2018, 07:01 | שחר אילן

במבחני PISA לשנת 2015 ישראל מוקמה בסביבות המקום ה־40 הלא מכובד. היא רשמה את הפערים הגדולים היותר בין תלמידים בציונים. אחת התעלומות הגדולות של הכלכלה הישראלית היא איך מערכת חינוך עם הישגים כושלים כל כך נוסח מדינת עולם שלישי מצליחה להזין את ענף ההייטק הישראלי שהקנה לישראל את הכינוי אומת הסטארט־אפ.

קראו עוד בכלכליסט

אם יש מטרה אחת ששר החינוך היוצא נפתלי בנט שם לו ועמד בה בהצלחה ניכרת היא להבטיח שאומת ההייטק תמשיך להתקיים ליד מדינת ישראל ולקבל ממנה את כוח האדם הדרוש. לשם כך הוא הגדיל דרמטית את מספר הנבחנים ב־5 יחידות מתמטיקה ואף הגיע ליעד של 18 אלף נבחנים כבר ב־2018, שנה לפני המועד החזוי. לשם כך הוא גם הגדיל דרמטית את מספר הסטודנטים במקצועות מוכווני תעשייה עתירת ידע. 26.5%, יותר מרבע מהסטודנטים למדו בשנה שעברה מחשבים, מתמטיקה והנדסה, שיא של כל הזמנים.

רפורמה לטובת החזקים

הרפורמות האלו מעלות שתי שאלות. הראשונה היא האם באמת כישורים מתמטיים והנדסיים זה כל מה שעולם ההייטק צריך בימים אלה. החוקרים ואנשי המקצוע מדברים על צורך גובר והולך בכישורים רכים דוגמת יכולת עבודה בשיתוף פעולה ויצירתיות. אם נעשה בימי בנט מאמץ להכין את מערכת החינוך לעולם שבו לכישורים האלה תהיה הרבה יותר חשיבות הוא היה מוגבל למדי. השאלה השנייה היא מה עם שאר התלמידים, אלה שלא יזכו למשכורות העתק של עולם ההייטק. בנט לא הוביל שום רפורמה משמעותית בנושאים כמו איך לומדים, ומה שלא פחות חשוב איך נבחנים שלא לדבר על הערכות לאומית למערכת החינוך העתידית.

בכל פעם שאנשי משרד החינוך הואשמו בציבור בתשלומי ההורים האסטרונומיים שמגיעים לעיתים עד 20 אלף שקל לשנה התשובה שלהם היתה שבנט הפחית את העומס על ההורים בנושאים אחרים כמו למשל הסייעת הנוספת (נוספו 5,600 סייעות), בתי ספר של החגים וחוגים לכל ילד. זה נכון אבל בכך הם גם עזרו לשמר את הפערים העצומים בין הורים שיכולים להרשות לעצמם תשלומי ענק ומעוניינים בהמשך התשלומים להורים שלא יכולים. מבחינה זו בנט היה שר החינוך של רעננה וסביבתה.

נפתלי בנט. דחף למינויים פוליטיים במועצה להשכלה גבוהה. "שברנו את קרטל האוניברסיטאות", התגאה, צילום: אלכס קולומויסקי נפתלי בנט. דחף למינויים פוליטיים במועצה להשכלה גבוהה. "שברנו את קרטל האוניברסיטאות", התגאה | צילום: אלכס קולומויסקי נפתלי בנט. דחף למינויים פוליטיים במועצה להשכלה גבוהה. "שברנו את קרטל האוניברסיטאות", התגאה, צילום: אלכס קולומויסקי

אם יש רפורמה של בנט שמבחינה מקצועית באמת קשה להבין אותה זו "רפורמת הסרדינים" שהורידה את מספר התלמידים המקסימלי בכיתות א-ד מ־40 תלמידים ל־32 (בישובים חלשים) עד 34 (בישובים חזקים) בעלות של 450 מיליון שקל. זו היתה רפורמה שכולה יחסי ציבור והיענות למחאה ציבורית של הורים חזקים. אם יש דבר שהמחקרים מסכימים לגביו זה שלהפחתה מוגבלת של מספר התלמידים בכיתות אין שום השפעה על ההישגים הלימודיים או על רמת האלימות.

גם ההשפעה האמיתית של המהלך על מספר התלמידים בכיתות היתה לדברי חוקר החינוך הבכיר נחום בלס ממרכז טאוב מוגבלת מאוד, הורדת מספר התלמידים הממוצע לכיתה מ־29 לתלמידים לכיתה ל־28 תלמידים. בעלות של 450 מיליון שקל אפשר היה להוסיף הרבה מאוד שעות לימוד לבתי ספר חלשים ובכך לצמצם דרמטית את הפערים.

הציון הפסיכומטרי הממוצע של הסטודנטים המתחילים לימודי הוראה ירד בשנים האחרונות מ־550 ל־513. זה נובע ממחסור חמור במורים איכותיים, ביחוד מורים מקצועיים, ובנטישה של מורים חדשים כמה שנים לאחר תחילת העבודה. רפורמת הסרדינים גרמה מטבעה לפתיחת כיתות נוספות, כלומר החריפה את המחסור במורים ותרמה לירידה ברמת ההוראה.

נזק ההדתה

בנט אוהב לדבר על חינוך לערכים, אבל ברור שבין הערכים היהודיים והדמוקרטיים, היהודיים היו הרבה יותר משמעותיים בעיניו. תקציב התרבות היהודית במשרד החינוך עמד ב־2014 שבה שלט במשרד השר שי פירון מיש עתיד על 120 מיליון שקל וגדל עד 2017 ב־76% ל־211 מיליון שקל.

זה ברור שבנט הזרים כספים לארגוני הדתה אורתודוקסיים ואפשר להם לפעול בבתי הספר הממלכתיים. זאת, במקום להעביר את הכספים לבתי הספר עצמם כדי שהמורים יעבירו את הפעולות או לארגונים פלורליסטיים המתאימים לרוח בתי הספר. כמות התלונות העצומה על הדתה במערכת החינוך הממלכתית אינה מותירה מקום לוויכוח האם היתה הדתה בתקופתו אלא רק כמה הדתה היתה. אם יש מסקנה אחת ברורה מתקופת בנט זה שיש להקים מועצת חינוך ממלכתי דוגמת מועצת החינוך הממלכתי דתי שתחצוץ בין בתי הספר לשר החינוך ותמנע חזרה של תופעת ההדתה.

כך הוציא בנט שם רע ללימודי היהדות. קשה לאמוד את הנזק שגרמה תקופתו במערכת החינוך ליחס של הורים ותלמידים חילונים ומסורתיים ללימוד יהדות. רק במצב שבו יהדות הופכת לשם נרדף לכפיה והחזרה בתשובה יכולות לצמוח תופעות מוזרות כמו הורים שנאבקים נגד בתי ספר לתגבור לימודי היהדות (תל"י) בטענה שמדובר בהדתה. זאת, למרות שפתרונות פלורליסטיים נוסח תל"י הם בדיוק התשובה להדתה ומה שנחוץ למערכת החינוך הממלכתית.

הצל של שקד

לבנט, בניגוד לשרת המשפטים איילת שקד, לא היתה ועדה למינוי שופטים שתאפשר לו לבצע שורה ארוכה של מינוי אנשים מהמגזרים המקורבים אליו. זה גרם לכך שבעיני רבים שקד האפילה עליו בתחום המינויים וגם ביכולת לצאת למאבק במערכת שעליה היא ממונה. המקום שבו היכולת של בנט למינויים פוליטיים באה לידי ביטוי היתה המועצה להשכלה גבוהה. הוא הצליח לגבש רוב לאנשיו בוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה (ות"ת).

 
 
איילת שקד. האפילה על בנט בתחום המינויים
איילת שקד. האפילה על בנט בתחום המינויים צילום: עמית שעל

על סמך ההישג הזה הוא הכריז בישיבת ממשלה לפני חודשיים ש"שברנו את קרטל האוניברסיטאות". בפועל המשמעות הציבורית של ההישג הזה די מוגבלת. גם אם קרטל כזה אכן היה קיים, והדבר כלל לא ברור, הציבור לא ממש היה מודע לקיומו עד שבנט סיפר לו, וספק אם היה אכפת לו.

בינתיים ההצלחות שצבר בנט בות"ת לא מרשימות במיוחד. אחת מהן היא החלטת ות"ת על הקמת פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל בשומרון, מהלך שתקפותו נמצאת כרגע בדיון אצל המשנה ליועמ"ש עו"ד דינה זילבר. השנייה היא מתן אפשרות למרכז הבין תחומי בהרצליה להעניק תארי דוקטור, מה שמקרב אותו למעמד של אוניברסיטה.

האח החדש – יעקב ליצמן

כהונתו של בנט מסתיימת בצלילים הצורמים מאוד של פרשת ההונאה שנחשפה השבוע במבחני המיצ"ב. את ההונאה הזו הובילו לטענת משרד החינוך מנהלי בתי ספר. אכן פרשיה חינוכית להפליא. אלא שהאמת היא שכל מערכת המדידה של החינוך בישראל וההשוואה שלו לחינוך בעולם בנויה על הונאה אחת גדולה. זאת משום שרוב החינוך החרדי כלל אינו משתתף בבחינות אלו.

בחינוך החרדי רוב הבנים כלל אינם לומדים לימודי ליבה ואינם משתתפים במבחנים. המוסדות החרדיים לבנות ולבנים שמקנים מקצועות כלליים עושים זאת ברמה נמוכה משמעותית משאר המוסדות בחינוך הממלכתי. ממילא הציונים הכל כך מביכים של ישראל במבחנים הבינלאומיים גבוהים משמעותית מהרמה האמיתית שלנו. הנזקים שגרמה מערכת החינוך החרדית לעתיד ישראל בתקופת בנט אדירים. כך למשך מספר האברכים גדל דרמטית מ־64.6 אלף ב־2014 לשיא של 79.4 אלף ב־2017,
עלייה של 23%. זאת לאחר שבימי קודמו שי פירון מיש עתיד מספר האברכים דווקא צנח מ-70,800 ל-64,600. תרמה לכך החלטת הממשלה הנוכחית להחזיר שורת הטבות לאברכים. בראש ובראשונה תקציב התמיכה במוסדות תורניים זינק מ־575 מיליון שקל ב־2014 ל־1.2 מיליארד ב־2017 תוספת של 112%. הנתונים הקשים האלה הם ללא ספק אחת הסיבות לצניחה בשיעור עבודת החרדים מ־51% ל־48% ברבעון השלישי של 2018, אחת ההתפתחויות הכלכליות החמורות שידענו השנה.

אפשר לטעון שבנט לא אחראי לסיכומים הקואליציוניים להגדלת תקציבי הישיבות. אבל הקדנציה של בנט נעדרה כמעט כל עיסוק בנושא היותר גורלי לעתיד הכלכלה הישראלית והמדינה כולה – שילוב תוכנית הליבה בחינוך החרדי. סביר שברית האחים שלו עם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן שהחליפה את הברית עם האח הקודם יאיר לפיד גרמה לו להדיר עצמו מכל עיסוק בנושא הרגיש כל כך.

ההיבט החמור והציני בתחום הזה היה העובדה שמשרד החינוך של בנט לא קידם את החינוך הממלכתי חרדי שהקים קודמו שי פירון. התוצאה: בתקופת בנט גדל החינוך הממלכתי חרדי בצורה זניחה בלבד מ־30 בתי ספר ל־45. כל זאת למרות הביקוש העצום בציבור החרדים החדשים לבתי ספר מזרם זה. לפי הערכות בין 60 ל־80 קבוצות הורים חרדים מעוניינות להקים בתי ספר שיצטרפן לזרם הזה. למדינה יש עניין עצום לסייע להם ולהחדיר את לימודי הליבה למגזר החרדי. אלא שמשרד החינוך לא עושה דבר כדי לסייע להם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



116 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

116.
שר חינוך כושל
המספרים מוכיחים זאת. מלבד זאת 5 יחל מתמטיקה זו בדיחה עצובה. הורידו את רמת הלימודים כדי שהגחמות של בנט תתמלאנה. מלבד זאת, הדתה שמדתה כנאמר. לגמרי שר חינוך מוטה. אבל מסכן בנט, הוא לא רצה את המשרד. זה נכפה עליו. הוא עסק בכל חוץ מענייני משרדו. נקווה לעתיד טוב יותר בחינוך עם שר חינוך שמבין ורוצה חינוך.
סמי  |  29.12.18
112.
5 יחידות של היום זה לא 5 יחידות של לפני 20 שנה
אני מלמד אותם באוניברסיטה, והם יודעים הרבה פחות ממה שידעו לפני 20 שנה. הציונים שלהם בבגרות לא משקפים רמת יידע אמיתית. ככה זה כשאפשר לשפר לחוד כל שאלון בבחינה (05, 06 ועוד), וכשהשאלות קלות יותר. ועל בוגרי 3 יחידות בכלל אין מה לדבר. מצטער. זו לא רפורמה. זו רגרסייה. ולא במובן המתמטי של המלה.
מלמד את בוגרי 5 יחידות  |  28.12.18
לכל התגובות