אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרשנות - לא כולם נועדו להיות עורכי דין צילום: גיא אסיאג'

פרשנות - לא כולם נועדו להיות עורכי דין

בתי המשפט מוצפים בהליכים מיותרים שהצדדים נגררו אליהם על ידי עורכי דין משועממים שרוצים להתפרנס

08.01.2019, 06:55 | ענת רואה

הטיעון העיקרי שנשמע במטרה להצדיק את חוק הפקטור הוא שבכל מועדי הבחינות האחרונים - ובפרט מאז שהבחינה עברה למתכונת החדשה בדצמבר 2017 - צנחו שיעורי המעבר של הסטודנטים והובילו לכך שרוב הנבחנים נותרו מחוץ לשערי לשכת עורכי הדין. לפי הטענה, הצניחה הזו מוכיחה "כוונה להכשיל" מצד הלשכה ולכן מצדיקה התערבות בהולה של הכנסת למניעת העוול לאלפי המתמחים.

הבעיה בטיעון הזה היא שאף אם חברי הכנסת גילו את הנושא רק בימים האחרונים, בפועל ההקשחה בבחינות ההסמכה היתה מהלך ידוע שהדרך אליו נסללה באיטיות במשך 20 שנה, וזכה לגיבוי כל ראשי מערכת המשפט.

ההנגשה יצרה הצפה

העלייה המהירה במספר עורכי הדין הפכה לבעיה שהטרידה את הצמרת המשפטית כבר לפני שני עשורים. בשנת 2000, כששר המשפטים היה יוסי ביילין, הוא מינה ועדה בראשות השופטת הילה גרסטל וביקש ממנה לבדוק שורת סוגיות ובהן מטרת הבחינה, שיטת הבחינה ומתכונתה.

הסיבה להקמת הוועדה היתה מה שהסתמן כבר אז כתחילת הצפה מקצועית (20,000 עורכי דין, היום מספרם כבר עומד על כמעט פי ארבעה). המועצה להשכלה גבוהה רצתה להנגיש את ההשכלה האקדמית לציבור הרחב, והמקצוע שהוביל בעל כורחו את המהפכה היה משפטים. המכללה למנהל, המכללה הפרטית הראשונה למשפטים, יצאה לדרך ב־1990 ותוך שנים בודדות אושרו עוד שורת מכללות פרטיות שהציעו מסלולים מהירים לתואר, חלקן בלימודי ערב נוחים.

ראשי המכללות הפרטיות שנהנו מהכנסות בהיקפים גדולים כתוצאה ממכונת המזומנים של בתי הספר למשפטים טענו שהם רק איזנו מעט את האוניברסיטאות הסגורות והאליטיסטיות. אבל די להציץ בנתוני הנבחנים כדי להבין מה יחסי הכוחות האמיתיים: 440 בוגרי אוניברסיטאות ניגשו בקיץ האחרון לבחינות ולצידם 2,357 בוגרים מכללות - יותר מפי חמישה.

 , צילום: שאטרסטוק צילום: שאטרסטוק  , צילום: שאטרסטוק

אם הכוונה המקורית היתה להנגיש את מקצוע המשפטים גם לקהלים שקודם לכן מצאו את עצמם בחוץ, בפועל מה שקרה הוא שבוגרי האוניברסיטאות הפכו למיעוט כמעט זניח. לצד הצניחה באחוזי המעבר, התפתחה מגמה נוספת של העמקת הפער בין בוגרי האוניברסיטאות ובוגרי המכללות. הדבר בולט במיוחד בבחינות האחרונות: בוגרי המכללות נכשלים הרבה יותר.

ניקח לדוגמה את מועד קיץ 2018, שהיתה הבחינה הגרועה ביותר אי־פעם: בעוד שבקרב בוגרי האוניברסיטאות אחוז המעבר עמד על 70%, רק 26% מבוגרי המכללות הצליחו לעבור אותה. אי אפשר להתעלם מפער כזה.

הפער בהישגי המכללות והאוניברסיטאות היה קיים גם לפני שינוי מתכונת הבחינה, אבל בפערים קטנים יותר: כך למשל ב־2016 אחוז המעבר של בוגרי האוניברסיטאות עמד על 70%, ואצל בוגרי המכללות הוא עמד על 33%. ב־2011 למשל ניגשו 352 נבחנים בוגרי הקריה האקדמית אונו לבחינה ורק 55% מהם הצליחו לעבור אותה. בקרב 82 בוגרי אוניברסיטת תל אביב אחוז המעבר היה 94% באותה שנה.

כבר לפני שש שנים, במענה לעתירה מתמחים שנכשלו בבחינה ותקפו את חוסר ההגינות שבה, הפנה השופט עוזי פוגלמן את תשומת הלב לכך שבעוד שבאותה בחינה שיעור הנכשלים עמד על 52%, הרי ש־90% מבוגרי האוניברסיטאות דווקא הצליחו לעבוד אותה.

מהצד השני, אי אפשר להתעלם מהמוטיבציה הגבוהה של לשכת עורכי הדין להקשות על המתמחים. אבל בית המשפט העליון כבר רמז לוועדה הבוחנת שעליה לפעול ככל הניתן שהבחינה תהיה הוגנת. זה השפיע על הוועדה לפני חצי שנה, כשהודיעה במועד פרסום התוצאות על ביטולן של שש שאלות, במטרה לצמצם את מספר הנכשלים. בסופו של דבר עתירות שהוגשו נגד הבחינה לא הובילו לשינוי משמעותי, מה שמעיד על כך שגם בעיני שופטי בית המשפט העליון הבחינה היתה סבירה.

קבוצות ייעוץ לפתיחת הליכים

הנפגע העיקרי מהצפת המקצוע והשוק בעורכי דין איננה לשכת עורכי הדין, אלא הציבור שנדרש לקבל שירות מבתי המשפט. בתי המשפט מוצפים בהליכים מיותרים שהצדדים נגררו אליהם על ידי עורכי דין משועממים שרוצים להתפרנס. וגרוע מכך: חלק מההליכים הללו איננו רק מיותר אלא אף שגוי. כלומר, עורכי דין חסרי ידע פותחים בהליכים לא נכונים מאחר שאין להם מושג מה ההליך הנכון.

די להציץ בקבוצות פייסבוק של עורכי דין המיועדות להתייעצות מקצועית כדי להבין את עומק הבעיה: עורכי דין שקיבלו לקוח ואין להם מושג מה עליהם לעשות עמו, פונים לקבל עצות, ועל סמך זאת פותחים בהליכים.

כתגובת שרשרת להצפת עורכי הדין, גם המערכת השיפוטית מתקשה לתפקד והתלונה הפופולרית ביותר נגד השופטים היא שכל מה שהם מנסים לעשות הוא לסגור עוד תיק. זה לא היה קורה אם בתי המשפט לא היו טובעים בהליכים.

מאחר שהבעיות בבחינות ההסמכה היו ידועות כבר לפני 20 שנה, הרי שוועדת גרסטל המליצה כבר ב־2002 לערוך בהקדם שינוי בבחינות ההסמכה ולהפוך אותן מבחינות שדורשות שינון לכאלה שבוחנות הבנה משפטית ויכולת אמיתית לעסוק בתחום ולהגן על לקוחות. בסופו של דבר זה לקח כמעט 15 שנים נוספות עד שהמהלך הזה יצא לפועל. בדצמבר 2017 התקיימה הבחינה הראשונה במתכונת החדשה, וכצפוי, אחוז המעבר צנח.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
טיפול מן היסוד
מן הראוי שימצא פתרון שיטפל בשורש הבעיה ולא בסימפטום. לא יתכן שישללו מהמתמחים את חופש העיסוק והכניסה למקצוע. יש לטפל בבעיה מן היסוד ולהציב חסמים בכניסה ללימודים. עוה״ד אפי נווה לא מצטייר כדמות ישרה והשרה שקד כלל לא למדה משפטים ולא נדרשה לעמוד במבחן סופי אשר יאפשר לה לחוות את דעתה האם משקף את המקצוע. ראוי שהחוק יעבור ושבג״ץ יקבע כי הוא חוקתי. האופן בו משחקים בנפשות ובגורלם של המתמחים יש בו טעם לפגם. אם המגמה היא להגן על יוקרת המקצוע, כדאי לחשוב על פתרון עמוק וארוך טווח שיבטיח זאת.
מאבק צודק  |  09.01.19
9.
ג'וני
כי העובדות ממנה והלאה. המכללה הראשונה ללימודי משפטים הייתה "רמות משפט" (בין בוגריה, יו"ר לשכת עורכי הדין בכבודו ובעצמו - אפרים נוה) ולא המסלול האקדמי המכללה למנהל. עיון בפסק הדין האחרון של העליון מעיד על כך שהבחינה הייתה סבירה בעיניהם? או שאת לא מצטיינת בהבנת הנקרא או שלא קראת את פסק הדין (יש איזה שופט עליון "מטורלל", יצחק עמית, מציע שתקראי מה יש לו לומר על הבחינה). יש בכתבה הזו טעם לפגם רציני. במקרה הטוב היא נגועה בפופוליזם זול ובמקרה הרע מונעת מאג'נדה אישית פסולה.
גם הכתבת לא נועדה להיות עורכת דין ככל הנראה  |  09.01.19
8.
תגובה ל-2, המתכנה "כתבה בעייתית"
שלום לך 2. יש עובדות ויש פרשנות. אתם, המתדפקים על דלתות הלשכה מומחים בפרשנויות, מן הסתם כאלו אשר משרתות את האינטרסים שלכם. זו ההגדרה הקלאסית של פוליטיקה. העובדות הן יבשות והן מעוגנות במספרים ולא ניתן לתת להן פרשנויות שונות: בישראל שיעור מספר עורכי הדין על כל אזרח הוא מהגבוהים בעולם. וגם אם "תגלח" מחצית מהם (בהנחה שרבים הם רק על הנייר ולא עוסקים בפועל) עדיין השיעור יהיה לאין ערוך גבוה ומופרך בהשוואה לכל מדינה מערבית דמוקרטית מתקדמת. המספר המופרך הזה מתבטא בעומס הקיצוני על בתיהמ"ש.
נביא בעירו  |  09.01.19
7.
ועוד בהמשך ל-2
האם הלשכה היא גוף פוליטי שאיננו נקי משיקולים זרים ובלתי ענייניים ? כן וכן. אבל, אתם התלמידים, צריכים להכיר במציאות נכוחה: המקצוע מוצף. התוצאה: שכר ירוד, פגיעה בסטנדרט השירות (כל עו"ד ישמח לחטוף לקוח מהפה של קולגה שלו) והשירות לאזרח בבתיהמ"ש המגמת דרדור מתמשכת. ואין דין ואין דיין. מספיק עם האופורטוניזם של להפעיל את בג"ץ. תלמדו מקצועות נדרשים. אנחנו לא צריכים עוד מעוררי ריב ומדון במקומותינו.
נביא בעירו  |  09.01.19
לכל התגובות