שלושה נכשלים סדרתיים בבחינות הלשכה מובילים את מחאת המתמחים

שרת המשפטים איילת שקד ויו"ר הוועדה המיוחדת לחקיקת חוק הפקטור מיקי זוהר מנהלים מגעים לפשרה - כך נחשף אתמול (ג') באתר "כלכליסט".

החוק קובע כי מי שקיבל את הציון 50 בבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין, מאז החלה המתכונת החדשה של הבחינה בדצמבר 2017, יהיה זכאי לעבור בחינה נוספת, שתהיה קלה יותר.לפי משרד המשפטים, הפשרה שעומדת על הפרק הציבה ציון מעבר גבוה יותר של 55‑65. ההסדר לא יחול על בחינות עתידיות, שבהן ייצטרכו הנבחנים לקבל יותר מ־65 כדי לעבור. במשרד המשפטים הסבירו כי מסתמנת הבנה עם זוהר.

מימין: נדיר שיינר ודפנה פלר, מנהיגי המאבק שקיבלו 51 ו־55 במבחן, בהתאמה | צילום מסך: פייסבוק

לכאורה הסיכום הזה יכול היה לשרת את כל הצדדים: חלק גדול מהמתמחים שנכשלו קיבלו הזדמנות נוספת לעבור את הבחינה, באמצעות בחינת השלמה מצומצמת ולאחריה יוכלו להיות מוסמכים ולא יהיו חשופים לעתירה לבג"ץ של לשכת עורכי הדין שעשויה לבטל את הסמכתם. מצד שני, הלשכה שהתנגדה בתוקף לפקטור הרטרואקטיבי שיכניס 2,338 עורכי דין שלא עברו את הבחינה לשוק, היתה מקבלת את הפתרון כאילוץ הכרחי.

אלא שתוך זמן קצר הודיע זוהר שאין הסכמות. הוא מסר כי "השרה שקד ולשכת עורכי הדין העבירו לי הצעת פשרה למבחן מעבר הוגן של שעתיים למי שהשיג ציון של 60 ויותר. סירבתי. השרה שקד והלשכה חזרו אליי בהצעה משופרת למבחן מעבר נוסף לכל מי שקיבל ציון 50 ומעלה. הודעתי להם שבכוונתי לדון על כך עם נציגי המתמחים". זוהר הבהיר כי "הליך החקיקה ימשיך בסדרו והועברה על ידי פנייה לראש הממשלה כדי שיביא את החוק להצבעה במליאה".

ראשים לשועלים

ראשי מאבק המתמחים הודיעו מיד כי הם מתנגדים להצעה בכל תוקף. "לא יהיו שום דילים עם לשכת עורכי הדין", אמר אתמול ל"כלכליסט" נדיר שיינר, אחד ממנהיגי המאבק. "לא נסכים לשום פשרה. נלך עד הסוף עד שיעבור חוק הפקטור, ואחרי שיעבור, החוק הבא שנדאג להעביר זה החוק לפירוק לשכת עורכי הדין ולהקמה של לשכה וולונטרית".

מימין: ח"כ מיקי זוהר ושרת המשפטים איילת שקד. מגעים לפשרה | צילום: עומר מסינגר, אביגיל עוזי

שיינר הוא חלק מקבוצה שמובילה את מאבק המתמחים, ומנהל את עמוד הפייסבוק "זעקת המתמחים והסטודנטים למשפטים". מי שהובילה איתו את ההליכים המשפטיים ואת המהלכים בכנסת היא דפנה פלר. לצידם בולט במאבק גם יולי רוזנברג.

לשכת עורכי הדין תקפה בעבר את מובילי המאבק וטענה שמדובר ב"נכשלים סדרתיים". ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה כי השלושה אכן נכשלו בבחינה כמה פעמים ‑ שיינר נכשל ארבע פעמים, ופלר ורוזנברג נכשלו שלוש פעמים. ל"כלכליסט" נודעו גם ציוני השלושה במבחן האחרון שאליו ניגשו: שיינר קיבל 51 נקודות, פלר קיבלה 55 נקודות ורוזנברג קיבל 59 נקודות.

למעשה מתברר כי למובילי המאבק יש מניע אישי להתנגד להצעות הפשרה, שכן הם לא היו מפיקים דבר ממבחן משלים למי שקיבלו 60 ומעלה, משום שהם לא עומדים בקריטריון הזה.

עובדה מעניינת עוד יותר היא שהפעם האחרונה שבה ניגשו שיינר ופלר לבחינה היתה בדצמבר 2017, ולאחר שנכשלו לא ניגשו למועדי יוני 2018 או דצמבר 2018.

לא נבחנו מאז דצמבר 17'

העובדה שהשניים לא נבחנו במועדים האחרונים יכולה להסביר מדוע הפעילו המתמחים לחץ גדול להחיל רטרואקטיבית את הפקטור החל במועד דצמבר 2017, ולא פעלו רק ביחס לבחינה האחרונה ‑ מאחר שלהם באופן אישי הקלות בבחינות האחרונות לא יועילו.

במענה לשאלת "כלכליסט" מדוע לא ניגשו לבחינות האחרונות, השיב שיינר שהוא החליט להתמקד במאבק, ואילו פלר טענה שהסיבות לכך היו כלכליות.

כששאלנו את שיינר האם נכון שהמועד האחרון אליו ניגש היה דצמבר 2017, השיב כי "זה לא רלבנטי". באשר לשאלה האם קיבל ציון מעבר נמוך מ־55 נקודות, וזו למעשה הסיבה להפעלת הלחץ להוריד את הרף ל־50 נקודות, סירב שיינר להשיב ואמר שהציון שלו הוא עניינו הפרטי.

גורמים בלשכת עורכי הדין אומרים שהדברים מוכיחים שמובילי המאבק הבינו מזמן שהם לא מסוגלים לעבור את הבחינה.

מפלר נמסר כי "כשאין מה לטעון לגופו של עניין, טוענים לגופו של אדם". מרוזנברג נמסר כי "האינטרס שלי לא רלבנטי. אני עובד ומתפרנס וכסף לא חסר לי. אני מגיע להפגנות עם מרצדס ספורט שקונה את הבית של אפי (נוה ‑ ע"ר).