הסופר עמוס עוז הלך לעולמו בגיל 79

הסופר עמוס עוז הלך לעולמו היום בגיל 79 לאחר מאבק במחלת הסרטן. הוא הותיר אחריו אישה - נילי, שלושה ילדים: פניה, גליה ודניאל, ונכדים.

עוז, חתן פרס ישראל לספרות, הוא מבכירי הסופרים ואנשי הרוח בישראל אשר יצירותיו הן נכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית בהן "מיכאל שלי", "קופסה שחורה" וספרו האישי "סיפור על אהבה וחושך". ספריו תורגמו ל-45 שפות שונות, יותר מכל סופר ישראלי אחר.

עוז זכה בעשרות פרסים ספרותיים בארץ ומחוצה לה, בהם פרס ישראל, פרס ביאליק ופרס גתה, הנחשב לפרס השני בחשיבותו אחרי פרס נובל לספרות. במהלך 2018 אף זכה בפרס להנצחת טולסטוי, אחד הפרסים הספרותיים היוקרתיים ביותר ברוסיה, על הרומן "הבשורה על פי יהודה". בשנים האחרונות עלה שמו של עוז, מעמודי התווך של הספרות, התרבות והחברה בישראל, כמועמד מוביל לזכייה בפרס נובל. 

בתו, פניה עוז-זלצברגר ספדה לו בטוויטר: "אבא שלי האהוב הלך לעולמו ממחלת הסרטן, זה עתה, לאחר הידרדרות מהירה, בשנתו ובשלווה, מוקף אוהביו. אנא כבדו את פרטיותנו. לא אוכל להגיב לפניות. תודה למי שאהב אותו".

עמוס עוז | צילום: יותם פרום

"סיפור על אהבה ואור ועכשיו, חושך גדול" ספדו לו נשיא המדינה ראובן ריבלין ורעייתו. "עצב יורד עלינו עם כניסתה של השבת" נפיל ספרותי. תפארת יוצרינו. ענק רוח. נוח בשלום יקירנו עמוס. נעמת לנו מאוד".

גם ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד לו: "עמוס עוז מגדולי הסופרים שקמו למדינת ישראל. הוא תרם רבות לחידוש הספרות העברית, שבאמצעותה ביטא בכישרון וברגש חלקים חשובים של ההוויה הישראלית. על אף שדעותינו היו חלוקות בנושאים רבים, הערכתי עמוקות את תרומתו ללשון העברית ולספרות העברית המתחדשת. מילותיו וכתיבתו ימשיכו ללוות אותנו עוד שנים רבות. יהי זכרו ברוך".

יו"ר אגודת הסופרים צביקה ניר הספיד: "אנו כואבים את לכתו של עמוס עוז מאיתנו ביחד עם מדינת ישראל כולה. עוז, מגדולי הספרות העברית לדורותיה, השמיע קול יוצא דופן וכל כך ישראלי שהצליח להישמע בעולם כולו. אנו, בשם סופרי ומשוררי ישראל מודים לו על תרומתו המשמעותית כל כך ליצירה הישראלית ומשתתפים בצער משפחתו. יהיה זכרו ברוך".

ספרו של עמוס עוז "מיכאל שלי"

עוז נולד בירושלים בשם עמוס קלאוזנר וגדל בשכונת כרם אברהם. על אף שגדל בבית חילוני הוא למד בבית הספר העממי דתי "תחכמוני" כיוון שאביו התנגד שילמד בבית ספר השייך לתנועת העבודה. לאחר שאמו התאבדה עזב את ירושלים ובגיל 14 עזב לקיבוץ חולדה. אחרי שירות צבאי בצנחנים למד פילוסופיה וספרות עברית.

קובץ סיפוריו הראשון "ארצות התן" פורסם ב-1965 והרומן הראשון שלו "מקום אחר" פורסם ב-1966. בנוסף גם פרסם מאמרים פובליציסטיים בנושאי פוליטיקה ולא היסס אף פעם להביע את דעותיו הפוליטיות בצד השמאלי של המפה. ספרו האחרון "ממה עשוי התפוח" ראה אור השנה, בו הוא מספר על עצמו לשירה חדד שערכה את ספריו האחרונים. שיחה שנגעה בפחדים, בחלומות, לא רק כסופר ואיש רוח אלא גם כאדם פרטי, אב וסב, מאהב וחבר.

עוז גם היה מדובריה הראשונים של תנועת שלום עכשיו שמסרה עם הידיעה על לכתו "ישראל נפרדת היום מאחד מענקי התרבות שלה, ציוני בכל רמ"ח איבריו שפעל עד יומו האחרון לקידום השלום ולכינון חברת מופת. עמוס עוז היה מהאבות המייסדים של התנועה ולעד ייזכר כמי שבמילותיו החדות התווה דרך למחנה שלום גדול החפץ בישראל ליברלית שוחרת שלום עם שכניה".

ספריו של עוז זכו לעיבודים בימתיים של הבמאי חנן שניר. הראשון היה "מקום אחר" לפני 30 שנה בקאמרי. ב-2003 הועלתה ההצגה "קופסה שחורה" בהבימה וב-2009 "אותו הים" שעלה גם הוא בתיאטרון הלאומי. "נשארנו בקשר חברי כל השנים", מספר שניר לכלכליסט. "עמוס היה אדם אינטלקטואל, חושב, חכם ומעורב פוליטית ומצפונית. למרות שלא השפריץ רגשות הוא היה מאוד רגיש וזה אולי דבר שאנשים פחות ראו כי היתה לו מן תדמית מאוד אינטלקטואלית. כשעשיתי את 'אותו הים' הכנסתי בסוף קטע מ'סיפור על אהבה וחושך', שהיה ספר הביוגרפיה שלו שם כתב על ילדותו והוריו, בו הוא מדבר על המוות של אמו שלושה חודשים לפני בר המצווה שלו. הוא בהתחלה מאוד התנגד והיו לנו על כך כמה וכמה שיחות, אבל בסוף אשתו נילי תמכה בעמדה הזו והוא הסכים. אני זוכר שבחזרה הראשונה הוא ישב ומאוד התרגש. הוא עד היום לא סלח לאמא שלו שהיא התאבדה שלושה חודשים לפני בר המצווה שלו, זה היה פצע פתוח שמאוד ריגש אותו.

"אחד הדברים שאפיינו אותו זה שהוא נתן לי חופש מוחלט ואפילו כשרציתי לשלוח לו את העיבוד הוא תמיד אמר 'תזמין אותי לגנרלית, בשבילי לקרוא טקסט זה כמו לקרוא תווים ואני לא קורא תווים'. אז הייתי שולח בכל זאת והוא כמובן היה קורא ומאוד פירגן. הוא תמיד אמר לי שהסופר הכי טוב בעולם זה צ'כוב. היה לו חוש הומור נהדר והוא היה אדם שתמיד נעים לדבר איתו. רק לפני חודש ביקרתי אותו ודיברנו על ספרו האחרון וכמו תמיד על כתיבה ופוליטיקה. הוא מאוד כאב את מה שקורה פה בארץ".

המוזיקאי שאול בסר יצר את האלבום "הים לקח הים נתן" על פי ספרו "אותו הים" שנחשב לספרו ה"תל אביבי" ורובו שירה. בסר העניק למילים לחנים ואף העלה מופע בעקבותיו שעוז עצמו לקח בו חלק במופעים הראשונים. "הרעיון לאלבום היה של ניסים קלדרון ועמוס ממש שמח. כשפגשתי אותו פעם ראשונה היו לי כל מיני שאלות והוא לא הסכים לענות. הוא אמר שמעניין אותו לשמוע את האינטרפרטציה שלי כי כל קורא וההבנה שלו. כל הפמגשים איתו היו מרתקים, גם לשמוע אותו מדבר היתה חוויה יוצאת דופן כי הוא היה אלוף העולם במילים. לפני כמה חודשים הוא בא להופיע איתי ועם עוד נגנית ויולה ודיבר על הספר ועשינו כמה שירים. יש לי בראש כל מיני ציטוטים שאמר לי שלא אשכח לעולם כמו זה שהוא קורא לספרים שלו ולכתיבה בכלל 'כמו אוסף של נמלים שחורות בשלג', זה דימוי שהעיף לי את המוח".