אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כחלון עמד ביעד הגירעון ‑ אבל איך? צילום: חיים צח, לע"מ

כחלון עמד ביעד הגירעון ‑ אבל איך?

כולם התגייסו להציל את שר האוצר מחריגה מביכה מיעד הגירעון. רשות המסים התחננה להקדים תשלומים, החשב הכללי דחה הוצאות, וגם המוסד לביטוח לאומי תרם למאמץ המשרדי. אבל השמחה של כחלון מוקדמת: לכל שנה יש מוצאי שנה

08.01.2019, 08:24 | אדריאן פילוט

"אין גירעון", צהלה הכותרת שהדביקו יועצי שר האוצר לסרטון שהעבירו לעיתונאים, ובו הנאום שנשא משה כחלון על התוצאות הפיסקאליות לשנת 2018. הכותרת היתה תיאור נאמן של אווירת הניצחון בסביבתו של השר, שמתמודד לאחרונה עם גל ביקורת ועם סקרים לא־מחמיאים. האם היא היתה תיאור נאמן של מצבה הכלכלי של ישראל? לא ממש. בפרט אם מסתכלים בדרכים העקלקלות שנקט כחלון כדי לרשום את ההישג הזה על שמו.

קראו עוד בכלכליסט

חשוב להבהיר: יש גירעון, והוא עמד ב־2018 על 38.9 מיליארד שקל ‑ זינוק של 58% (!) מהשנה הקודמת. לא זו בלבד שממשלת כחלון־נתניהו רשמה מינוס בחשבון בתקופה שבה צמח המשק ב־3.2%, המינוס אף היה גבוה בכחצי מיליארד שקל מהיעד הנדיב־מאוד שקבעו לעצמם השניים בראשית השנה. כמו כן, לראשונה זה עשור, החוב של ישראל במונחי תוצר צפוי לעלות. בשנה זו הוצאות המשרדים האזרחיים חרגו מהתכנון ב־5.7 מיליארד שקל; ההוצאה הביטחונית חרגה ב־ 1.7 מיליארד שקל; והרזרבה הכללית בת 3.5 מיליארד השקלים נוצלה עד תום. כחלון, מניפולטור מנוסה, התמקד בנתון אחד: הגירעון כאחוז מהתמ"ג, שעמד על כ־2.9%. מבחינתו של שר האוצר, אם הוא לא חרג מהיעד הזה ‑ סימן שאין גירעון.

אבל מה שהתחולל מאחורי הקלעים בחודשיים־שלושה האחרונים כדי להגיע ל"מספר הזהב" הזה מעניין במיוחד, וכלל חשבונאות יצירתית שלא היתה מביישת את גדולי אומני הרנסאנס. כבר בספטמבר התבררה תמונת תקציב בעייתית שעוררה ביקורת חריפה על השר, שדווקא ממנו מצפים לגלות אחריות תקציבית. לכחלון היה חשוב להוכיח לכל מבקריו, ובפרט לפקידים ולעיתונות הכלכלית, שאפשר לשלב "כלכלה חזקה ואזרח חזק". ואכן, לדברי בכיר באוצר, "אנחנו יודעים שהוא ישב חזק על החשב הכללי רוני חזקיהו כדי להגיע ליעד של 2.9%".

באוצר הוכרז גיוס חירום

 

לפני שלושה שבועות נחשף ב"כלכליסט" כי בכירים ברשות המסים ניהלו בדצמבר שיחות לא־רשמיות עם בכירים בפירמות רואי החשבון החשובות במשק ("Big 4"). בשיחות הם ביקשו לעודד אותם לסגור עד סוף 2018 שומות פתוחות, כדי להפחית את הגירעון בשנה זו על חשבון 2019. ברשות המסים הכחישו את הטענות, אבל הודו כי "ייתכן שבמקרים בודדים הוצע לנישומים מדווחים להשלים תשלומי מס בעקבות הסכמים". המספרים מלמדים שלעומת צניחה ריאלית של 8% בגביית מס הכנסה נטו ב־2018 כולה, בדצמבר הגבייה דווקא זינקה פתאום ב־20% בהשוואה לדצמבר 2017.

לטענות הקשות כלפי מנהל רשות המסים ערן יעקב, שלכאורה התגייס לסייע לשר שמינה אותו, הצטרפה ביקורת חריפה על החשב הכללי חזקיהו. הפעם התרגיל היה הפוך: החשכ"ל, האחראי על ביצוע התשלומים מטעם המדינה, דוחה את ביצועם בשבועות ספורים כדי שיירשמו ב־2019.הדבר ניכר כבר בנתוני ביצוע התקציב הנמוכים בנובמבר. מאחר שההוצאות בדצמבר גבוהות תמיד ב־50% מהממוצע הכלל־חודשי, לדחייה של כמה שבועות בתשלומים יכולה להיות השפעה דרמטית.

וזה עוד לא הכל: כדי לממן את הגירעון הסכים חזקיהו למשוך 1.2 מיליארד שקל מחשבונות שמחזיקה המדינה בבנק ישראל. כספים אלה, המכונים "יתרות", נובעים מעודפי מימון בשנים קודמות. "זו הדפסת כסף לכל דבר" ‑ הסביר אתמול יונתן כץ, כלכלן ואסטרטג בכיר בלידר שוקי הון, שכיהן במשך שבע שנים כרכז מאקרו־כלכלה באגף התקציבים.

שר האוצר משה כחלון, צילום: אבי מועלם שר האוצר משה כחלון | צילום: אבי מועלם שר האוצר משה כחלון, צילום: אבי מועלם

והיו עוד כמה התרחשויות שסייעו לחלץ את כחלון מן המיצר. ראשית, הפקדות המוסד לביטוח לאומי במשרד האוצר היו גבוהות ב־2.4 מיליארד שקל מהיעד. לטענת כץ, הסיבה היא ירידה בהוצאות המוסד לתשלום דמי אבטלה והבטחת הכנסה ב־2018 לעומת המתוכנן.

כל התרגילים האלה, העריך כץ, "קיזזו כ־0.3 אחוזי תוצר מהגירעון בשנת 2018 וטובת 2019" ‑ וכץ הלוא היה שם בעצמו ובקיא במספרים ובטריקים.

היו ששאלו אתמול שאלה לגיטימית: מה הבעיה? על מה המהומה? הרי כחלון תמיד מסביר שכספי הציבור שייכים לציבור, ומקומם אפוא בחשבונות הבנק של הציבור ולא של האוצר. ובכן, הנה התשובה, מפיו של כץ: "אנו צופים שהגרעון ב־2019 יתקרב ל־4% מהתוצר, מה שיחייב התאמות פיסקאליות מצד הממשלה הבאה, כולל העלאות מסים שיתרמו לעלייה באינפלציה. בשנת 2013 תרמו העלאות המסים של לפיד (כמו מע"מ ומס על סיגריות ואלכוהול) כ־0.8% לאינפלציה באותה שנה". גם אם התחזיות של כץ מוגזמות, תחזיות הגירעון ל־2019 של כלכלנים אחרים ושל משרד האוצר עצמו הן בין 3.5% ל־3.7% מהתמ"ג.

שנזכה לשנה הבאה

"ממה אתה מתרגש?" תהה אחד מחבריו של שר האוצר וכחלוניסט מושבע. "אתה יודע מה יקרה ב־2019? אתה מקבל איזה מובילאיי או שניים וזה מסדר לך את כל השנה. אנחנו חיים בארץ זבת חלב ואקזיטים". אלא שהקסם נגמר: בכלכלה יש מחזורים, והשלב החיובי הנוכחי תם ונשלם. העתיד הרבה פחות מרנין, ואת זה אומרים לא רק בתקשורת ובבנק ישראל, שכבר הוריד את תחזיות הצמיחה, אלא אפילו באוצר. כלכלני המשרד של כחלון פרסמו אתמול סקירה קטלנית לשנת 2019, ובה הם מסבירים איך המשק הישראלי נכנס לתקופה החדשה בתנאים לא־אופטימליים, בלשון המעטה. הנתונים שמהם התבשם כחלון, שהגדיר את מצבו של המשק הישראלי כ"טוב ביותר מאז ומעולם", הם הטייה אחת גדולה. הצמיחה בדרך למטה; חוץ מענף הגז, ההשקעות כמעט ונעלמו; לאבטלה כבר אין לאן לרדת, ויש קושי גדול ביצירת משרות במגזר העסקי; ויצוא הסחורות קרס, דבר שלא בלט לעין רק בגלל היצוא הגואה בענף ההייטק, שמעסיק פחות מ־9% מהעובדים.

כחלון מתנדנד בימים אלה על סף אחוז החסימה. הייאוש הביא אותו כבר להעמיד בראש רשימת כולנו אנשים חסרי רקורד ‑ ראש מטהו והעוזרת שלו בראש רשימת כולנו ‑ במקום סגן הרמטכ"ל לשעבר יואב גלנט ומנכ"ל בזק לשעבר אבי גבאי, שעזבו אותו עם עוד רבים שהלכו איתו מראשית הדרך. כחלון הגיע ל־10 מנדטים הודות לאנשים הרציניים שתמכו בו. הוא לא יכול להסתמך רק על השכבות החלשות, שכבר נוהרות אל ה"אולטרה־כחלוניזם" של אורלי לוי־אבקסיס. ככל שהדבר נשמע מוזר, החמצה ניכרת של יעד הגירעון היה גובה ממנו מחיר פוליטי שכעת הוא לא מסוגל לשלם. הרי גם הדיוטות בכלכלה מבינים שאם התחמקת מתשלום ב־2018 ‑ את החשבון יגישו לך ב־2019.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
מעניין שכולם בפה אחד מבזים את כחלון. או שרק בעיתונים?
מעניין....שכולם בפה אחד מבזים את כחלון, מבלי לראות תוצאות שהניבו הרפורמות שהוא ביצע במהלך כהנותו כשר התקשורת. זה לקח זמן ,ואף אחד לא האמין שזה יקרה, אבל קרה. עובדה. רפורמת נדלן? גם בכהנתו כשר האוצר זה יקרה, איך זה יקח יותר זמן. למה? כי בסולולר שלטו קבוצה קטנה של אנשים שלא האמנו שהוא יצליח. עכשיו הקבוצה יותר גדולה ומאמינה שהוא כן יכול. מפה יותר קשיים.
הבקרה  |  08.01.19