אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אומדנים מוקדמים: המשק הישראלי צמח ב-3.2% בשנת 2018 צילום: אלכס קולומויסקי

אומדנים מוקדמים: המשק הישראלי צמח ב-3.2% בשנת 2018

מדובר בירידה לעומת צמיחה בשיעור של 3.5% בשנת 2017 וירידה אף יותר חדה לעומת צמיחה של 4% ב-2016 כך עולה מאומדנים מוקדמים שמפרסמת הלמ"ס. הגירעון הסתכם ב-2018 ב-3.1% מהתמ"ג

31.12.2018, 13:00 | מיכל מרגלית

נתונים מאכזבים לכחלון: המשק הישראלי צמח ב-3.2% בשנת 2018 - ירידה לעומת שיעור הצמיחה ב-2017 שהסתכם ב-3.5%. הגירעון הממשלתי הסתכם ב-2018 ב-3.1% מהתמ"ג. כך עולה מאומדנים מוקדמים לחשבונות הלאומיים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

קראו עוד בכלכליסט

התוצר המקומי הגולמי עלה ב-2018 ב-3.2% במחירים קבועים. מדובר בירידה לעומת צמיחה בשיעור של 3.5% בשנת 2017 וירידה אף יותר חדה לעומת צמיחה של 4% ב-2016.

המאזן השוטף של המגזר הממשלתי הסתכם ב-2018 בגירעון של 32.1 מיליארד שקל לעומת גירעון של 6.3 מיליארד שקל ב-2017. במונחי תוצר הסתכם הגירעון, כאמור, ב-2.4% מהתמ"ג. מדובר בקפיצה בגירעון לעומת גירעון של 0.5% בלבד ב-2017.

משה כחלון , צילום: צילום מסך שידור לע"מ משה כחלון | צילום: צילום מסך שידור לע"מ משה כחלון , צילום: צילום מסך שידור לע"מ

הגירעון בחשבון השוטף שווה להכנסות השוטפות פחות ההוצאות השוטפות של כל הגופים במגזר הממשלתי: הממשלה, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים ומלכ"רים שמקבלים את רוב מימונם מהממשלה.

ההכנסות השוטפות ב-2018 ירדו ב-0.8% לאחר שעלו ב-7.1% אשתקד. ירידה זו מבטאת בעיקר ירידה של 0.6% בסך ההכנסות ממסים השנה, לעומת עלייה של 8.3% בסך ההכנסות ממסים ב-2017. היא מבטאת גם ירידה של 17.6% בהכנסה מרכוש, לאחר עלייה של 35% אשתקד.

האומדנים המוקדמים לצמיחה במשק מבוססים על מקורות ונתונים שאינם שלמים ושעוד צפויים להתעדכן בהמשך. האומדן הבא יפורסם במרץ 2019 ויתבסס על נתונים שלמים יותר.

לפי הנתונים מנוכי העונתיות (נתונים שמתקבלים לאחר ניכוי השפעת העונתיות והשפעת חגים וימי פעילות מהנתונים המקוריים) נראה כי ברבעון השלישי של 2018 התוצר עלה ב-2.1%. מדובר בעדכון כלפי מטה לעומת האומדן הקודם לרבעון זה, אז צמיחתו עמדה על 2.3%. ברבעון השני עלה התוצר ב-0.8%. אלה צמיחות בשיעורים צנועים בהרבה לעומת הצמיחה ברבעון הראשון של השנה, שעמדה על 4.3%.

האוכלוסייה בישראל גדלה ב-2% בשנת 2018, מכאן שהתוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-1.2%. זאת לעומת 1.5% בשנת 2017.

התוצר לנפש הסתכם ב-2018 ב-148.6 אלף שקל במחירים שוטפים.

עליית התוצר המקומי לנפש מאכזבת לעומת ממוצע עליית התמ"ג לנפש במדינות ה-OECD בשנת 2018, שעמד על 1.9%.

השוואה זו נערכת על בסיס אומדנים מוקדמים לסיכום 2018 שבוצעו בלמ"ס על פי נתונים שחלקם התקבלו עד ספטמבר וחלקם עד נובמבר, בשילוב עם הערכות לחודשים החסרים.

ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ב-2018 ב-4.1%. מדובר בעלייה בצמיחה לעומת 3.4% ב-2017. ההוצאה לצריכה פרטית לנפש גדלה ב-2.1%, בניכוי גידול האוכלוסייה ב-2%. לעומת זאת, ב-2017 עלתה ההוצאה לצריכה פרטית לנפש ב-1.4% וב-2016 ב-4.3%.

ההוצאה לצרעכה פרטית שוטפת לנפש עלתה ב-2018 ב-1.3% לאחר עלייה של 2.5% ב-2017. העלייה בהוצאות לצריכה שוטפת לנםש משקפת עליות בהוצאות לשירותים (1.6%), בהוצאה למזון, משקאות וטבק (0.7%) ובהוצאות למוצרי תעשייה לצריכה שוטפת (5.9%).

ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימא (כולל ריהוט, ציוד למשקי הבית כמו מקררים, מכונות כביסה, מזגנים וכדומה וכן רכבים אישיים) עלתה ב-6.7% לנפש. זאת לאחר ירידה של 9.8% ב-2017 ועלייה של 17.3% בשנת 2016. עלייה זו משקפת עלייה של 4% לנפש ברכישות הציוד למשק הבית - מקררים, מזגנים, מכונות כביסה וכדומה, אך ירידה של 2% ברכישת ריהוט ותכשיטים. רכישות כלי רכב לשימוש פרטי עלו ב-14.3%.

ההוצאה לצריכת מוצרים בני קיימא למחצה (כולל הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה, כלי בית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) עלתה ב-2.5% לנפש לאחר עלייה של 4.3% בשנת 2017. ההוצאות להלבשה והנעלה עלו ב-4.7% לנפש.

ההוצאה לצריכה שוטפת (מזון, דיור, דלק, שירותים) עלתה ב-1.3% לנפש.

ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-2018 ב-4%. מדובר בעלייה לעומת צמיחה של 3.4% ב-2017. העלייה בהוצאה לצריכה ציבורית ב-2018 משקפת עלייה של 4.7% בהוצאה לצריכה אזרחית ו-1.6% בצריכה הביטחונית.

ההשקעה בנכסים קבועים, כולל בתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה, עלתה השנה ב-2.7%. בשנת 2017 השקעה זו כבר עלתה בשיעור גבוה יותר - 3%. העלייה ב-2018 משקפת ירידה בבנייה למגורים אבל עליות בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות, בהשקעה במוצרי קניין רוחני, כולל מחקר ופיתוח, תוכנה וחיפושי נפט וגז, בהשרעות במכונות ובציוד וכלי תחבורה.

יצוא הסחורות והשירותים עלה ב-4% השנה, לאחר עלייה של 5.1% בשנת 2017.

יצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים וחברות סטראט-אפ עלה ב-3.9% לאחר עלייה של 7.3% אשתקד.

ההכנסה המקומית הגולמית הריאלית מביאה בחשבון את השפעת השינויים בתנאי הסחר הבינלאומי על ההכנסה. זו עלתה ב-2018 ב-2% - קצב עלייה שנמוך יותר מקצב עליית התוצר וזאת לאור הרעת תנאי הסחר.

הגירעון הממשלתי צפוי להסתכם ב-2018 ב-3.1% מהתמ"ג - חריגה מהיעד שנקבע לשנה זו - 2.9%. הגירעון הממשלתי, כזכור, עמד בנובמבר על 3.5% ובאוקטובר על 3.6%.

המאזן השוטף של המגזר הממשלתי הסתכם ב-2018 בגירעון של 32.1 מיליארד שקל לעומת גירעון של 6.3 מיליארד שקל ב-2017. מדובר בגירעון של הממשלה הרחבה, כלומר של הממשלה המרכזית, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים והמלכ"רים. מדובר בגירעון מהפעילות השוטפת לא כולל הון של הממשלה הרחבה, ובמונחי תוצר גירעון זה צפוי להסתכם ב-3.4% מהתמ"ג, לעומת גירעון של 0.5% ב-2017. הגירעון בחשבון השוטף שווה להכנסות השוטפות פחות ההוצאות השוטפות של כל הגופים במגזר הממשלתי.

ההכנסות השוטפות של הממשלה הרחבה ירדו ב-2018 ב-0.8% לאחר עלייה של 7.1% בשנת 2017. הירידה בהכנסות השוטפות נבעה בעיקר מירידה של 0.6% בסך ההכנסות ממסים ב-2018, לאחר עלייה של 8.3% בגביית המסים ב-2017. כמו כן, היא נובעת מירידה של 1.7% בהכנסה מרכוש לעומת עלייה של 35% בשנת 2017.

המאזן הכולל של המגזר הממשלתי הרחב, כולל הון (השקעה בנכסים קבועים, בנכסים מיוצרים ולא מיוצרים, קרקע והפחתות בקרקעות), הסתכם ב-2018 בגירעון של 3.4% מהתוצר, לעומת 1% בשנת 2017.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות