כך נמסה ההתחייבות להיכל קרח בבת ים

עיריית בת ים זנחה את החוזה לבניית היכל החלקה על קרח וגרמה נזק כבד ליזמים, כך נטען בתביעה שהגישו לאחרונה היזמים לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

לטענתם, לפני כ־12 שנה הם זכו במכרז להקמת מתקן החלקה על הקרח בעיר, אך במהלך השנים גילו כי הקרקע אינה כשירה לבנייה וקשה להוציא לה היתר. מלבד זאת, ב־2015 פרסמה העירייה מכרז חדש על אותה הקרקע, הפעם לאצטדיון כדורגל, ובינתיים הפכה את המקום לחניון עירוני. היזמים תובעים 10 מיליון שקל על הנזק שנגרם להם. 

על פי כתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד רועי רוזן, קבוצה של אנשי עסקים פרטיים התאחדו ב־2006 לחברה בשם "מרכז החלקה על הקרח בת ים בע"מ", כדי להתמודד על מכרז שפרסמה עיריית בת ים להקמה ותפעול של מרכז החלקה על הקרח בשטח ציבורי בעיר, מזרחית לרחוב מנחם בגין, מדרום לרחוב הקוממיות וממערב לבית העלמין העירוני. במקום פעל בעבר מתקן החלקה על הקרח שנהרס והוזנח, ועל הזוכים במכרז היה להקים מתקן חדש ולהפעילו במשך 25 שנה. לאחר שזכו במכרז ב־2007, נחתם עמם החוזה והם קיבלו זכות חכירה ל־25 שנה מיום החתימה על ההסכם. ההסכם אושר על ידי מועצת העיר בתנאי לקבלת אישור ממשרד הפנים.

לאחר חתימת ההסכם, ועוד בטרם קבלת אישור משרד הפנים, התברר ליזמים שהקרקע מוגדרת כשטח "ירוק", ולא כשטח "חום" (שטח ציבורי, ד"ל) כפי שנדרש, ולכן היה צורך לשנות את התב"ע בהתאם לפרויקט שהעירייה ביקשה לקדם. על פי הנטען, היזמים גם הופתעו לגלות כי חלק מהקרקע ששווקה במכרז ממוקמת בתוך בית העלמין הסמוך. לטענתם, רק ב־2009 אישר משרד הפנים את ההתקשרות עמם, אלא שאז התברר כי את הקרקע המיועדת חוצה קו ראשי של השפד"ן, והם שוב נדרשו לשנות את התוכנית ולהתאימה למצב בשטח.

אלא שבכך לטענתם לא הסתיימו תלאותיהם. ב־2011, עם השלמת התכנון של היזמים, קיבלו הודעה מהעירייה כי תנאי לאישור התוכנית הוא הקצאת חלק מהשטח לטובת מרכז לוגיסטי שישמש את העירייה. גם כאן החליטו היזמים להתגמש כדי לקדם את הפרויקט במהירות, ובהמשך, לאחר הגשת תוכניות חדשות, נדרשו לתכנן על חשבונם דרך גישה לשטח הלוגיסטי. עם התחלת החפירות גילו כי הקרקע שימשה בעבר כאתר הטמנת פסולת, ובשטח הזה עובר קו ביוב וקו חשמל "חי" אשר מזין את הקאנטרי קלאב הסמוך.  

חלק מהשטח שנועד להיכל הקרח בבת ים | צילום: אוראל כהן

כדי לקדם את הבנייה ביקשו היזמים לפצל את ההיתר, והעירייה אכן העניקה להם קודם היתר לחפירה, דיפון וגידור. בנוסף לכך, ובלית בררה לטענתם, נענו לדרישת העירייה למנות יועץ תנועה, אף שהדבר באחריותה. ב־2013 חתמו היזמים עם העירייה על תוספת להסכם, ולפיה תקופת ההפעלה של הנכס תהיה למשך 24 שנים ו־11 חודשים החל ממועד קבלת היתר הבנייה, ולא ממועד חתימת ההסכם עם העירייה, אלא שמשרד הפנים לא אישר את התוספת.

השיא הגיע ב־2017, אז נדהמו היזמים לגלות כי העירייה הסירה את הגדר שהם הציבו, כיסתה את המגרש והפכה את האתר לחניון עירוני. עוד גילו היזמים כי כבר ב־2015 פרסמה העירייה מכרז להקמת אצטדיון כדורגל על אותה הקרקע. "אכן, בשיא תעוזתה ובזמן שהיא גורמת לתובעת נזקים במיליוני שקלים ובמהלך תקופת חייו של החוזה, שלא בוטל בשום שלב, פורסם על ידי הנתבעת מכרז להקמת אצטדיון כדורגל, לא פחות ולא יותר, על גבי שטח שכולל גם את המקרקעין", לשון התביעה.

לטענת עו"ד רוזן, התנהלות העירייה גרמה ליזמים לבזבז עשר שנים ומיליוני שקלים. בתביעה הם דורשים פיצוי של 10 מיליון שקל, פינוי החניון, הוצאת היתר בנייה וקבלת אישור ממשרד הפנים.

מעיריית בת ים נמסר: "העירייה אינה מנהלת את ענייניה המשפטיים מעל דפי העיתון. נגיב לטענות בפני בית המשפט כמקובל".