התחלה מעודדת, סיומת קטסטרופלית: סיכום 2018 בשווקים העולמיים
מדד S&P 500 סגר את שנת 2018 עם ירידה כוללת של כ-7% - לאחר ירידה של 15% ברבעון הרביעי; מחיר הנפט נפל ב-40% ברבעון האחרון ורשם נסיגה שנתית של 20%. הביטקוין צלל ב-72%; מניית גולדמן זאקס – הגרועה ביותר במדד דאו ג'ונס
הצטרפו לעדכונים שוטפים בערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט
לפני שלוש שנים נסגר לו (באופן מצער) קפה Mezze החביב, ששכן לו בניחותא במשך יותר מעשור באחד העם בואכה מזא"ה - ושהיה בית חם לשכונתיים ולצמחוניים מכל גזע, מין ומגדר.
ביקרתי כמה וכמה פעמים במקום, אהבתי כמעט כל מה שהיה בתפריט, אבל יש רק מנה אחת שאני זוכר בדיוק - עוגת הפיסטוק המדהימה ומעוררת הגעגועים. זהו כוחו האמיתי של קינוח - לפעמים הוא משאיר את החותם על הארוחה כולה. לטוב במקרה של קינוח מעולה, ולרע במקרה של אוי לנו.
בשבועות האחרונים נזכרתי בעוגה של Mezze במהלך הסערה שחלפה על שוקי ההון, בארה"ב, באירופה ובאסיה וכמובן גם אצלנו בקטן מאד בת"א. החודשים האחרונים של 2018 עיצבו במידה רבה את העמדה שלנו לגבי השנה כולה - ובהתאם, רק חיכינו שהיא תיגמר.
בסוף דצמבר 2017 חתם הנשיא דונלד טראמפ על רפורמת המס שלו (לאחר אישור הקונגרס) שהורידה את מס החברות מ-35% ל-21% - החלטה שגררה באופן טבעי תגובה חיובית מאד של השווקים האמריקאים. בעקבות ההחלטה שנת 2018 החלה ברגל ימין ולמרות שבמהלכה נרשמו כמה וכמה שבועות קשים, היא במידה רבה האירה את פניה למשקיעים.
רק שאז באו החודשים הלא סימפטיים של אוקטובר, נובמבר ואחריהם דצמבר, שפשוט שטף את השווקים בגלים של ירידות חדות - ושהפך את השנה הזו למקוללת במידה רבה מבחינת המשקיעים.
אף שלא ניתן לשפוט שנה שלמה רק על סמך הסיומת שלה, קשה לצאת מ-2018 בתחושה טובה. ה"קינוח" היה רע מאד, ואוי לנו. כבר נכתב מספיק על למה כל זה קרה:
היתה החלטת הריבית של הפד
כמובן, החשש ממלחמת סחר, והעובדה הפשוטה שאחרי ראלי של עשור מגיע הרגע שהשוק פשוט נבהל מעצמו.
ההתנהלות התזזיתית של הנשיא האמריקאי פגעה כנראה גם היא בסופו של דבר בשוק שמעדיף באופן עקרוני מנהיגות רגועה ושמרנית. כך אמר בעניין זה הכלכלן נוריאל רוביני: "השווקים הפיננסים סוף סוף הכירו בעובדה שדונלד טראמפ הוא הנשיא האמריקאי. לאור העובדה שהעולם ספג שנתיים של ציוצים חסרי אחריות והצהרות פומביות מצד האיש החזק ביותר בעולם, השאלה המתבקשת היא – למה זה לקח כל כך הרבה זמן?".
לטענת רוביני, המדיניות הכלכלית של טראמפ (כולל הקיצוץ במס) דחפה מהר מאד את תחזית האינפלציה והשוק התחיל לחשוש מתגובה קיצונית של הפד. מלחמת הסחר שהוביל מול סין והיחס התוקפני כלפי בנות הברית של ארה"ב בשם מדיניות הפרוטקציוניזם ערערה גם היא את האמון של השוק בהנהגה – עד שבסופו של דבר הגיעה הקריסה (הטור של רוביני בעניין התפרסם במרקטווטש).
התחלה טובה - סיומת נוראית
תמונת מצב על התנועות במדדים הגלובאליים בסיכום השנה כולה בהשוואה לרבעון הרביעי משקפת יותר מכל את המשקל המשמעותי של הסיומת הקשה: בניו יורק, מדד דאו ג'ונס רשם ב-2018 ירידה כוללת של כ-6.5% לאחר שרשם נסיגה של 13% ברבעון הרביעי. נאסד"ק נחלש ב-4.5% בשנה כולה, לאחר נפילה של 18% ברבעון הרביעי. S&P 500 ירד ב-7% ב-2018 לאחר ירידה של 15% ברבעון הרביעי.
באירופה: פוטסי ירד ב-12.4% בסיכום השנה וב-10.2% ברבעון הרביעי, דאקס ירד ב-18.3% בשנה וב-13.8% ברבעון, קאק ירד ב-2018 כולה ב-11% לאחר שאיבד 14.1% ברבעון הרביעי; באסיה: מדד ניקיי ירד ב-12.1% ב-2018 וב-17% ברבעון הרביעי, האנג סנג נחלש ב-13.6% בשנה וב-7% ברבעון, שנגחאי ירד השנה ב-24.6% וב-11.6% ברבעון הרביעי.
המדדים הם רק חלק מהסיפור - המניות שמרכיבות אותם הן החלק השני. נתייחס כאן לדוגמאות המעידות עד כמה הירידות החדות של חודש דצמבר והסנטימנט השלילי הכללי ברבעון האחרון לא בהכרח משקפים את התמונה של השנה כולה (בדומה למצב שתואר במדדים הגלובליים).
המקרה הבולט אולי יותר מכל הוא זה של AMD - מניית חברת השבבים איבדה בדצמבר 13% ובסך הכול ברבעון רשמה נפילה כוללת של 37%, אך היא עדיין עומדת על זינוק של 67% מתחילת 2018 - בפסגת מניות S&P 500.
התנועה החריגה במניות
גם במניות הענק התמונה דומה. אפל ירדה ב-11% בדצמבר וב-31% בשלושת החודשים האחרונים - ועדיין נמצאת רק על מינוס 8.5% מתחילת 2018 - דמיינו איך היינו מרגישים אם השנה היתה מתהפכת ביחס לאפל.
באמזון זה עוד יותר בולט, המניה נפלה ב-10% בדצמבר וב-24% ברבעון הרביעי, אך עדיין על פלוס 26% מתחילת השנה. אלפבית ירדה ב-14% ברבעון הרביעי וב-2% בדצמבר – ומסכמת את השנה בירידה של כ-3%.
מיקרוסופט איבדה 7% בדצמבר ו-12% ברבעון הרביעי ועומדת על עלייה של 17.5% מתחילת 2018. בפייסבוק התמונה שונה במקצת - המשברים שליוו השנה את פייסבוק והפגיעה הקשה בתדמיתה גררו ירידה של 28% מתחילת השנה אך גם כאן עיקר הפגיעה היא ברבעון השלישי, שבמהלכו איבדה המניה 18% ורשמה ירידה של 5.5% בדצמבר.
בבנקים הגדולים התמונה דומה - הרבעון האחרון והחודש האחרון של השנה אחראים על הנתונים השליליים בסיכום השנתי. גולדמן זאקס סוגר ירידה שנתית של 35% - בחודש דצמבר איבד הבנק 10% וברבעון הרביעי 26%; ג'יי.פי מורגן ירד בדצמבר ב-10%, ברבעון ב-15% ובשנה כולה ב-10%; וולס פארגו נחתך ב-11% בדצמבר, ירד ב-12% ברבעון האחרון של השנה וסגר ירידה שנתית של 25%; בנק אוף אמריקה איבד בדצמבר 10%, ברבעון הרביעי נסוג ב-17% - מתחילת 2018 רשם הבנק ירידה של 18%; סיטיגרופ נפל בדצמבר ב-18%, ברבעון הרביעי ב-28% ובסיכום שנתי ב-30%; מורגן סטנלי ירד בדצמבר ב-9%, איבד ברבעון 16% - ובסיכום השנה נסוג ב-25%.
מניית הפארמה מרק הובילה בסיכום 2018 את מניות דאו ג'ונס עם עלייה של 34% - מרק ירדה בדצמבר ב-3% וסגרה את הרבעון הרביעי עם עלייה של 6.5%. פייזר במקום השני עם עלייה שנתית של 20% - לאחר ירידה של 3.5% בדצמבר ושל 1% ברבעון הרביעי. את המדד סגרו גולדמן זאקס (כפי שפורט) ו-IBM – חברת המחשבים והענן רשמה ירידה שנתית של 26%, רוב הנסיגה אירעה ברבעון הרביעי (דצמבר איבדה IBM 6.5% מערכה).
בין ילן ו-2015 לפאוול ו-2018
אפשר לחזור לשנת 2015 כדי להיזכר מה קורה כאשר הדברים מתרחשים בסדר אחר. בסביבת יולי-אוגוסט של 2015 כל השוק הגלובאלי נכנס להיסטריה בגלל הנפילות החדות בשווקים של אסיה שגררו נפילות בניו יורק ובאירופה. הסנטימנט השלילי אף גרם לג'נט ילן להימנע מהעלאת ריבית בישיבת הפד של ספטמבר 2015, למרות שהרוחות נרגעו במידה רבה.
חלפו שלושה חודשים, השווקים נרגעו, ובחודש דצמבר כולם כבר חשבו שהרע מכול מאחורינו – ואכן הפד קיבל החלטה היסטורית על העלאת ריבית ראשונה
מאז המשבר הפיננסי. כשמסכמים שנה, ברור שזהו מצב עדיף, כשהמשבר מגיע מוקדם וההתאוששות בהמשך.
יש עוד שתי נקודות ששווה להתייחס אליהן בהשוואה ל-2015 ולהתנהלות יחסי הפד-שוק אז והיום - תום תקופה של הריבית האפסית ב-2015 מול תהליך הגמילה שמגיעה שלוש שנים מאוחר יותר.
האחת - ילן בשעתו יכלה להעלות את הריבית כבר בספטמבר 2015, אבל השוק רק החל להתאושש מהנפילות של אוגוסט והיא העדיפה לחכות מעט על מנת לבצע את ההעלאה כשהשוק רגוע.
פאוול בהחלטת הריבית האחרונה שלו פעל בדיוק להיפך - הנתונים הכלכליים – החשש מאינפלציה בעיקר - שיקול הנורמליזציה הצדיקו עקרונית העלאת ריבית (ותחזית לשתיים נוספות ב-2019), אך פאוול התעלם לגמרי מהדאגה שאחזה בשווקים בעקבות הירידות של אוקטובר-נובמבר והתוצאה היתה קריסה מוחלטת בשווקים בדצמבר.
מוחמד אל עריאן (היועץ הכלכלי של Allianz, לשעבר מנכ"ל פימקו) אמר כבר לפני חודשיים, קודם להחלטת הריבית האחרונה ומעוררת הסערה של הפד, שבניגוד ליו"רים הקודמים של הבנק, בן ברננקי וג'נט ילן, תחת היו"ר הנוכחי נמנעים בכירים במוסד לשלוח מסרים מרגיעים בשעה שהשווקים עוברים טלטלה – הגישה הזו הגיעה לשיאה בהחלטה על העלאת הריבית.
הנקודה השנייה - השוק מתנהל בחודשים האחרונים באופן שונה לגמרי בכל הנוגע לציפיות מהפד. בשנת 2015 המהלך בגדול היה די פשוט - אם התחזיות היו להחלטה מוניטרית משמעותית (בריבית או בהקלה הכמותית דאז), היא תומחרה בשוק עוד לפני קבלת ההחלטה, ואם אכן התקבלה בפועל התנועות בשוק כבר לא היו משמעותיות.
בימים אלה של חשש למיתון, תגובת השוק היא חריפה מאד דווקא כשהפד עומד בתחזיות של המשקיעים. החשש מהעלאת ריבית הוא כה גדול, שכל צעד בכיוון, גם אם ידוע מראש, מתקבל בתסכול ו מצד השוק – שמול התחזית הגלויה שלו מעדיף שהיא לא תתממש.
מחיר החזרה לנורמליות
החלטות הריבית של הפד (וציפיות האינפלציה בארה"ב שירדו ברבעון האחרון של השנה) טלטלו לא רק את שוק המניות של אמריקה, אלא כמובן גם את שוק אגרות החוב.
התנועה באג"ח הדולרית ל-10 שנים הגיעה בשיאה לסביבה של 3.20% וירדה במהירות ברבעון האחרון לסביבה של 2.75%. המשקיעים העבירו כמובן כסף מהמניות לאג"חים כמו בד"כ בתקופות של משבר – הציפייה להאטה בקצב העלאות הריבית תרמה גם היא לירידה בתשואות.
פאוול והפד, אם כן, צריכים אולי היו להבין שכללי המשחק השתנו, לפחות בימים טרופים אלה, ואולי היה נכון יותר להמתין עם העלאת ריבית נוספת. בה בעת, בסך הכול ניתן בהחלט גם להחמיא לפד, לא רק על העמידה בלחצים מול הנשיא האמריקאי וחבורת תומכיו בעלי ההון אלא גם על המהות. יש בהחלט היגיון רב בנורמליזציה של שערי הריבית, והשוק בסופו של דבר מן הסתם יתאים את עצמו. לפעמים זו הדרך היחידה ללמוד.
זה גם בסדר ואפילו הגיוני שאחרי עשור של ריבית אפסית וכסף זול, השוק יגיב בבום אחד או שניים, או שלושה, במהלך החזרה לנורמאליות. צריך גם להיות הגונים ולזכור שהפד מגיב לתנאים הכלכליים אך האחריות העיקרית ליצירת סביבה כלכלית בריאה וצומחת היא של הממשל.
העובדה הפשוטה היא שכלכלות צמחו גם בסביבה של ריבית נורמלית ויש כלכלות שדשדשו בריבית אפסית, כך שההתעסקות של הנשיא טראמפ בהחלטות הריבית של הפד הן קודם כל מופרכות לפני שהן מוגזמות באופן מטורף.
מטבעות וסחורות
הסנטימנט החיובי שליווה את השווקים במחצית הראשונה של 2018 גרר התחזקות של הדולר מול המטבעות המובילים בעולם, אך כאשר מצב הרוח השתנה ומתווה העלאות הריבית של הפד הועמד בספק החל גם הדולר לספוג מכירות.
באירופה סימני השאלה סביב הברקזיט (שעדיין איתנו) ומשבר התקציב באיטליה (שנפתר בינתיים) השפיעו על התנועות בפאונד וביורו מהצד השני של האוקיינוס. בסיכום השנה רשם היורו ירידה של 4.6% מול הדולר (ונפרד מהשנה בשווי של 1.444 דולר) הפאונד נסוג ב-5% מול הדולר בתקופה זו (עמד בתום המסחר באירופה על 1.2729 דולר).
בועת מטבעות הקריפטו התנפצה לרסיסים במהלך 2018. הביטקוין צלל -ב72% מתחילת 2018 (וב-42% ברבעון האחרון) ונפל מסביבה של 16.9 אלף דולר ברמת השיא של השנה עד לסביבת 3,850 דולר ביום האחרון של השנה.
הסיפור של הנפט בשנת 2018 הוא אחד המשמעותיים ביותר מבחינת השווקים הבינ"ל. לאחר עלייה עקבית וחזקה ברמות המחירים במשך כמעט כל השנה (ורמת שיא של 76 דולר), החלה ברבעון הרביעי נפילה חופשית - במקביל למגמה השלילית החזקה בשוקי המניות העולמיים. בשלושת החודשים האחרונים של 2018 נחתך מחיר חבית נפט גולמי (WTI) ב-40% - בסיכום השנה כולה נסוג מחיר החבית ב-20% ומחירו נקבע על 45.51 דולר לחבית.
הפנייה לזהב בשלושת החודשים האחרונים של השנה לא מפתיעה כמובן - העברת הכסף למקלט הבטוח של המתכת הזהובה היא מהלך מקובל בכל משבר. בסך הכול טיפס מחיר הזהב ברבעון האחרון ב-7.2% ובדצמבר לבדו ב-4.6%. בסיכום השנה רשם הזהב ירידה של 4.6% ומחירו בסופה עמד על 1,281.30 דולר לאונקיה.
מאמינים בירוק מול רואי השחורות
לצד החששות מהמשך הדרך ומכניסה למיתון, האופטימיים מסתמכים על התחושה שהמכה הקשה שספגו השווקים ברבעון האחרון מיצו את התיקון לאחור, הבהלה מאחורינו, ועתה אנו בדרך לכל הפחות לשוק בריא יותר וירוק יותר.
גם הסימנים הראשוניים לפתרון אפשרי של העימות בין סין לארה"ב עם הסדר סחר בין המדינות מעודד לא מעט גורמים בשוק שמחפשים סיבה לחזור לשגרה. הפסימיים שבינינו מציגים שכמה וכמה עניינים שאינם פתורים ושבהחלט עלולים ליפול על השוק ברעש גדול גם במהלך 2019.
כבר בימים הקרובים נקבל אינדיקציה ראשונית אולי על מצב הרוח של הצרכנים, לאחר סיכום נתוני המכירות בחגים. נתונים חלשים יעידו שמשקי הבית מעדיפים כרגע את נתיב החיסכון על פני הצריכה וזה לא יהיה חדשות טובות במיוחד. לא רק לקמעונאיות.
עוד על הפרק, הפעם בחזית הכלכלית – המשקיעים ממתינים לנתוני התוצר המסכמים של הרבעון הרביעי באירופה ובעיקר בגרמניה, לאחר הנסיגה המאכזבת שנרשמה ברבעון השלישי. רבעון חלש נוסף וכניסה למיתון בגרמניה ישקף כמובן משבר עמוק בכל כלכלת אירופה והתגובה של השוק תהיה מיידית.
על זה תלבישו את הברקזיט, הטרגדיה היורובריטית שהופכת לאט לאט לפארסה. ככל שמתקרב מועד המימוש של הפרידה המתוכננת מאירופה (ה-29 במרץ) רק גובר הכאוס הפוליטי בבריטניה ונראה שאף אחד לא באמת יודע אם ואיך ומה בדיוק יקרה בפועל.
חלק מהאפשרויות, כמו ברקזיט קשה או דחייה של המהלך למועד לא ידוע שרק תגביר את אי הוודאות – לא צפויות לתמוך במיוחד – לא בכלכלות של אירופה ובריטניה ולא בשווקים שלהן. לכל הקלחת הזו תוסיפו את מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין שעדיין איננו יודעים לאן פניה.
בשורה התחתונה - לפסימיים יש מספיק סיבות לחשוש, אם הם באמת רוצים. מוחמד אל עריאן אמר השבוע שהדבר היחיד שצפוי במידה רבה של ודאות הוא שהשוק ימשיך להיות תנודתי מאד, וינוע באופן חד בין הפלוס למינוס. "זוהי המציאות החדשה שלנו למשך זמן מה", אמר אל עריאן בראיון לפוקס ניוז. אנחנו נסתפק בשלב זה בלאחל שתהיה שנה טובה לפחות כמו עוגת הפיסטוק ההיא. בשוק ובכלל.
2 תגובות לכתיבת תגובה