אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לחוקי הלאום יש גם תאים רדומים

לחוקי הלאום יש גם תאים רדומים

חלק מיוזמות הימין נבלמו רק בגלל הקדמת הבחירות, וייתכן שיושלמו בכנסת הבאה. תלוי מי יופקד על משרד המשפטים

31.12.2018, 08:07 | משה גורלי

הסופר עמוס עוז התבטא לא אחת נגד חוקי הלאום והנאמנות. הלקחים ההיסטוריים לימדו אותו את הכיוון שחברה מוליכה חוקים אלה והם מוליכים את החברה – להגברת האיבה, ההסתגרות, הגזענות. מסקירת 25 היוזמות שנמנו ברשימה חלקית זו עולה ששבע מהן עברו כחוקים, רובן בנוסח מרוכך לעומת המקורי. ומאלה שעברו במלואן, רק שתיים הן בעלות משמעות דרמטית – חוק הלאום וחוק ההסדרה הראשון. מתוך ההצעות שנועדו להגביל את שומרי הסף ואת בית המשפט העליון, אף אחת לא עברה — לא פסקת ההתגברות ולא חוק היועמ"שים. השאלה היא אם יש כאן בסיס לאופטימיות מסוימת בסגנון כלבים נובחים אינם נושכים, ואם האיומים הפוליטיים של חקיקה אנטי־דמוקרטית נבלמים ברובם הגדול על הסף.

לא ברור אם הסטטיסטיקה היא בסיס לאופטימיות. חלק מהיוזמות נבלמו בגלל הקדמת הבחירות, וייתכן שיושלמו בכנסת הבאה. הסיכוי לכך תלוי בתוצאות. בהנחה שנתניהו ינצח, השאלה היא מי יהיו שותפיו לקואליציה, ובידי מי יפקיד את משרד המשפטים.

איילת שקד, שהצהירה כי תשמח לחזור למשרד המשפטים, פרשה מהבית היהודי לטובת פלטפורמה חדשה, הימין החדש. והשאלה היא אם תקבל מספיק מנדטים שיאפשרו לה עמדת מיקוח טובה לחזרה למשרד. ואם שקד תיחלש, למי ייתן אותו נתניהו? המועמד הבולט מתוך הליכוד הוא יריב לוין, שקרוב לשקד בהשקפותיו וקיצוני ממנה ברטוריקה.

כשמדובר בחקיקה "ימנית" (שמרנית, לאומית, יהודית) כדאי להביט על השותפים הפוטנציאליים שיש לנתניהו מימין: ליברמן, הבית היהודי והימין החדש. אם הבית היהודי ישמור על כוחו, ייתכן שבצלאל סמוטריץ' ילטוש עיניים לתיק הזה.

איילת שקד , צילום: טל אזולאי איילת שקד | צילום: טל אזולאי איילת שקד , צילום: טל אזולאי

אחרי שנתניהו ראה את הפופולריות ואת ההשפעה שצברה שקד כשרת המשפטים, ספק רב אם יפקיד אותו בידי שותף קואליציוני. מצד שני, נתניהו, בממשלה היוצאת, חילק את כל התיקים החשובים לשותפים – ביטחון, אוצר, חינוך, פנים, משפטים והותיר לחבריו לליכוד רק פירורים ושאריות.

אם ינחתו במשרד המשפטים לוין, סמוטריץ' או שקד סביר להניח שהמגמה הזו תימשך. יוזמות כחוק היועמ"שים ואולי גם החוק הצרפתי יושלמו. אם מירי רגב תחזור לתרבות, סביר שחוק הנאמנות יושלם, ואם תנחת במשרד אחר סביר שתצוץ עם יוזמות דומות מאותו סגנון: נאמנות בחינוך, בתיירות, באיכות הסביבה, בתחבורה.

הבוחר ילך לקלפי כששתי הכרעות קריטיות מוטלות לפתחו. הראשונה היא אם לבחור כראש ממשלה את בנימין נתניהו שחשוד (ואולי נאשם) בשחיתות. השנייה היא אם לתת לשקד וסמוטריץ' את הכוח שיחזיר אותם למשרד המשפטים, להמשך הפיכת ישראל לדמוקרטיה דתית־לאומית, ששלטון הרוב (הקואליציוני) הוא חזות הכל – בלי מיעוטים, בלי רגולציה, בלי שומרי סף, בלי הגבלות בשטחים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות