אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כבר אין מקלט בטוח אפילו באיי הבתולה

כבר אין מקלט בטוח אפילו באיי הבתולה

תקנות CRS שאושרו בכנסת יאפשרו למדינה לקבל מידע על הכסף שמחזיקים ישראלים במקלטים בחו”ל, אבל יחייבו העברת מידע דומה לחו”ל. הדרך לאישורן נסללה רק כשהובטח פטור לגמ”חים חרדיים

02.01.2019, 08:07 | עמרי מילמן

ועדת הכספים אישרה אתמול סוף־סוף שורת תקנות שישנו את עולם המיסוי, או ליתר דיוק ‑ את עולמם של מעלימי המס. התקנות, שישראל התחייבה להן במסגרת אמנה בינלאומית ושמה CRS, יחייבו בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים בישראל למסור לרשות המס בעולם מידע על חשבונות שמחזיקים בהן תושבים זרים.

עם זאת, הדרך לאישור נסללה רק לאחר שהממשלה הסכימה להשאיר בתקנות עיר מקלט מדיווח: מוסדות צדקה חרדיים. במשך יותר משנה עוכב האישור בוועדת הכספים בשל מחלוקות בין יו"ר הוועדה משה גפני לבין משרד האוצר, שנגעו בעיקר להחלתן על מוסדות כאלה.

קראו עוד בכלכליסט

מנהל רשות המסים ערן יעקב. קידם ודחף, צילום: עמית שעל מנהל רשות המסים ערן יעקב. קידם ודחף | צילום: עמית שעל מנהל רשות המסים ערן יעקב. קידם ודחף, צילום: עמית שעל

מידה כנגד מידה

אמנת CRS מיועדת לסגור את הדרכים שבהן יכולים אזרחי העולם להתחמק ממס. תושבי המדינות שהצטרפו לאמנה יתקשו להעלים מרשויות המס בארצם את קיומם של כספים שהם מחזיקים מעבר לים, שכן הן יהיו זכאיות לקבל מידע תקופתי ממקבילותיהן בחו”ל, לרבות ברבים ממקלטי המס המוכרים.

התחייבויות באמנה הן סימטריות. מצד אחד, מוסדות פיננסיים בארץ יידרשו להעביר לרשות המסים הישראלית מידע על חשבונות זרים, שיועבר למדינות־האם שלהם. במקרה של חשבונות עד מיליון דולר תתבצע בדיקה אלקטרונית, שעליה יוכל בעל החשבון לערער לפני מסירת המידע; במקרה של חשבונות עם יותר ממיליון דולר תעשה בדיקה מקיפה יותר, לרבות תיעוד הפעילות בחשבון בחמש השנים החולפות.

מצד שני, מוסדות פיננסיים בחו”ל ימסרו מידע באותה דרך לרשות המסים בארץ. זה הצד שמשך במיוחד את מנהל הרשות ערן יעקב, שאלמלא דחף לכך בחודשים האחרונים, ייתכן שהתקנות לא היו מאושרות. שימוש בחשבונות בחו”ל כאמצעי להסתרת הון היה נפוץ בישראל עד לאחרונה, בין השאר בגלל חשבונות שנשמרו בשוויץ עוד מלפני קום המדינה.

באופן כמעט סמלי נסגר שלשום המסלול האנונימי בנוהל הגילוי מרצון של רשות המסים. עדיין לא ברור כמה כסף נחשף, אולם בהליך דומה שהסתיים לפני שנתיים התגלו 29 מיליארד שקלים בלתי מדווחים. המסלול הרגיל יהיה בתוקף עד סוף 2019.

על הסכם ה־CRS חתמו יותר מ־100 מדינות. לפי רשות המסים, בשלב הראשון ישראל תחליף מידע עם כ־60 מדינות, ובהן גרמניה, צרפת וברזיל, ומדינות קטנות יותר הידועות כמקלטי מס ‑ שווייץ, אנדורה, ג’רזי, לוקסמבורג, איי קיימן ומקאו. עם ארצות הברית קיים הסכם נפרד. שלא כמו המידע שקיבלה רשות המסים עד כה מבנקים בעולם, תקנות CRS מגדירות הסדרים הקובעים אילו נתונים יימסרו וכיצד. הכל יתבצע באמצעות מערכת ממוחשבת של ה־OECD, ולכן ניתוח ועיבוד המידע אמור להיות פשוט יותר לרשות.

ערי מקלט

מה שעיכב עד כה את אישור התקנות היה התעקשותו של יו”ר ועדת הכספים גפני, איש יהדות התורה, לפטור את הגמ"חים מחובת הגילוי.

גמ”חים ממלאים תפקיד חשוב בכלכלה החרדית, ומאפשרים לקהילות שלמות להפקיד כספים, להלוות ללא ריבית ולקבל מימון לאירועים. אלא שבשנים האחרונות התברר לרשויות שהם מתפקדים גם כערוץ להלבנת הון ולהעברת כספים מתחת לאפן של הרשויות.

גפני קשר את גורל החוק בתביעה לפטור ממנו את הגמ”חים. ואכן, רק אחרי שאושר בוועדה חוק הגמ”חים, המעניק למוסדות האלה פטור מלא מדיווח, נסללה הדרך לאישור התקנות. הסיכום הושג רק מקץ דיון מרתוני בלילה הקודם בין נציגי האוצר לגפני.

הצורך לתפור חוק מיוחד לגמ”חים עלה מפני שהם למעשה מוסד פיננסי לכל דבר. החוק פוטר אותם מהחובה לבצע בדיקת נאותות וזיהוי ללקוחות, וכן מדיווח לרשות המסים על הפקדות שנעשות בהן. הוא פוטר אותם הן מחוק פטק”א, המסדיר את העברת המידע לרשויות בארצות הברית, והן מתקנות CRS. במקרה של פטק"א הוא מנצל פטור שניתן לעמותות ולמוסדות פיננסיים קטנים. ב־CRS, מנגד, אין החרגות כאלה, ולמעשה במתן הפטור ישראל מפרה את המאנה.

למשרדי הממשלה היה חשוב כל כך להביא את התקנות לאישור, שהם השלימו עם העובדה שהן סותרות את ההסכם הבינלאומי. באוצר וברשות המסים מקווים שהדבר לא יפגע בהשתלבות של ישראל בחילופי המידע הבינלאומיים, ואולי גם מקווים שעם חילופי הממשלה ניתן יהיה לתקן את המעוות.

תקנות CRS נועדו להיכנס לתוקף כבר בספטמבר 2018. בשל העיכוב, הדבר יקרה רק בעוד שלושה חודשים. עם כניסתן לתוקף יחולו חילופי המידע גם על נתונים הנוגעים לשנתיים החולפות.

מה שמעיב על התקנות היא הסתייגות שהגיש גפני על חוק הגמ”חים. גפני ניסה בדיון חפוז לשמור על הטבות המס לכפר ורדים וליישובים נוספים שניתנו בניגוד לעקרון השוויון שקבע בג”ץ. לאור התנגדות האוצר להרחבת ההטבות, התנה גפני את אישור תקנות CRS בהסכמת האוצר לשמירת ההטבות. נראה שאם לא יתרחש מהפך ברגע האחרון, התקנות וההטבות יישארו על כנן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות