אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אאוטבריין, Wix וחברות נוספות במיזם חדש: הכשרת אנשי טכנולוגיה לשוק העבודה צילום: ורה בלו

אאוטבריין, Wix וחברות נוספות במיזם חדש: הכשרת אנשי טכנולוגיה לשוק העבודה

אורי להב מייסד אאוטבריין: "הבנו שאנשי Ops ובעיקר כאלו שמבינים את העולם המודרני הם מצרך נדיר בשוק. אין גופים שמכשירים במקצוע הזה ולכן לקחנו את גורלנו בידינו"; opsSchool הוא פרויקט התנדבותי להכשרת מהנדסי תשתיות שיהיו רלוונטיים לתעשייה

31.12.2018, 11:26 | מעין מנלה

הפער בין קורות החיים למה שמתגלה בראיונות עבודה הוא שהוביל לפני שנתיים את ירון אמיר, עובד בחברת אאוטבריין לרתום חברות הייטק מובילות נוספות ולהקים פרויקט התנדבותי המכשיר אנשי טכנולוגיה לשוק העבודה החדש בשם OpsSchool. "ראיתי שקיים פער בין קורות החיים שמגיעים אלי למה שאני מגלה בראיון העבודה פנים מול פנים. קראתי קורות חיים שנראים כאילו האדם שיגיע כל כך מוכשר שתוך יומיים אתן לו לנהל אותי ואז בראיון ראיתי שיש פער עצום שרק הלך והקצין עם השנים. יש קושי אדיר בלגייס אנשים לתפקידי DevOps כי הצרכים של התעשייה רצו קדימה וכוח האדם לא הספיק להתקדם", הוא אומר.

קראו עוד בכלכליסט

תוך כדי שהוא חווה את הקושי לגייס אנשים לצוות שלו, חבר טוב שלו שהיה מנהל מוצר ורצה לעבור לתפקיד טכנולוגי עשה הכשרה במכללה שמציעה הסבה להייטק, בעלות של עשרות אלפי שקלים - ולא הצליח למצוא עבודה במקצוע.  זאת מכיוון שהיה חסר לו בסיס מקצועי רלוונטי לתעשייה. כך, הגה אמיר את הרעיון לגשר על הפער בידע ולהכשיר אנשים לתעשייה ולהגדיל את היצע העובדים עבורו ועבור חבריו בחברות הייטק נוספות בישראל. אמיר פנה לאורי להב, מייסד ו-CTO באאוטבריין שהשיב שבמידה ויצליח לגייס חברות נוספות - הוא מאחוריו. "הבנו שאנשי Ops ובעיקר כאלו שמבינים את העולם המודרני הם מצרך נדיר בשוק. אין גופים שמכשירים במקצוע הזה ולכן לקחנו את גורלנו בידינו. שמחנו לראות שזו לא הבעיה הפרטית שלנו והצלחנו ליצור קואליציה של חברות דומות עם אינטרס משותף - שיהיו עוד מהנדסים כאלו בתעשייה״, אומר להב.

אורי להב, מייסד אאוטבריין. "לקחנו את גורלנו בידינו", צילום: עמית שעל אורי להב, מייסד אאוטבריין. "לקחנו את גורלנו בידינו" | צילום: עמית שעל אורי להב, מייסד אאוטבריין. "לקחנו את גורלנו בידינו", צילום: עמית שעל
 

וכך, הקים אמיר את opsSchool ביחד עם מספר חברות הייטק בארץ ביניהן אאוטבריין, kenshoo, appsflyer, WIX, AWS , BigPanda, appleseeds ועוד, במטרה להכשיר אנשים עם רקע טכנולוגי שיכולים להיות אנשי Ops רלוונטיים לשוק העבודה החדש. בעקבות ההכשרה משפרים המשתתפים את סיכוייהם להשתלב בתפקידי מפתח בתחום כמו גם את המוביליות התעסוקתית שלהם.

המדריכים בתכנית רתמו את החברות בהן הם עובדים כמהנדסים, ובמהלך הקורס הם חושפים את הסטודנטים למקצועות מבוקשים יותר בשוק העבודה – לשנים קדימה. כך למשל לתכנית מגיעים הרבה אנשי QA ואנשי system ולאחר ההכשרה הם יכולים לעבור לתפקידי devOps ובכך להבטיח מוביליות בין ארגונים ותפקידים (לדוגמא מבנק לסטארטאפ), לצד שיפור משמעותי של השכר באלפי שקלים. משך הקורס הוא ארבעה חודשים ועלותו היא סמלית - 500 שקלים שמשמשים למעשה כדמי רצינות למחוייבות ללמוד וללמד. עד היום נפתחו שלושה מחזורים של כ-15 אנשים והמטרה היא שבכל שנה ייפתחו שלושה מחזורים.

 

ירון אמיר, יוזם התוכנית OpsSchool, "בוחרים סטודנטים לפי האימפקט שיש לתוכנית על חייהם", צילום: ורה בלו ירון אמיר, יוזם התוכנית OpsSchool, "בוחרים סטודנטים לפי האימפקט שיש לתוכנית על חייהם" | צילום: ורה בלו ירון אמיר, יוזם התוכנית OpsSchool, "בוחרים סטודנטים לפי האימפקט שיש לתוכנית על חייהם", צילום: ורה בלו

 

"אנחנו בוחרים סטודנטים על סמך האימפקט שנעשה על חייו של הסטודנט" אומר אמיר, אך כמובן שחייב להיות לסטודנטים רקע טכנולוגי שכן מדובר בקורס קצר יחסית שהדגש בו הוא על למידה עצמית. "שמנו לנו ליעד להגיע במחזור הבא למגוון רחב יותר של אוכלוסייה מהמגזר הערבי, חרדי, אתיופים וכן להגדיל את מספר הנשים. אנו מאמינים שישנם הרבה כישרונות לא מנוצלים שמעבר להגשמה האישית, השוק יכול להרוויח מהם". הוא מספר על בוגרת קורס אחת שעבדה עד לפני 10 שנים בחברת הייטק ואז בחרה לעסוק במקצוע פרא-רפואי מתוך רצון להגשמה עצמית. היא גילתה שהיכולת שלה לקיים בית מבחינה כלכלית נפגעה בצורה קיצונית - לכן היא חיפשה דרך להיכנס חזרה לשוק ההייטק והצליחה באמצעות ההכשרה בקורס להתקבל לעבודה כמפתחת. בוגרת אחרת עבדה כמנהלת IT בחברה וניסתה במשך תקופה ארוכה להתקדם לתפקידי DevOps אך ללא הצלחה. אחרי ההכשרה בקורס הצליחה להתקבל לתפקיד שרצתה, מעבר שלרוב מתלווה אליו שיפור משמעותי בשכר.

 

הפעילות נעשית בשיתוף עם עמותת תפוח שמטרתה לצמצם את הפער הדיגיטלי וליצור מוביליות חברתית - כלכלית בישראל על ידי הנגשת המידע והטכנולוגיה. כל אחד משלים חלק אחר - OpsSchool מביאים את הידע הטכנולוגי ועמותת תפוח משלימה את הידע הדידקטי והפדגוגי. "במהלך העבודה המשותפת עם אאוטבריין על opsSchool, זיהה דניאל רקנאטי ממייסדי העמותה את הפוטנציאל במודל הקורס וסייע בהרחבה שלו למקצועות נוספים (כמו סייבר, מרקטינג או פיתוח מובייל) באמצעות תכנית סקילס (Skills). סקילס היא פלטפורמת האצה למקצועות הכי נדרשים בהייטק, אשר נתמכת ומובלת על ידי קואליציה של החברות המובילות במשק. מטרת Skills היא לצרף את בוגרי התוכנית לקטר הצמיחה של הכלכלה הישראלית ובכך לממש את חזון שוויון הפערים הדיגיטליים בישראל", אומרת דפנה ליפשיץ, מנכ"לית עמותת תפוח.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
ל"מדריך"
בסה"כ אתה מאשר את מה שאמרתי - לא יהיה כלום כי אין ממש כלום מאחורי התוכנית הזו. רק חבל שאתם מתעקשים לשווק את זה בתור "קורס" ו"הכשרה" ומדברים על "סטודנטים" ו"מדריכים" ו"סילבוס" ו"מהנדסי תשתיות"(?!) כל הקטע של אנשי תעשיה שבאים מהשטח וכו' קיים בכל מכללה הגונה ורצינית (יש כמה כאלו, גם אם בודדות) ולגבי הטיעון ש"לא מתקבלים לעבודה על סמך תעודה זו או אחרת" - לא הגיע הזמן להספיק עם הסיפורים האלה ? או שעבר הרבה זמן מאז שאתה ועמיתיך ה"מדריכים" ניסיתם למצוא עבודה בתחום או שאתם באמת תמימים. אגב כמה אפשר להתקדם בשכר ותפקידים בתעשיה מבלי שתהיה תעודה כלשהיא ? במיוחד שהיום מדברים על תואר ראשון גם לאנשי IT.
ניצן  |  02.06.19
9.
לניצן
יש אנשים שcoursera, מתאים להם, ויש להם את היכולת ליצר לעצמם תוכנית מלאה וללמוד לבד. מה שעומד מאחורי היוזמה הוא שנושאי הלימוד מגיע מתוך החברות, (מהצורך בשטח), המדריכים הם אנשי תעשיה שמכירים את הבעיות בעולם היצור. תעודה זה נחמד, אבל היום לא מתקבלים לעבודה על סמך תעודה זו או אחרת, אלא על סמך ידע, ויכולת ואת שניהם הקורס מקנה.
מדריך  |  27.05.19
8.
כמה דברים שלא ברורים מהכתבה (והאמת גם לא מהאתר של העמותה שמפעילה תעסק)
לא ברור מי מפקח על התכנים, איזה גוף רשמי (בניגוד לכמה הייטקיסטים עם רצון טוב) משגיח ומאשר מבחינה פדגוגית (בדומה למשרד הכלכלה, מה"ט וכדומה) את ההכשרה הזו ? ואם אין גוף כזה, אז במילא איזו תעודת סיום כבר אפשר לקבל בעקבות הלימודים האלו? ואם אין פה שום פיקוח רשמי ושום תעודה (אלא רק כמה "מדריכים" בלתי מוסמכים עם זמן פנוי ורצון לעשות טוב על דעת עצמם), אז עם כל הכבוד, במה זה יעיל ויועיל יותר מללמוד את אותם תכנים מיוטיוב, או אפילו לשלם סכום סביר בcoursera וכו'?
ניצן  |  27.05.19
לכל התגובות