אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
היזמים שעומדים להקים שכונה בת-קיימא במצפה רמון ובטוחים שהיא תהיה "עסק כלכלי מצוין" צילום: אוראל כהן

התחממות גלובלית

היזמים שעומדים להקים שכונה בת-קיימא במצפה רמון ובטוחים שהיא תהיה "עסק כלכלי מצוין"

ויקטור חג'ג' ויוני הרן, מייסדי "הקבוצה לקיימות", בטוחים שהם יודעים את הדרך לבנות ולאכלס שכונות בנות קיימא באופן שיהיה גם טוב לסביבה - וגם כדאי מבחינה כלכלית ליזמים; והם מתכוונים להוכיח את זה במצפה רמון, שם צפויים בעוד כשלוש שנים התושבים הראשונים לעבור להתגורר ב"קיימא", שכונה בת-קיימא חדשה

06.01.2019, 17:08 | עומר כביר

100 מיליון. זהו מספר האנשים, לפי הערכות, שצריכים לעבור לחיות ביישובים בני-קיימא הפועלים על סמך אנרגיה ותשתיות מתחדשות, בכדי להביא לירידה משמעותית דיה בפליטת גזי חממה - על מנת לעמוד ביעדים שנקבעו באמנת פריז להגבלת ההתחממות הגלובלית ל-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050.

זה נשמע מספר עצום, כמעט בלתי אפשרי. אבל כשנזכרים שמדובר בפחות מ-1.5% מאוכלוסיית העולם, הוא נראה פתאום הרבה יותר הגיוני. שני ישראלים, ויקטור חג'ג' ויוני הרן מהקבוצה לקיימות (The Sustainable Group), בטוחים שהם יודעים את הדרך אל היעד: דרך לבנות ולאכלס יישובים ושכונות בנות קיימא, באופן שיהיה לא רק טוב לסביבה, אלא - וחשוב לא פחות - גם כדאי מבחינה כלכלית ליזמים, לערים ולמדינות; והם מתכוונים להוכיח את זה במצפה רמון, שם - אם הכל ילך לפי התוכנית - בעוד כשלוש שנים יחלו התושבים הראשונים לעבור להתגורר ב"קיימא", שכונה בת-קיימא חדשה עם 200 יחידות דיור, שרוצה להראות שמגורים וחיים בני קיימא הם לא רק קונספט של היפים ושל ירוקים, אלא גם עסק כלכלי מצוין.

קראו עוד בכלכליסט

השכונה האקולוגית במצפה רמון (הדמיה) השכונה האקולוגית במצפה רמון (הדמיה) השכונה האקולוגית במצפה רמון (הדמיה)

"אנחנו מתכוונים להרווויח מזה, למרות שזו לא המטרה שלנו", אמר הרן ל"כלכליסט". "אנחנו רוצים לעשות משהו שייצר אימפקט חיובי מבחינת בעיית הזיהום. זה בסדר שיהיו שתי מטרות, זה ייצר גם רווח, אבל קודם כל שייצר תועלת".

במרכז התוכנית, חלק מתב"ע רחב יותר של מצפה רמון שכבר עבר את שלב ההתנגדויות, עומדת התפיסה של השכונה או היישוב כיחידה בת-קיימא ומנותקת רשת שמסוגלת לספק בעצמה חלק ניכר מהצרכים השוטפים שלה - החל מחשמל, עבור במים ומזון וכלה בטיפול בפסולת - באמצעות שימוש בתשתיות מתחדשות שמבוססות על מגוון טכנולגיות מוכחות, שעברו אינטגרציה לשימוש שוטף במערכת אחת המנוהלת בצורה מרכזית.

"הרעיון הוא לעשות אינטגרציה של מערכות מוכחות ויציבות, שמספקות את מה שצריך בצורה מהימנה", הסביר חג'ג', המכהן כמנכ"ל החברה. "היכולת להתפיל מים, וגם להפנות אותם לחקלאות או לתעשייה, מאפשרת לפתח סל שלם תוצרים בתחומים כמו חקלאות, תעשייה ובנייה. אם משקיעים במערכות חקלאות, אז יש תוצר שאותו אנחנו יכולים למכור ויש הרבה אלמנטים שאפשר לייצר סביב זה, כמו תיירות. אנחנו משקיעים מראש במערכות גדולות כדי להפעיל באותה התיישבות תעשייה, חקלאות ותיירות וכדי לאפשר עירוב שימושים. מערכת אחת לא תדע לספק את הכל, אבל כשמייצרים מגוון מערכות אז אחת תומכת בשנייה, מזינה את השנייה ויוצרת גיבוי, גם ברמה הכלכלית".

מימין: יוני הרן ו-ויקטור חג מימין: יוני הרן ו-ויקטור חג'ג', מייסדי הקבוצה לקיימות | צילום: אוראל כהן מימין: יוני הרן ו-ויקטור חג

לפי התוכנית, השכונה שתוקם במצפה רמון תכלול 200 יחידות דיור צמודות קרקע, שייבנו בשיטה חדשה-ישנה, המכונה בנייה בבלון או מבנה מונוליטי. "אתה בעצם מנפח בלון ומתיז עליו בטון. הבטון מתייבש, אתה מוציא את האוויר מהבלון ונשאר לך מבנה קשתי ואחוד", הסביר הרן. "זו שיטה שפותחה בישראל בשנות ה-60 ואנחנו מחיים אותה עכשיו. היא מאפשרת לבנות מהר מאוד - צוות של שישה אנשים יכול בשבועיים להשלים בית מוכן למעבר עם קירות, תשתיות ונקודות חשמל – והתוצאה היא מבנה חזק ועמיד בפני רעידות אדמה".

דמי הניהול: שמונה שעות קהילה בחודש

את הפתרונות הטכנולוגיים שיפעילו את השכונה מחלקים הרן וחג'ג' למה שהם מכנים "חמישה מעגלים": אנרגיה, מים, מזון, פסולת וקהילה. "בכל אחד מהם יש שילוב של טכנולוגיות, שמבילות ביחד לדבר אחד רצוף. מעגל האנרגיה כולל ייצור חשמל מפאנלים סולארים, טורבינות רוח, אחסון אנרגיה וביוגז לבישול. ביוגז לא מטופל מזהם פי 21 מפחמן דו-חמצני, ושריפה מבטלת את האפקט המזיק שלו כגז חממה. מבחינת פסולת, יהיה טיפול בביוב ומי קולחין או דשן שילכו לשימוש בחקלאות, כאשר שאר הפסולת תועבר למערכות ייצור ביוגז. עולה המון כסף להטמין, אז ברגע שאתה מפחית את כמות הפסולת אתה חוסך המון כסף".

בצד המזון תפעל בשכונה חקלאות מבוססת מערכות הידרופוניות, שמייצרות בסביבה סגורה ומבוקרת לחלוטין את כל הפירות והירקות. "זה חסכוני באנרגיה ובשטח, כי אתה יכול על תא שטח אחד לגדל פי 20 יותר תצורה לעומת חקלאות רגילה, וזה חוסך 90% מהמים", אמר הרן. "יגודלו ירקות, פירות, קטניות. סדר הגודל יעמוד על עד 50% מסל המזון של המשפחה. לא יהיה בשר או חיטה, אבל יש תחליפים - כמו קמח עדשים או קמח חומוס".

הניהול האינטגרטיבי יאפשר גם פתרונות ייחודיים - כמו למשל שירות רכב שיתופי לתושבי השכונה, שישמש גם כמערך לקליטת עודפי ייצור של אנרגיה. "בתוך השכונה לא נוסעים במכוניות, אבל יהיה שיתוף מכוניות חשמליות לנסיעה החוצה", הסביר הרן. "כשהן לא פעילות, המכוניות ישמשו כאמצעי אגירה של חשמל שהרשת מייצרת".

חברת הניהול תספק לתושבי השכונה סל רחב של שירותים ותשתיות. "כחלק מזה שאתה תושב השכונה, תקבל סל של אנרגיה, מים, מזון וטיפול חינם בפסולת. מבחינת מזון, התושבים יקבלו בחינם, כל שבוע, סל מזון של תוצרת טרייה ואורגנית. יש איזה באפר של אנרגיה, מזון ומים. התושב לא צריך לדאוג מה יהיה מחר, יש רשת ביטחון שמספקת את הצרכים הבסיסיים כל הזמן. אתה קנית את הבית ולאחר מכן אנחנו, כחברת הניהול, מספקים שירותים ובהם דברים שמקבלים חינם עד תקרה מסוימת", אמר הרן.

ה"חינם" הוא לא באמת חינם, אלא מתקבל בתמורה לדמי ניהול שכל תושב יחוייב לספק. ואולם, לא מדובר בדמי ניהול במובן הרגיל, כאשר במקום תשלום כספי קבוע ישלם כל תושב באמצעות מתן שמונה שעות קהילה בחודש. "הבנו שיש הרבה דברים קטנים שצריך לעשות, וזה יהיה לא חכם ולא משתלם להביא כוח אדם מבחוץ", אמר הרן. "אנחנו יכולים לטפל בעצמנו, אנחנו גרים שם, אנחנו מבינים. בואו ניקח אחריות על הדברים שלנו. אולי מישהו אחד ידע להסיע את המשאית של פינוי הזבל, מישהו אחר יעביר סדנאות למשלחות שבאות מחו"ל, מישהו יעבוד באריזה של החסות וחלוקה לבתים, מישהו יעשה חוג לקהילה, מישהו ינהל את מערכת הליסינג של הרכבים החשמליים".

זה בעצם קיבוץ במובן מסוים.

חג'ג': "זה פיוז'ן, קיבוץ 2.0".

הרן: "הרבה אומרים שיש דמיון, וזה נכון - יש דמיון ברעיון ובחזון. ההבדל הוא שאתה מקבל את המשאבים בחינם, ולאחר מכן אתה יכול להמשיך ולעבוד באיזו עבודה שאתה רוצה. זה לא גוזל את כל הזמן שלך. ואתה יכול גם לא. אם לא מסתדר לך החודש, לא בא לך שנה, תשלם".

חג'ג': "אבל אם אין לך עבודה או פיטרו אותך, יש לך רשת ביטחון שתספק לך את הצרכים הבסיסיים שלך - אם תיתן שמונה שעות קהילה. ובזמן הזה גם תוכל, אם תרצה, לצבור שעות לתקופה בה תהיה עסוק יותר".

הרווח במודל: מכירת עודפי ייצור במחירים נמוכים במיוחד

ואולם, קיימא היא לא רק חזון אקולוגי. תוכנית השכונה כוללת גם מודל עסקי מהותי, שאמור להפוך את הפעילות שלה לרווחית - ואפילו למשתלמת. וזה מתחיל כבר בשלב התכנון והבנייה: "אם מתכננים בר-קיימא מההתחלה, העלות זהה להקמת שכונה או כפר חדש 'רגילים'", טען הרן. "היום, כשאתה חי ביישוב, אתה צורך את המים מכל מיני תאגידים לא יעילים ואת החשמל מחברת החשמל שמשתמשת בפחם ובגז. בנוסף, לכל תאגיד יש את הבירוקרטיה המסורבלת שלו. אנחנו מדברים כאן על יחידה קטנה, עצמאית ומאוד יעילה, שמזינה את עצמה מתוצרי הלוואי שלה. זה יוצר משהו עם ערך כלכלי הרבה יותר גדול. התושב יכול ליהנות מחיים איכותיים בהוצאות נמוכות יחסית לשכונה אחרת לאורך כל חיי הפרויקט, והסביבה נהנית מהאפקט הזה".

הרווח הכספי במודל יגיע מהיכולת של השכונה למכור עודפי ייצור – מים, אנרגיה, מזון – במחירים נמוכים במיוחד. "היכולת להתפיל מים ולייצר אנרגיה, וגם להפנות אותם לחקלאות או לתעשייה, מאפשרת לפתח סל שלם של תוצרים בתחומים כמו חקלאות, תעשייה ובנייה", אמר חג'ג'. "אם משקיעים במערכות חקלאות, יש תוצר שאותו אנחנו יכולים למכור ויש הרבה אלמנטים שאפשר לייצר סביב זה, כמו תיירות".

הרן הוסיף: "יש לנו את כל התשתיות – חשמל, מים גז – אנחנו יכולים להזמין יזם להקים מפעל ולתת לו מבנה, סל בסיסי של חשמל, מים - תשתיות לכל מה שהוא צריך. רוב ההכנסות של השכונה יהיו ממכירת עודפים לאורך השנים. לא צריך לעשות יותר מדי, כי רוב הכסף הושקע בהתחלה וכל עוד השמש זורחת המעגלים נעים ויש הכנסות שממשיכות לצמוח. אפשר לבנות על זה שלאורך השנים ההכנסות יהיו גבוהות מעלות בניית הפרויקט".

השכונה האקולוגית המתוכננת במצפה רמון (הדמיה) השכונה האקולוגית המתוכננת במצפה רמון (הדמיה) השכונה האקולוגית המתוכננת במצפה רמון (הדמיה)

הפרויקט במצפה רמון עתיד לקום במספר שלבים. בשלב הראשון, בעוד שנה עד שנה וחצי, יתחיל לפעול במקום מרכז מחקר שישמש להוכחת יכולות והדגמת הקונספט. "משם ניצור מתחם תיירותי חקלאי, שיהיה מעין כיפה גדולה וישלב בין מרחב ציבורי, תיירותי וחקלאי. אפשר לדמות את זה ליער שנמצא בכיפה שבה תנאים מבוקרים", אמר חג'ג'. "זה המודל של התעשייה בשכונה, שאנחנו לקחנו לכיוון של תיירות וחקלאות. מרכז חווייתי, שיוכל לארח משפחות ומשלחות מחו"ל". המתחם התיירותי צפוי להתחיל לפעול בעוד כשנתיים, וכבר לייצר הכנסות לשכונה. בעוד שלוש שנים מהיום מקווים חג'ג' והרן להתחיל באיכלוס השכונה, כאשר בתוך חמש שנים היא צפויה להגיע לאיכלוס מלא.

אבל קיימא בעצמה היא קודם כל הוכחת היתכנות, דוגמה למודל שהקבוצה לקיימות מקווה לשכפל למקומות אחרים בארץ ובעולם. "שכונת המודל תתבסס על תיירות, אבל במדינות אחרות המודל יכול להיות חקלאות, כמו למשל מכירה ישירה של תוצר או הפקת תוצר משנה כמו סלטים ארוזים", אמר חג'ג'. "אם יצרנו את כל התשתית הזו, ויש לנו חקלאות ועודפים של אנרגיה ומים, אפשר לבנות מבנה שייקרא לתעשייה להגיע אליו".

הרן סיכם: "אנחנו מייצרים מודל להתיישבות שמתאים לכל מיני דגמים – שכונה, כפר, מחנה פליטים, שיקום אזור מוכה אסון. הרעיון הוא לייצר מודל שמאפשר לחיות באופן רווחי, בר-קיימא ומנותק מהרשת כך שאתה לא תלוי בתשתית מקומית או ארצית. זה רעיון גדול שצריך לעבוד לא רק באופן טכנולוגי אלא גם באופן כלכלי, חברתי וקהילתי".

ההתחממות הגלובלית היא המשבר החשוב והחמור ביותר שהמין האנושי יידרש להתמודד אתו בעשורים הקרובים. כל המשברים האחרים הם תוצאה שלו או מתגמדים ביחס אליו. מדור שבועי זה יעסוק בהבטים כלכליים של התחממות גלובלית – החל מהקשרים ההדדיים שבין הסביבה לכלכלה ועד חברות שסבורות שאפשר גם לעשות כסף בהתמודדות עם התחממות גלובלית.

הצעות, תגובות ורעיונות אפשר לשלוח ל-omer.kabir@calcalist.co.il.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



26 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה