אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תורת המספרים צילום: עמית שעל

פרשנות

תורת המספרים

בנט הוא לא השר שיעסוק בשאלות כמו איך תיראה מערכת החינוך העתידית, כי לך תבטא את זה במספרים ובכותרות

27.12.2018, 07:02 | שחר אילן

תקציב משרד החינוך גדל בתקופתו של שר החינוך נפתלי בנט מ־45 מיליארד שקל ב־2014 ל־62 מיליארד ב־2019, כלומר ב־38%. גם אם מביאים בחשבון את הגידול הטבעי העצום של מערכת החינוך הישראלית זהו זינוק משמעותי מאוד. אין ספק שעדיף להיות שר בתקופה של עודפים תקציביים.

מכיוון ששפע כה גדול נחת על משרד החינוך עולה השאלה איזה שימוש עשה בנט בכספים. בפועל בנט נהג כפוליטיקאי, כלומר השקיע כספים בעיקר במקומות שבהם ניתן למדוד את ההשפעה במספרים: הגדלת מספר הנבחנים במתמטיקה 5 יחידות (היעד של 18 אלף תלמידים הושג השנה), תוספת סייעת שנייה לגנים (נוספו 5,600 סייעות) או הפחתת מספר התלמידים בכיתות. ובמילים אחרות: בנט האמין במהלכים שקל מאוד להפוך אותם לכותרות.

שר לענייני מנהרות

רפורמות חינוכיות כמו הלמידה המשמעותית של קודמו שי פירון הן לא מסוג הדברים שאדם מעשי כבנט יעסוק בהן. הוא לא היה השר שיעסוק בשאלות כמו איך תראה מערכת החינוך העתידית, איזה כישורים היא תקנה לתלמידים, האם יש להקנות להם כישורים רכים כמו יחסי אנוש ואיך יראה מרחב הלמידה העתידי. כי לך תבטא את זה במספרים.

שר החינוך נפתלי בנט , צילום: אוראל כהן, שאטרסטוק שר החינוך נפתלי בנט | צילום: אוראל כהן, שאטרסטוק שר החינוך נפתלי בנט , צילום: אוראל כהן, שאטרסטוק

בנט לא עשה שום ניסיון להסתיר את העובדה שלמרות שהוא מבין כמה חשוב משרד החינוך בעצם הוא לא באמת מעניין אותו והוא רוצה להיות השר לענייני מנהרות. זה הפך אותו לשר מאקרו שקובע מטרות בגדול. כדי לאפשר את זה לעצמו הוא הביא למשרד מנכ"ל חזק מאוד – שמואל אבואב.

כמי שחותר למעמד של מנהיג לאומי ולא רק מגזרי, בנט הרבה לנסות לרקוד על שתי חתונות. זה לא עבד. דוגמה אחת היתה הגדלת תקציבי התרבות היהודית במקביל לטענה ש"אין הדתה אין שמדתה". דוגמה שנייה היתה שאלת צמצום הפערים. מדובר בנושא רגיש במיוחד מבחינת הבית היהודי מכיוון שהחינוך הממלכתי דתי המקורב לבנט מקבל יותר מכולם והחינוך הערבי שממוקם בחמישונים התחתונים של הדרוג הסוציו אקונומי – מקבל פחות מכולם. לכן המשמעות של צמצום פערים היא בעצם לקחת כסף מהחינוך הממלכתי דתי ולהעביר אותו לערבים.

בתיכונים לא צומצמו פערים

לזכותו של בנט יש לומר שהוא המשיך לקדם את רפורמת התקצוב הדיפרנציאלי שהחל קודמו שי פירון בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, והתוצאה היתה שלפחות ביסודי מערכת החינוך התקדמה לעבר שוויון. בחטיבות הביניים פחות. לעומת זאת בחינוך התיכוני לא השקיעה מערכת החינוך אגורה בצמצום הפערים. לאחרונה חשף "כלכליסט" שהיא אף תגברה את התיכונים הממלכתיים דתיים בכספים קואליציוניים בהיקף של 200 מיליון שקל. כתוצאה מכך הפער בין החינוך הממלכתי דתי לבין החינוך הממלכתי גדל ל־30% ובינו לבין החינוך הערבי ל־67%. הדבר הכי מתון שאפשר לומר על הנתון הזה הוא שהוא מביש.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות