אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נורית גלרון בהופעה חדשה: לא הולכת לישון מוקדם

נורית גלרון בהופעה חדשה: לא הולכת לישון מוקדם

בסדרת הופעות חדשה חוברת נורית גלרון ליוצרות צעירות: "בישראל לא מכבדים את הדור המבוגר"

31.12.2018, 08:19 | ניצן פינקו

“אני עוקבת אחרי הרבה מהדור הצעיר ויש ניצוצות, אורות שנדלקים לי” מספרת נורית גלרון על עלמה זהר, אסתר רדא ומאיה איזקוביץ’, היוצרות שתארח בסדרת ההופעות “אני בלילה ערה”, שנפתחת ביום חמישי הקרוב בזאפה הרצליה. “את אסתר רדא ראיתי בהופעה של שלמה ארצי, יש לה יכולות מוזיקליות וקוליות, ויש לה נוכחות מרתקת על המסך ועל הבמה. יש בה משהו אחר. עלמה ומאיה הן האורות האלה גם. מאד מרתק אותי לפגוש אותן. גם ההופעות הן סוג של שגרה, צריך להתרענן”.

גלרון. "ההופעות הפכו לשגרה. שיתופי פעולה הם דרך להתרענן", צילום: אילן בשור גלרון. "ההופעות הפכו לשגרה. שיתופי פעולה הם דרך להתרענן" | צילום: אילן בשור גלרון. "ההופעות הפכו לשגרה. שיתופי פעולה הם דרך להתרענן", צילום: אילן בשור

השנה האחרונה היתה מרגשת במיוחד עבור גלרון, שחגגה 40 שנה לאלבום הבכורה שלה “התקליט הסגול”. עם זאת, בסדרת ההופעות החדשה אין הרגשה של סיכום. בהחלטה שלה לחלוק את הבמה עם קולות נשיים משמעותיים, גלרון יוצרת שושלת יוחסין נשית, כזו שמתווה דרך. באמצעות בחירת ה”יורשות” שלה, היא מאפשרת אחווה וסולידריות שקשה למצוא בעולם המוזיקה התחרותי, שמעדיף לעודד פילוג ושנאה בין יוצרות, ולא הערכה וכבוד.

יש כמה קוי דמיון בין שלוש היוצרות שיחברו לגלרון. ראשית, הגרוב מניע את היצירה שלהן, והוא חלק בלתי נפרד מהמרקם המוזיקלי המזוהה איתן; שנית, שלושתן נטועות בהוייתן בישראל — למרות ההצלחה הבינלאומית האדירה של רדא, שחיממה את סטינג, והרב תרבותיות שמככבת ביצירה של זהר, הקשר שלהן לארץ הוא בלתי נפרד; ושלישית, כולן מביעות קול בלתי מתפשר של מחאה חברתית — דבר שאינו זר לגלרון, שזעזעה את המדינה בשנות השמונים באלבום “אחרינו המבול”, שמחה על האדישות של הישראלים לאלימות כלפי פלסטינים.

אף ששיתוף הפעולה עם נשים צעירות הוא אקט של אחווה פמיניסטית, גלרון דווקא טוענת שמעולם לא חוותה אפליה בקריירה בגלל היותה אישה. “לפי הסטטיסטיקה ומה שקראתי בעיתונים, אני רואה שנשים מופלות. אני לא הרגשתי את זה אף פעם”, היא אומרת. “באופן כללי במדינה שלנו ובעולם עוד לא הגענו למה שצריך להגיע. אבל אנחנו צוברות כוח”.

בעקבות מותו של יגאן בשן, עלתה מחדש המודעות למוזיקאים הוותיקים, שמתלוננים על התעלמות מצד התקשורת. מה דעתך על זה?

“אני לא סופרת כמה פעמים משדרים אותי ברדיו, ואם כן זה כי יש לי שירים טובים. באופן כללי, החברה שלנו לא מכבדת את הדור המבוגר, אבל זה טבע העולם. אני חושבת שתפקידה של התקשורת היא לשמור על מסורת של תרבות. זה חשוב בעיניי לדורות הבאים. אנחנו מדינה עם מורשת נורא קצרה. אני חוזרת עכשיו מפריז, ושם את עומדת במוזיאונים ויש שם פרספקטיבה של מאות שנים. פה זה קצר, עוד לא יודעים איך לשמר או להגדיל את יסודות התרבות של ישראל”.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות