אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
היזהרו בבני עניים: מה משקפים סקרי המיומנות צילום: אלונה ישראלי-כהן

דעה

היזהרו בבני עניים: מה משקפים סקרי המיומנות

הדרך לצמצום פערים עוברת בחינוך, ורצוי מהגיל הרך, ויש לרכז מאמצים רבים בקבוצות גיל אלו, אבל לא רק בהן. השקעה בגילאים בוגרים יותר חשובה לא פחות; כשקבוצות באוכלוסייה מופלות בהיקף ובאיכות החינוך שלהן - לא פלא שהן מגלות מיומנויות נמוכות יותר

04.01.2019, 07:27 | אפרת ארן

הוויכוח שפרץ בשבוע שעבר בין חוקרי מרכז טאוב לרשות החדשנות הציף שוב על פני השטח סוגיות חברתיות ודילמות -עמוקות הרבה יותר מאשר שאלת כוח האדם המיומן להייטק.

קראו עוד בכלכליסט

חזקה על חוקרי מרכז טאוב שאינם נושאים בתפיסות עולם מפלות וגזעניות, כפי שהואשמו ע"י אנשי רשות החדשנות, אולם הדרך שבה בחרו להשתמש בנתוני סקר המיומנות והמסקנות שהם מסיקים מכך מקפלות בתוכן הנחות שנויות במחלוקת בלשון המעטה והכרעות מוסריות כבדות משקל שמחובתנו לתת עליהן את הדעת.

סקר המיומנויות המדובר העלה שוב את הוויכוח הניטש כבר עשרות שנים אודות מבחני האינטליגנציה – מה בדיוק הם מודדים, ואף חשוב מכך, את מה ואת מי הם משרתים. ממבחנים שנועדו לקדם את הסיוע לילדים בעלי קשיים - הם הפכו לכלי ממיין ומתייג של פרטים וקבוצות אשר גורר אחריו ביקורת רחבה על השימוש, לעיתים לרעה, שנעשה בהם.

מבחני אינטליגנציה מתיימרים לבדוק פוטנציאל, אך סקר המיומנות אפילו לא מתיימר לכך. הוא בסה"כ בודק רמה של יכולות נרכשות. מדובר בהסתכלות מעגלית ואבסורדית בהצגה מחקרית (!) של קבוצות אוכלוסיות אשר מופלות במשך עשרות שנים בהיקף ובאיכות החינוך וההשכלה שלהן, וכעת, הפלא ופלא, מגלות מיומנויות נמוכות יותר.

 , צילום: StartupStockPhotos צילום: StartupStockPhotos  , צילום: StartupStockPhotos

אולם הדבר החמור במיוחד היא המסקנה המרכזית הנגזרת מהמחקר ולפיה פרטים וקבוצות שעקב נסיבות שאינן תלויות בהם הם כיום בעלי מיומנויות נמוכות מדי - נתפסות ונחשבות כחסרות פוטנציאל. ע"פ המחקר, אין מה 'לבנות' עליהן עבור תעשיית ההייטק, ובמובן רחב יותר - אין להן מה 'לבנות' על חיים של רווחה אישית, מקצועית וכלכלית.

ישראל, כמדינת הגירה, נקטה כבר בעבר במדיניות של 'דור המדבר' – ויתור על המהגרים הבוגרים, מתוך תפיסה שזהו דור אבוד, ורק השקעה מגיל צעיר תושיע את בני הדור הבא. כיום, אנו יודעים שהפערים לא נסגרו גם בקרב הדור השני, ולעיתים השלישי, ביו השאר בגלל החשיבות העצומה של המודל ההורי. והנה, המחקר האמור מציע, במשתמע, להכיל תפיסה זו לא רק על מהגרים, אלא גם על אוכלוסיות ותיקות שהתחנכו כאן בישראל, אך במעשה או חידלון של המדינה לא זכו לחינוך ראוי ומתאים.

האמירה כי הדרך לצמצום פערים עוברת בחינוך, ורצוי מהגיל הרך, ידועה לכל מי שבקיא בנושא ואין ספק כי יש לרכז מאמצים רבים בקבוצות גיל אלו. אולם מכאן ועד למסקנה שיש להתרכז רק בכך, ושאין טעם להשקיע בגילאים בוגרים יותר - הדרך ארוכה. ומסוכנת.

בתכניות הצעירים של 'אלומה' אנו מלווים מדי שנה עשרות אלפי צעירים מן הקבוצות הפריפריאליות ביותר בחברה הישראלית, לעבר השכלה גבוהה ותעסוקה הולמת. בין השאר אנו מלווים צעירים וצעירות בעלי תעודת בגרות חלקית או אפילו ללא תעודה כזו, וחסרי יכולת כלכלית, לעבר לימודי מדעים והנדסה במוסדות היוקרתיים בישראל. צעירים שתוך ליווי וסיוע מתאים מצליחים, למרות הקושי, להשלים את הפערים ולבנות לעצמם עתיד טוב בהרבה מזה שמחקרים מסוג זה מנבאים להם.

אלו בדיוק אותם צעירים שהמחקר הזה קיטלג תחת הכותרת "חסרי פוטנציאל להייטק" ומסקנותיו מהוות סכנה מוסרית וחברתית בבחירה לוותר על עשרות ומאות אלפים שלא זכו להזדמנות שווה בגיל הצעיר יותר.

וכבר אמרו חכמי ישראל- "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה".

הכותבת היא סמנכ"לית תוכן ומנהלת תחום צעירים בעמותת אלומה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות