אז מה אם קיבלנו 50 בבחינה, נגייס את הח"כים למעננו

הקדמת הבחירות לכנסת מכניסה את הפוליטיקאים לעמדה לחיצה. הצורך לקושש קולות עבור עצמם לקראת הפריימריז והצורך לפעול למען שימור או הגדלת הכוח האלקטורלי של המפלגה שלהם מציב אותם במקום שבו קל להשפיע עליהם. במצב הזה, הקבוצות שלוחצות על הנקודות הנכונות יכולות לקבל מהם כמעט הכל, גם אם מבוקשן אינו עולה בקנה אחד עם טובת הציבור הרחב. נדמה שזה המקרה עם חוק הפקטור שאושר אתמול בוועדה מיוחדת בכנסת וצפוי להיות מוגש מחר להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

פרשנות לא כולם נועדו להיות עורכי דין בתי המשפט מוצפים בהליכים מיותרים שהצדדים נגררו אליהם על ידי עורכי דין משועממים שרוצים להתפרנס ענת רואה, 11 תגובותלכתבה המלאה

החוק קובע כי מי שקיבל את הציון 50 בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין החל ב־26 ביוני 2017 ייחשב כמי שעבר את הבחינה, וזאת לעומת ציון של 65 שנדרש עד כה כדי לעבור. החוק צפוי להוסיף לשוק כ־2,000 עורכי דין, במידה שיאושר ויעמוד במבחן בג"ץ.

בלשכת עורכי הדין מעלים סימני שאלה כבדים בנוגע לטיבם של עורכי הדין החדשים. מעבר לכך, לא בטוח שהשוק ערוך כלל לקלוט כמות כזו של עוסקים נוספים במקצוע. כבר היום ישראל מוצפת עורכי דין. בארץ יש עורך דין אחד ל־128 תושבים, כשבגוש דן מדובר על לא פחות מעורך דין ל־20 תושבים. לעומת זאת, בבריטניה יש עורך דין לכל 400 תושבים, בגרמניה לכל 600 תושבים, בצרפת לכל 1,200 וביפן אחד לכל 6,000 תושבים - כך לפי נתוני חברת GLawBAL.

ההצפה הזו, יחד עם הרצון לשמור את רמת המקצוע, הם שעומדים בבסיס ההתנגדות של שרת המשפטים איילת שקד ושל לשכת עורכי הדין שיצאה בקמפיין פרסום אגרסיבי נגד החוק שכולל שלטי חוצות בהם מופיע הכיתוב: "היית רוצה שינתח אותך רופא שח"כים סידרו לו פקטור בבחינות ההסמכה?". אך למרות זאת, ובזכות הקדמת הבחירות, נראה כי המתמחים הצליחו להביא לשינוי התמונה.

ח"כ אמיר אוחנה ושרת המשפטים איילת שקד | צילום: אלכס קולומויסקי, אביגיל עוזי

התגייסות מקיר לקיר

הצעת חוק הפקטור הוגשה על ידי הח"כים אמיר אוחנה, אוסנת מארק ומיקי זוהר (ליכוד), עיסווי פריג' (מרצ), אחמד טיבי ואיימן עודה (הרשימה המשותפת) וחברי כנסת נוספים. התגייסות רבה למען קידום החוק נרשמה בליכוד וברשימה המשותפת וחלחלה למפלגות אחרות.

אוחנה, שהוא עורך דין בעצמו, ערך לפני חודשיים וחצי כנס מיוחד בכנסת בעד החוק שזכה להשתתפות של כ־400 נבחנים. באחרונה הוא שיגר גם מכתב אל השרה שקד שבו דרש להעניק הקלות לנבחנים – מכתב שעליו חתמו 74 ח"כים מכל הסיעות. חברת הכנסת החדשה עו"ד מארק, שנכנסה לתפקידה בכנסת רק ב־1 בנובמבר, פעלה אף היא במרץ לקידום ההצעה.

במערכת הפוליטית טוענים כי מאות נבחנים התפקדו לליכוד ולמפלגות הגדולות, ובזכות כך הם לוחצים על חברי הכנסת לתמוך בהם, כשחברי הכנסת מצידם מייחלים לתמיכתם של המתפקדים הללו בפריימריז. מחאת הנבחנים צברה תאוצה רק בחודשים האחרונים, וכדי להשתתף בפריימריז בליכוד, נדרש ותק של 16 חודשים בחברות במפלגה. עם זאת אין ספק שהצעת החוק הזו תעניק לח"כים רוח גבית בפריימריז. אוחנה טוען כי הטענה להתפקדות המונית של מתמחים לליכוד היא "שקר וכזב. מדובר ספין של שרת המשפטים ולשכת עורכי הדין. שיקום האחד שביקשתי ממנו להתפקד לליכוד", אמר.

בהליך מזורז: 11 יום בלבד

בכנסת מתקשים לזכור הצעת חוק פרטית אחרת שבתוך 11 ימים עוברת מהשלב הראשוני של קבלת המונח "פ'" (הצעת חוק פרטית) ומספור של הצעת החוק על ידי הייעוץ המשפטי של הכנסת, ועד להעלאתה להצבעה בקריאה השנייה והשלישית. הצעות חוק פרטיות נוטות לשכב חודשים רבים במשכן עד שהן מועלות כלל להצבעה בטרומית.

הילה גרסטל. המליצה ב-2002 על מתכונת הבחינה החדשה | צילום: נמרוד גליקמן

הצעת החוק קיבלה את ה"פ" ב־23 בדצמבר 2018. למחרת (24 בדצמבר) קיבלה ההצעה פטור של ועדת הכנסת בראשות ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) מחובת הנחה מוקדמת של 45 יום על שולחן הכנסת בטרם העלאתה להצבעה בקריאה הטרומית.

שלושה ימים לאחר מכן, ב־26 בדצמבר 2018, הכנסת התפזרה לפגרת הבחירות. אבל העובדה הזו לא מנעה מהמליאה לאשר ב־31 בדצמבר 2018 את הצעת החוק בקריאה הטרומית. הצעת החוק הועברה לוועדה מיוחדת בראשות זוהר, שהיא ועדה משותפת לועדת הכנסת ולוועדת החוקה. למחרת, 1 בינואר 2019, אושרה ההצעה בקריאה הראשונה במליאה. ביום שישי בצהריים, בסביבות השעה 15:00, סמוך לכניסת השבת, קיבלו חברי הוועדה והמוזמנים זימון לישיבת הוועדה שנערכה אתמול. בוועדה המיוחדת הזו, שאישרה אתמול את החוק, למעט זוהר וח"כ טיבי אין אף חבר בוועדת הכנסת או החוקה שמהן היא אמורה היתה להיות מורכבת. אם הכנסת לא היתה מתפזרת, שרת המשפטים שקד, המשמשת גם כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה, היתה מונעת בתקיפות את קידומה והממשלה והקואליציה היו נאלצות ליישר קו. יו"ר הוועדה המשותפת זוהר אמר ל"כלכליסט" שקידומה של הצעת החוק במליאה מחר תלוי בתמיכת הממשלה.

אפי נוה, יו"ר עורכי הדין | צילום: שאול גולן

ניצלו את החולשה של נוה

בכנסת מעריכים כי כעת, כששקד ונפתלי בנט מתמודדים בבחירות במסגרת רשימת הימין החדש, לא בטוח שבליכוד יסייעו לשקד להדוף את החוק. גורמים בליכוד משערים שדווקא יקרה ההיפך: יאפשרו את חקיקת החוק תוך מתן מכה קלה בכנף לשקד.

גם מצבו הציבורי של יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה תרם לחקיקה המזורזת. נווה נחשב עד לאחרונה כדמות חזקה במערכת המשפט והמערכת הפוליטית. אלא שכיום התערער מעמדו הציבורי לנוכח הגשת כתב האישום נגדו בשל יציאה וכניסה לישראל שלא כחוק. מעידתו זו החלישה את כוחו הפוליטי ואת השפעתו על חברי הכנסת.

בלשכת עורכי הדין הגיבו אתמול בתדהמה להליכי החקיקה המזורזים. גורמים בלשכה טענו שהסיבה לחקיקה המזורזת היא שלחלק מהגורמים שפעלו ללחוץ על חברי הכנסת להוריד את הציון יש קרובי משפחה שהורדת ציון המעבר ל־55 נקודות (כפי שתוכנן תחילה) עדיין לא היתה עוזרת להם לעבור, מאחר שהם קיבלו 50 בבחינה. ח"כ זוהר דחה את הטענות כי הופעלו לחצים על ידי נבחנים שהתפקדו באחרונה לליכוד: "חוקת הליכוד קובעת כי הצבעה בפריימריז דורשות 16 חודשי חברות".