אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סיכום 2018 במשפט: הלאום והנאמנות שהביסו את הדמוקרטיה צילומים: אבי רוקח, יאיר שגיא, טל שחר

סיכום 2018 במשפט: הלאום והנאמנות שהביסו את הדמוקרטיה

בהובלת שרת המשפטים איילת שקד ובהיעדר בלמים קואליציוניים אמיתיים, גברו בכנסת ה־20 הכמות והעוצמה של חוקים והצעות שפוגעים בערכים ובמוסדות דמוקרטיים. לסיכום הקדנציה מיפה כלכליסט 25 יוזמות שזנחו את המצפן הליברלי בדרך להפיכת המדינה ל"יהודית" ו"לאומית" יותר

31.12.2018, 08:06 | משה גורלי

הכנסת ה־20 מפזרת בימים אלה את הממשלה ה־34. שתיהן הותירו חותם משמעותי בשינוי צביונה של ישראל — מדמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה יהודית־לאומית. בישראל, שהיא גם "יהודית" וגם "דמוקרטית", מתקיים מתח מתמיד בין שני מגדיריה אלה, והעימות הזה מקביל איכשהו גם לקרעים המעמיקים בין "ימין" ל"שמאל". מצד אחד דמוקרטיה שהרוב הוא חזות הכל, יהודית יותר, לאומית יותר, מספחת שטחים, מתנכרת למיעוטים; מצד שני דמוקרטיה של זכויות אדם ומיעוטים, ליברלית יותר, חילונית יותר, שוויונית יותר, אוניברסלית יותר.

כבר בכנסת ה־18 החלה התזוזה החקיקתית מהמחוג הדמוקרטי לכיוון המחוג היהודי. עברו אז חוק הנכבה, חוק החרם וחוק ועדות הקבלה. בכנסת ה־19 נבלמה המגמה. מפני שהכנסת כיהנה רק שנתיים, ומפני שרוב ההצעות נבלמו בוועדת שרים לחקיקה, בראשות שרת המשפטים דאז ציפי לבני.

בכנסת היוצאת, בהובלה ממשלתית של שרת המשפטים איילת שקד, ובהיעדר בלמים קואליציוניים משמעותיים, גברה הכמות והעוצמה של חוקים והצעות שפוגעים בערכים ובמוסדות דמוקרטיים. המכון הישראלי לדמוקרטיה סייע ל"כלכליסט" למיין את היוזמות האלה (נבחרו 25 בלבד) בשש קטגוריות.

מימין שרת המשפטים איילת שקד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת התרבות מירי רגב, צילומים: אבי רוקח, יאיר שגיא, טל שחר מימין שרת המשפטים איילת שקד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת התרבות מירי רגב | צילומים: אבי רוקח, יאיר שגיא, טל שחר מימין שרת המשפטים איילת שקד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת התרבות מירי רגב, צילומים: אבי רוקח, יאיר שגיא, טל שחר

ערך השוויון

חוק הלאום - החוק נועד לשריין את זהות המדינה כמדינה יהודית, בלי לכלול את ערך השוויון והזהות הדמוקרטית, בנימוק שאלה כבר הוכרו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובפסיקת בית המשפט העליון.

הפגיעה: הגבלת זכותם של מיעוטים, במיוחד ערבים, לשפה ולהתיישבות.

סטטוס: החוק עבר. היועמ"ש תמך בו לאחר שעבר ריכוך. בג"ץ דן כעת בעתירות לביטולו.

עדיפות ליוצאי צבא - מי שסיים שירות סדיר יקבל עדיפות לקבלה לעבודה בשירות המדינה.

הפגיעה: החוק יסכל את הניסיון לקדם תעסוקת ערבים וחרדים.

סטטוס: בוועדה, בהכנה לקריאה ראשונה.

החלשת נשים בבתי הדין - הצעת החוק מבקשת להעניק לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הנוגעים בדבר הסכימו לכך בכתב.

הפגיעה: פגיעה בשוויון כלפי נשים ובחופש מדת.

הסטטוס: בוועדה, הכנה לקריאה ראשונה.

חוק המואזין - הפעלה של מערכת כריזה בבית תפילה תיחשב כגרימת רעש חזק במקרים שהוא מפריע לתושבים הסמוכים או לעוברים ושבים.

הפגיעה: הגבלת חופש הדת, ניסיון לפגוע במוסלמים.

סטטוס: בוועדה, הכנה לקריאה ראשונה

חופש ביטוי והתאגדות

נאמנות בתרבות - סמכות לשלול תקציבים ולמנוע מתן תקציבים מראש לפי חמש עילות, שבחלקן מרחיבות מעבר לאיסורים הפליליים ופולשות למרחב חופש הביטוי והביקורת הלגיטימית.

הפגיעה: צמצום חופש הביטוי האמנותי, אפקט מצנן משמעותי בכל תחומי העשייה התרבותית.

סטטוס: עבר קריאה ראשונה, הגיע להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת התרבות.

חוק הקולנוע - הצעת החוק מבקשת להקים מאגר בוחני תסריטים, שיהיה לכאורה פתוח לרישום רחב ללא התערבות בתכנים, אך מוצע להקנות לשר סמכות להתערב באיוש המאגר. התיקון כולל שני מהלכים משלימים לצמצום וצינון: האחד, הקמת מערך קבילות נגד קרנות הקולנוע שיקושר לגובה התקציב העומד לרשותן; השני, להעביר סכום מהתקציב המיועד להפקת יצירות אל מסלול חדש של הפקות מסחריות.

הפגיעה: יתאפשר לממשלה להתערב בשיקול הדעת המקצועי והאמנותי של קרנות הקולנוע.

סטטוס: החוק עבר בנוסח מרוכך.

חוק העמותות - מבקש לחייב עמותות שרוב מימונן מגיע מ"ישות מדינית זרה" לציין את שמות הישויות המממנות.

הפגיעה: ניסיון לעשות שיימינג לעמותות, פגיעה בחופש ההתאגדות.

סטטוס: החוק עבר בנוסח מרוכך.

חוק פיצול התאגיד - נועד לקרוע את חטיבת החדשות מהתאגיד, כדי לאפשר לראש הממשלה פיקוח הדוק יותר על תכנים חדשותיים.

הפגיעה: ניסיון נוסף של ראש הממשלה להשתלט על כלי תקשורת.

סטטוס: במהלך העתירה לבג"ץ חזרה בה מדינה מכוונת הפיצול בגלל החשש לאבד את אירוח האירוויזיון.

החמרת חוק החרם - בחוק החרם יתווסף סעיף שיאפשר קבלת פיצוי גם בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100 אלף שקל

הפגיעה: פגיעה בחופש הביטוי והתעלמות מפסק הדין של בג"ץ בעתירה קודמת נגד חוק החרם.

סטטוס: בוועדה, הכנה לקריאה ראשונה.

יריב לוין. מועמד בולט לשר המשפטים הבא, צילום: עמית שעל יריב לוין. מועמד בולט לשר המשפטים הבא | צילום: עמית שעל יריב לוין. מועמד בולט לשר המשפטים הבא, צילום: עמית שעל

הגבלת הופעות במוסדות חינוך - שר החינוך יקבע כללים שימנעו הזמנה למוסדות חינוך של פרטים או גופים שפעילותם סותרת את מטרות החינוך הממלכתי, או שבשל פעילותם קיים חשש שחיילים וקצינים יועמדו לדין בחו"ל.

הפגיעה: פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בחופש של מנהלים להזמין ולהשמיע דעות מחוץ לקונצנזוס.

סטטוס: החוק עבר. הסעיף בנוגע לחיילים רוכך.

חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה - ההצעה מחייבת להציב את דגל המדינה באירוע פומבי שבו מיועד להשתתף נציג רשמי של המדינה. דגל המדינה יוצג על הבמה במקום בולט לעין ולאורך כל זמן הנאום.

הפגיעה: עלול להגביל נציגי מדינה ולמנוע מהם להשתתף באירועים ובדיונים.

סטטוס: החוק עבר בשינויים וריכוך.

איסור תיעוד חיילי צה"ל - עבירות פליליות חדשות נגד מי שמסריט, מצלם ומקליט חיילים בעת מילוי תפקידם, אם כוונתו היא "לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה". בהתאם ייאסר גם להפיץ בתקשורת וברשתות חומרים כאלה.

הפגיעה: פגיעה בחופש הביטוי ובחופש העיתונות. ניסיון למנוע ביקורת על הצבא.

סטטוס: לא יקודם. לפי שרת המשפטים, יקודם חוק האוסר הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

הזכות לבחור ולהיבחר

חוק ההדחה - הכנסת, ברוב של 90 חברי כנסת ולאחר המלצה של ועדת הכנסת, תוכל להשהות את כהונתו של ח"כ לזמן מסוים.

הפגיעה: החוק מאפשר לרוב להרחיק את נציגי המיעוט. עם זאת, הסיכוי לגייס 90 ח"כים להסכים על משהו הוא אפסי.

סטטוס: החוק עבר.

נאמנות חברי כנסת - ההצעה מבקשת לחייב את חברי הכנסת להצהיר אמונים לישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות.

הפגיעה: ההצעה מעמידה את הח"כים הערבים בחזקת "לא נאמנים למדינה" משום שאינם מוכנים להישבע למדינה יהודית.

סטטוס: ההצעה עלתה לוועדת השרים, אך לא נדונה.

המלחמה בשחיתות

החוק הצרפתי - הצעה לתיקון חוק יסוד: הממשלה לפיה "לא יאשר היועץ המשפטי לממשלה לחקור באזהרה ראש ממשלה מכהן, אלא בשל עבירת מין או אלימות או ביטחון או סמים, או אם דחיית החקירה עלולה לגרום נזק ביטחוני או נזק כלכלי משמעותי".

הפגיעה: חסינות מחקירות שחיתות, אף שהיועמ"ש הוסמך לאשר גם חקירה כזו בגלל "נזק משמעותי".

סטטוס: ההצעה נפלה ולא הגיעה לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה.

חוק ההמלצות - אסור למשטרה או לרשות חוקרת אחרת לצרף לחומר החקירה חוות דעת או המלצה מטעמה בשאלה אם הראיות מספיקות להגשת כתב אישום וגם לא "סיכום תיק חקירה".

הפגיעה: הגבלת המשטרה לאיסוף ראיות בלבד, ולא לנתחן ככלי עזר לפרקליטות.

סטטוס: החוק עבר בנוסח מרוכך.

מעמד שומרי הסף

פסקת ההתגברות בחוק יסוד: החקיקה - מוצע לקבוע כי רק בית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים לפחות, יהיה מוסמך לקבוע כי חוק אינו תקף. ההצעה מאפשרת לכנסת להתגבר על פסיקת בית המשפט העליון הפוסלת חוק כאשר אין הסכמה על הרוב הנדרש בכנסת להגברות.

הפגיעה: הכנסת תוכל לרוקן מתוכן ביקורת שיפוטית על חקיקה שפוגעת בזכויות אדם ומיעוטים.

סטטוס: פורסם תזכיר הצעת חוק.

פסקת ההתגברות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - ניתן לחוקק חוק הפוגע בחוק יסוד: כבוד האדם, גם אם אינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה, ובתנאי שעבר ברוב של חברי כנסת.

הפגיעה: הפיכת פסיקת בג"ץ להמלצה, הרוב תמיד יוכל להתגבר על פסיקתו.

סטטוס: עבר בוועדת שרים לענייני חקיקה. לא קודם.

חוק היועמ"שים - הגברת ההשפעה הפוליטית של השר במינוי יועצים משפטיים של המשרד.

הפגיעה: היועצים המשפטיים יהפכו לעושי דברו של השר.

סטטוס: עבר בקריאה ראשונה. בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

הגבלת זכות העמידה בבגץ - לבג"ץ לא תהיה סמכות לדון בעתירות כאשר העותר לא הראה "עניין אישי" בעתירה.

הפגיעה: צמצום יכולת בג"ץ לדון בעתירות, בעיקר של עותרים ציבוריים כעמותות וארגוני זכויות.

סטטוס: הגיע לוועדת שרים, אך לא נדון.

הגבלת זכות הח"כים לעתור - חבר כנסת או מפלגה לא יעתרו לבג"ץ בענייני ביטול חקיקה או החלטות אחרות של הכנסת.

הפגיעה: צמצום נוסף של היכולת לפנות לבג"ץ ושל בג"ץ לבקר חקיקה.

סטטוס: הוצע על ידי ועדת הכנסת, התקיים דיון אחד בוועדה.

אחיזה בשטחים

חוק ההסדרה 1 - נועד להסדיר את מעמדם של בתים בהתנחלויות ביהודה והשומרון שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית, חלקית או מלאה, של פלסטינים.

הפגיעה: פגיעה בזכות הקניין, בשלטון החוק, בעקרונות המשפט הבינלאומי.

סטטוס: החוק עבר למרות התנגדות היועמ"ש. תלוי ועומד בבג"ץ בעתירה לביטולו.

חוק ההסדרה 2 - הצעת החוק "יישובים ושכונות בהליכי הסדרה" נועדה לעגן בחקיקה את מעמדם המיוחד של המאחזים והשכונות בהתנחלויות גם במקומות שנויים במחלוקת לנוכח רישום בעלות פלסטינית.

הפגיעה: ראה פגיעה בחוק ההסדרה 1.

סטטוס: עבר בוועדת שרים לענייני חקיקה, למרות התנגדות היועמ"ש. נעצר בגלל הבחירות.

חוק גירוש משפחות מחבלים - משפחות מחבלים שהיו שותפות במעשה או בידיעה יגורשו לרצועת עזה או לסוריה.

הפגיעה: סכנה לפגיעה בחפים מפשע, בניגוד למשפט הבינלאומי ובסיכון להישפט בבית הדין הבינלאומי.

סטטוס: עבר בוועדת שרים לענייני חקיקה. נגנז בינתיים בגלל התנגדות חריפה של היועמ"ש ופרקליט המדינה.

עונש מוות לטרוריסטים - ההצעה קובעת עונש מוות לרוצח בנסיבות של טרור.

הפגיעה: לא מרתיע ופוגע בערך החיים, בעיקר כשתעלה שאלת הטרוריסט היהודי.

סטטוס: בוועדה, הכנה לקריאה ראשונה.

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
סתם פרטצ שניראה בדיוק כמו הפוליטיקאים הפרימיטיבים של ציבור גדול מאוד שהוא פרימיטיבי וגאה בבורות
הדיסוננס הקוגנטיבי של רוהמ אם השר הממונה הוא רק חותמת גומי למימוש מהלכי הדרג המיקצועי כפי שהוא טוען בפרשת תיק4000 ואלוביץ, אז אך הוא מסביר את פרשת הצוללות ששם הדרג המיקצועי מכל הכיוונים אמר דבר אחד אבל הוא ניסה לבצע דבר אחר לגמרי. בישראל הכלכלה כולה פוליטית ישראל היא לא קומוניסטית ריכוזית היא סתם פרטצ שניראה בדיוק כמו הפוליטיקאים הפרימיטיבים של ציבור גדול מאוד שהוא פרימיטיבי וגאה בבורותו מתפחים בו את הפרימיטיביות. הגז שהיה אמור לקחת את ישראל למקום טוב יותר הסתבר כקללה אבל הוא מאפשר להם בנתיים לצייר תמונה שהיא שונה מהמציאות האוביקטיבית, בנתיים מחיר החשמל עלה
לא הבנתי  |  03.01.19
4.
ניכור הורית - דבר לא חוקי
הערכי דין לגירושין משתמשים ללא הגבלה ובאפן חופשי בניכור הורית. ברוב המדינות אירופה ובארצות הברית הדבר לא חוקי. בכל במדינות אפה אין חזקת הגיל הרך מספר הגירושין ירד ב30 אחוז - הסיבה ברורה - אין לאם מוטיבציה להאשים את האב בדברים שלא עשה - והאיכר אין לעורכי דין לגירושין סיבה להרחיק את האב מהבית ולנצל את המצב לדרישת מזונות מנופחים. בארץ לא רק עורכי דין מנצלים מצב שאין חוק לחזקת גיל הרך, לא רק השופטות לענייני משפחה- סוני גברים מאשרות באופן אוטומטי בלי הוכחות ומתעלמים מהמלצות עו"סים - אלא גם באופן ציני ועל החשבון המשלם המסים מנצלים את העו"סים בהרחקה הבעל מהבית. כל התהליך של מפגשים של האב המרוחק מהבית במרכזי הקשר לוקח המון זמן- מתחיל בתור של כמה חודשים למפגש הראשון, ממשיך בפגישות של העו"סים עם ההורים, ממשיך ב"צורך" למפגשים של 3 חודשים עד שנה ואפילו אם עו"סים מתרשמים חיובית מהאב-לוקח זמן עד שהם כותבים דו"ח לבית המשפט-אז הע.דין מכניס עוד מניפולציות .. .כל הריקוד הזה של ע"דין לא חוקי, לא דמוקרטי,המנפח שכר של ע. דין וצריך לנוטרל על ידי חוקה מתאימה
דני  |  03.01.19
3.
ניכור הורית לא צריך להיות חוקי
הערכי דין לגירושין משתמשים ללא הגבלה ובאפן חופשי בניכור הורית. ברוב המדינות אירופה ובארצות הברית הדבר לא חוקי. בכל במדינות אפה אין חזקת הגיל הרך מספר הגירושין ירד ב30 אחוז - הסיבה ברורה - אין לאם מוטיבציה להאשים את האב בדברים שלא עשה - והאיכר אין לעורכי דין לגירושין סיבה להרחיק את האב מהבית ולנצל את המצב לדרישת מזונות מנופחים. בארץ לא רק עורכי דין מנצלים מצב שאין חוק לחזקת גיל הרך, לא רק השופטות לענייני משפחה- שוני גברים מאשרות באופן אוטומטי בלי הוכחות ומתעלמים מהמלצות עו"סים - אלא גם באופן ציני ועל החשבון המשלם המסים מנצלים את העו"סים בהרחקה הבעל מהבית. כל התהליך של מפגשים של האב המרוחק מהבית במרכזי הקשר לוקח המון זמן- מתחיל בתור של כמה חודשים למפגש הראשון, ממשיך בפגישות של העו"סים עם ההורים, ממשיך ב"צורך" למפגשים של 3 חודשים עד שנה ואפילו אם עו"סים מתרשמים חיובית מהאב - לוקח זמן עד שהם כותבים דו"ח לבית המשפט- אז הע.דין מכניס עוד מניפולציות כמו דרישה לאב ללכת לטיפול פסיכולוגי מיתר- הרי העו"ס כבר כתבה שהאב הוא בסד גמור.
מושה  |  03.01.19
2.
ממשלה נוראית ופופוליסטית שחבריה מתחרים מי קיצוני יותר ולא מה טוב
למדינת ישראל. ברוך שפטרנו מעונשה של הממשלה הזו שחוקקה חוקים מזיקים כדי להראות "חזקה" בזמן שהיא מחלישה ופוגעת בעוצמה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מי ייתן ותבחר הפעם ממשלה חילונית שפויה. בלי המושחתים והאנטי חברתיים והבושתיים וגזלני הקופה מהליכוד. לליכוד אין שום דרך. ביבי מכיר רק קיבעון. סופנו עם הליכוד לממן ולשלוט על 2.5 מיליון פלסטינאים במשטר של הפרדה גזעית שסופו, במוקם או במאוחר, מדינה עם רוב ערבי ואבדן החלום הציוני של מדינה יהודית. חבל שמצביעי הליכוד לא רואים את זה.
ש.  |  31.12.18
לכל התגובות