שוק המט"ח: השער היציג של הדולר נקבע על 3.75 שקלים

שוק המט"ח חזר היום (ב') לפעילות אחרי חופשת חג המולד כאשר הדולר וגם היורו נחלשו מעט מול השקל. המטבע האמריקאי ירד ב-0.1% והשער היציג נקבע על  3.75 שקלים. היורו ירד ב-0.2% ושערו היציג נקבע על 4.28 שקלים.

2018 תיזכר לטובה עבור המשקיעים בדולר שראו את המטבע עולה מרמת שפל של 3.39 שקלים, בסוף ינואר, ל-3.74 שקלים - עלייה של 11%, וזאת לאחר כמעט שנתיים של ירידות.

צילום: שאטרסטוק

הכלכלה הישראלית לאן?

הכלכלן הראשי של פסגות, אורי גרינפלד, בתחזית לקראת שנת 2019: "לאחר שנים של דיפלציה/דיס-אינפלציה, סביבת המחירים חזרה לעלות באופן מתון ב-2018 כאשר השנה הסתיימה, ככל הנראה, עם קצב אינפלציה של 1.0%, בגבול התחתון של יעד יציבות המחירים. אם נתחיל מהשורה התחתונה – תחזית האינפלציה ל-2019 עומדת נכון להיום על 1.6% אך הסיכונים לתחזית זו מוטים כלפי מעלה".

"בבואנו לנתח את סביבת האינפלציה בישראל, אנו חייבים קודם כל להתבונן על הסביבה המאקרו כלכלית ולהערכתנו היא כזו שצפויה להפעיל לחצים אינפלציוניים משמעותיים יותר במהלך השנה הקרובה. חשוב להבין שאינפלציה היא משתנה שמגיב בפיגור ניכר לעוצמת הפעילות הכלכלית. ממבט על משתנים מאקרו כלכליים שנמצאו כמובהקים בהשפעתם על הסביבה האינפלציונית ניתן למנות את קצב הגידול באשראי למשקי הבית, משתנים משוק העבודה ונתוני גמר בנייה (שמשפיעים על רכיב שכר הדירה במדד). לנתונים אלו מתווספים כמובן משתנים כגון המטבע, מחיר הנפט, שיעור המע"מ ועוד".

"אם ניקח את שוק העבודה לדוגמא, הוא מאותת על לחצים אינפלציוניים שצפויים לגבור ב-2019. לא נכביר במלים מאחר והנתונים ידועים – שוק העבודה הישראלי הדוק והשכר עולה מהר. המעניין בנושא השכר הוא שלאחר שקצב הגידול בשכר הגיע לשיא בתחילת השנה, ראינו ירידה במהלך המחצית הראשונה בקצב הגידול, למרות שעדיין היה מהיר. במחצית השנייה של השנה קצב הגידול בשכר האיץ שוב ונכון להיום הוא עומד על 4.1% במחירים שוטפים מה שמתורגם לעליה של 2.8% ריאלית. על מנת לסבר את האוזן, קצב הגידול הממוצע של השכר הריאלי בישראל עומד היסטורית על כ-1.0%-1.2% כך שהשכר במשק הישראלי היום עולה ריאלית בקצב מאוד מהיר וביחד עם שיעור האבטלה הנמוך, מדובר על כר פורה להיווצרותם של לחצים אינפלציוניים".

"לכאורה, הצמיחה המהירה בישראל ושיעור האבטלה הנמוך כבר היו אמורים לבוא לידי ביטוי באופן יותר ברור בצד המחירים, אך בישראל התקשינו לראות זאת במהלך השנים האחרונות וזאת על רקע מספר תהליכים דפלציוניים משמעותיים שהתנהלו בצד ההיצע – הייסוף של השקל, פעולות אקטיביות של הממשלה להפחתת יוקר המחייה, ותהליך הגברת התחרותיות. להערכתנו, מעבר לסביבה הכלכלית, כוחות אלו הופכים בימים אלו ממש מכוחות דיפלציוניים לכוחות אינפלציוניים או לכל הפחות ניטראליים (מה שמשאיר את כוחות המאקרו הבסיסיים כגורמים מרכזיים לאינפלציה בישראל)".