יניב ארליך ופריצת הדרך הגנטית שהובילה לתפיסת רוצח סדרתי אחרי 40 שנה

בחודש אפריל השנה עצרו ניידות המשטרה ליד ביתו של ג'וזף ג'יימס דיאנג'לו, סבא בן 72 שהתגורר בבית מטופח בפרבר של סקרמנטו. בכך הגיע לסיום מצוד משטרתי של עשורים אחרי אחד הפושעים המתועבים בתולדות אמריקה: הגולדן סטייט קילר, רוצח ואנס סדרתי שהטיל אימה על קליפורניה בשנות השבעים והשמונים - ואז נעלם.

מאחורי תפיסתו של דיאנג'לו עומדת פריצת דרך מדעית, טכנולוגית ותפיסתית. "ל-FBI היה את הדנ"א שלו במשך 40 שנה", מספר פרופ' יניב ארליך בראיון לפודקאסט "הכמוסה". הבעיה היא שעד לאחרונה, החוקרים ניסו להשתמש בדגימות באמצעות בטכנולוגיה של שנות התשעים. השינוי הגיע, אומר ארליך, כשהחוקרים החליטו לבצע בדיקה של גניאולוגיה גנטית, "טכנולוגיה של שנת אלפיים פלוס פלוס".

"בבדיקה הזאת", הוא מסביר, " אנחנו יודעים למצוא קרובי משפחה די רחוקים, אפילו בני דודים מדרגה רביעית. הם עשו את זה, ומצאו בן דוד מדרגה שלישית של הגולדן סטייט קילר, ובנו עץ משפחה מאוד גדול, סרקו את העץ, עד שמצאו מישהו שהתאים בדיוק למה שחשבו על הגולדן סטייט קילר: בן אדם שגר בצפון קליפורניה, שהוא בגיל המתאים, שיש לו רקע משטרתי".

ארליך הוא המדען הראשי של חברת MyHeritage וחבר סגל באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, במחלקה למדעי המחשב וביולוגיה חישובית. כרגע הוא בארץ, בחופשה ללא תשלום מהאוניברסיטה. לכידת הגולדן סטייט קילר הובילה אותו ואת עמיתיו למחקר שתוצאותיו התפרסמו במגזין Science. הם ניסו לבדוק מה הסיכוי לזהות אדם מהשורה באמצעות בדיקת גניאולוגיה גנטית.

"הלכנו למאגר של MyHeritage, שיש בו למעלה מ-2 מיליון דגימות ועצי משפחה ענקיים", הוא מסביר, "ומצאנו שבאוכלוסייה האמריקאית הלבנה-אירופאית יש לפחות 60% סיכוי למצוא בן דוד מדרגה שלישית במאגר".

גם במאגרים אחרים נמצא סיכוי דומה. "מצד אחד זה מאוד מרגש, כי זה נותן אפשרות לפתור הרבה פשעים חמורים. ובאמת, מאפריל האחרון, שבו הגולדן סטייט קילר נתפס, כמעט 30 מקרים בארה"ב שלא היה להם קצה חוט, חוץ מהדנ"א, פוענחו אחד אחרי השני. מצד שני, זה יוצר שאלה של פרטיות, ואיך מגנים עליה".

הבעיה הזאת רלבנטית גם לישראל, שהכריזה לאחרונה על פרויקט 'פסיפס' לריצוף גנטי. "זה פרויקט לאומי שבו מאה אלף נבדקים ירוצפו גנטית. והבעיה תהיה אם המאגר הזה ידלוף: מה זה בעצם יעשה ליכולת לזהות כל אדם אחר באוכלוסייה? יש פה דברים שהם מעבר לבעיית הפרטיות של האדם הבודד. זו יכולה להיות חשיפה של נכסים לאומיים של ישראל", אומר ארליך נותן את הדוגמה של הפעולה שהסתבכה לאחרונה בעזה. "מאוד קשה לשנות דנ"א ומאוד קשה לא להשאיר אותו מאחורנית. פרויקט פסיפס הוא פרויקט לאומי חשוב, אבל צריך לחשוב איך לגשת לדאטה הזה ואיך היא צריכה להישמר, להבין כמה זה רגיש. דליפה כזאת תשפיע לא רק על המאה אלף משתמשים האלה, אלא גם על מיליונים של אנשים אחרים".

בפרק מרתק של "הכמוסה" ארליך מתאר את שלל השימושים של הגנאלוגיה הגנטית - ממציאת קשרי משפחה, הורים ביולוגיים או נטייה למחלות, ועד להבנת התפקיד שממלאת הגנטיקה בתכונות שלנו. מסתבר, למשל, "ש-20% מהשונות באוכלוסייה מבחינת נטייה פוליטית מוסברת על ידי גנים". גם פוליטיקה זה עניין של גנטיקה, לפחות חלקית.

 

להאזנה לפודקאסט
לחץ כאן

"הכמוסה" הוא פודקאסט שבועי שבו קרן צוריאל ואורי פסובסקי מציגים רעיונות ואנשים יוצאי דופן. פרק חדש מתפרסם מדי יום שישי באתר כלכליסט וזמין גם בספוטיפיי , ב-iTunes ובאפליקציית הפודקאסט האהובה עליכם (חפשו את "הכמוסה" או העתיקו את הקישור הזה ).