אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אחרי האקזיט: שני יזמים מספרים למה עזבו את הסטארט-אפ שהקימו וחזרו להיות שכירים

אחרי האקזיט: שני יזמים מספרים למה עזבו את הסטארט-אפ שהקימו וחזרו להיות שכירים

אורי שביט הקים שתי חברות מצליחות והחליט לרדת מ'רכבת ההרים' של היזמות לטובת עבודה כשכיר; עמית כשר מכר חברה שהקים, והיום, בתור שכיר, הוא מרגיש שהוא חלק קטן ממשהו הרבה יותר גדול; מה גורם ליזמים לעשות מסלול הפוך ולהצטרף לארגון

12.01.2019, 08:00 | מעין מנלה

אורי שביט הוא יזם סדרתי. סיפור הצלחה במונחים של אומת הסטארט אפ. אבל היום, אחרי שמאחוריו שתי חברות בתחום המסחר האלקטרוני, אחת פעילה ואחת שנמכרה - הוא עובד כשכיר בחברת נטורל אינטליג'נס בתפקיד אחראי תחום הצמיחה של החברה.

קראו עוד בכלכליסט

מסלול היזמות של שביט החל בשנת 2013 במהלך לימודי ה-MBA, אז הקים ביחד עם שותף את חברת ES Urban Communities שבנתה מערכת שיווק דיגיטלית למכירה ורכישת דירות. החברה מכרה דירות מגורים מעל ל-800 מיליון שקל ונמכרה לפני שנתיים. לאחר מכן, במהלך 2016 הצטרף כמייסד-שותף לפלטפורמת אי-קומרס אמריקאית לארגונים. החברה coporategift.com מציעה מערך מסחר אלקטרוני לארגונים ופועלת בארה"ב עם משרדים בניו יורק ובניו ג'רזי. היום, הוא שותף 'שקט' בחברה שהקים אבל קם כל בוקר לעבודתו כשכיר.

אורי שביט. "להיות יזם זאת רכבת הרים: כשאתה קם בבוקר אתה לא יודע איך היום יתחיל ובטח לא איך הוא יסתיים", צילום: ערן מחלו אורי שביט. "להיות יזם זאת רכבת הרים: כשאתה קם בבוקר אתה לא יודע איך היום יתחיל ובטח לא איך הוא יסתיים" | צילום: ערן מחלו אורי שביט. "להיות יזם זאת רכבת הרים: כשאתה קם בבוקר אתה לא יודע איך היום יתחיל ובטח לא איך הוא יסתיים", צילום: ערן מחלו

"בשנים האחרונות הייתי ב'רכבת הרים' של גיוס כספים ומרדף אחרי היום יום – לקום וליפול מהרגליים באופן יומיומי. אלה היו החיים שלי עד שהגעתי לפה. יש סטטיסטיקה שבסוף 9 מכל 10 יזמים לא מצליחים וגם כשמצליחים זו רכבת הרים: כשאתה קם בבוקר אתה לא יודע איך היום יתחיל ובטח לא איך הוא יסתיים. קיבלתי החלטה בשלב בוגר יותר בחיים שלי שאני רוצה לשלב את היכולות היזמיות והעסקיות שלי עם ארגון שנותן לי את התמיכה ואת התשתית לממש את היכולות האלה. תמיכה ניהולית, משאבים כספיים, תפיסה ארגונית יציבה בניגוד לסטארט-אפ שזז לפעמים כל שעה לכיוון אחר. אני חושב שזו תמיכה שמאוד עוזרת וזו מערכת יחסים דו כיוונית. אני מקבל המון ונותן המון לארגון", הוא אומר.

שביט הוא לא היחיד. יש בקהילת היזמים בישראל, גם בקרב כאלה שהצליחו וגם בקרב כאלה שפחות, תנועה לעבר עבודה כשכירים בחברות מבוססות ויציבות יותר. "יש הבנה בקרב קהילת היזמים שאנחנו יכולים לתת לארגונים ערך מאוד גדול וגם לקבל ערך גדול מאוד בעצמנו. יש תנועה של יזמים שרוצים להיכנס ל'בית' שיכול לתמוך ביוזמה שלהם".

אז מאסת בעצמאות וחיפשת בעצם מקום שיכול לתת לך תמיכה ובסיס יציב?

כן ולא. אני חושב שזה משהו שמאפיין מאוד את הדור שלנו, התזוזה המהירה. אתה בא בבוקר לעבוד – לייצר ערך אמיתי וזו תפיסה אחרת מדורות קודמים ש'באו לעבודה'. באים לעבודה כדי לייצר ערך והרבה פעמים הניכוס האישי הוא חלק קטן מכך. היזמים המצליחים הם לא אלה שעשו אקזיט, אלא אלה שייצרו ערך ואני חושב שזה משהו שהיום ארגונים יותר יכולים להשתלב בו. יש צד לא נעים של יזמות. יש משקיעים על הראש, צריך לגייס כסף וגם כשאתה יזם אתה לא עובד רק עבור עצמך.

אתה מאוכזב מחוויית היזמות?

ממש לא. שאבתי כל רגע שעבר. ה'סטירות' שהייתי מקבל על בסיס יומיומי עזרו לי לדעת היום לשרטט גבולות גזרה שמשמשים אותי היום ביום-יום שלי.

בכל זאת אתה מתאר את היזמות כ'רכבת הרים' ומדבר על נפילות. נושא שפחות מדברים עליו – הצד הלא זוהר של העולם הזה.

זה מרדף יומיומי. אתה כל היום במרדף – להוציא גרסה חדשה, לגייס כספים כל הזמן וזה על הגב שלך. זה גובה גם מחירים אישיים לא פשוטים לפעמים. צריך אופי נורא מיוחד ויכולת לבצע איזושהי הקרבה. אני לא אומר שבארגון אתה לא משקיע ועושה הקרבות אבל אתה מקבל תמיכה כדי שלא תגיע לחלק גדול מרגעי המשביר שאתה מגיע אליהם כיזם.

יותר מזה. הייתה לי גם חברה שנכשלה. למדתי ממנה הכי הרבה ואני אומר שזה מאוד מאוד לא קל. יש יותר ירידות מעליות לפעמים. בסוף, כשאתה יזם אתה חי את זה. זה בלב שלך, בבטן, בראש, אתה לא עוזב את זה ולכן הירידות הרבה יותר צורמות מההצלחות. ההצלחות הן נורא קצרות.

עד כמה לביטחון הכלכלי שיש בעבודה כשכיר היה חלק בבחירה שלך לעבור לעבוד בחברה?

הפן הכלכלי לא שיחק תפקיד. יכולתי לנוח כמה חודשים בבית אבל בדרך כלל אנשים שהם יזמים, קשה להם לשבת ולנוח ולקצור את הפירות. אפילו כאלה שעשו אקזיט גדול המשיכו לעבוד – זה חלק מהחיידק היזמי. צריך להיות בעשייה כל הזמן.

כמובן שיש מימד של נוחות במשכורת חודשית אבל זה ממש לא היה השיקול. הייתי מנכ"ל של חברה והייתי חותם על משכורות והיו חודשים שלא הייתי לוקח משכורת הבייתה. הרבה יזמים צריכים את תחושת הביטחון – אצלי זה ממש לא היה ככה.

לעבודתו הנוכחית הגיע שביט דרך מכר משותף שאמר שיכול להיות חיבור טוב בגלל האופי היזמי שלו מצד אחד ומרחב התנועה שמאפשרים בחברה ליזמים מצד שני. "בנטורל אינטליג'נס אנחנו עוזרים לצרכני קצה לקבל החלטות מושכלות ברכישה. אני בא מעולמות תוכן של אי-קומרס והתחברתי גם מבחינת הערכים וגם מבחינת החברה. יכולתי לדעת מה הערך שהיא יכולה לייצר לקונה ולמוכר אז מאוד התחברתי לאג'נדה של החברה". לדבריו, בבחירת מקום העבודה כשכירים יזמים חייבים למצוא מקום שיידע להכיל אותם. "חשוב ללכת לעבוד במקום שנותן מרחב וחופש פעולה לקבל החלטות וגם להביא ערך ולחשוב מחוץ לקופסא".

"לא יכול להתחייב שבעתיד לא אעשה משהו יזמי שוב. נותן לה סיכוי גבוה"

עמית כשר, גם הוא יזם סדרתי שהקים שתי חברות שאחת מהן נמכרה. בשנת 2007 בגיל 27 הקים סטארט-אפ בשם "פנאיקס" (PNYXE) שפיתח מערכת תגובה חברתית (טוקבקים) לאתרים ולאחר מספר שנים התמזג לחברה אחרת. בשנת 2011 הקים את חברת "שיזאפ" שפיתחה מסנג'ר חברתי מבוסס ממים (memes). המוצר שפותח במסגרת החברה הוטמע בשירותים אחרים שלא בצורתו המקורית והחברה התפרקה. היום, בגיל 39, הוא שכיר מרוצה בחברת ויה (Via) בה הוא סמנכ"ל מוצרי פיתח לנהג וארכיטקט מערכת.

עמית כשר. "בסך הכל ביום יום התחושה בחברה מאוד יזמית - גם כשכיר", צילום: שרון סימכה עמית כשר. "בסך הכל ביום יום התחושה בחברה מאוד יזמית - גם כשכיר" | צילום: שרון סימכה עמית כשר. "בסך הכל ביום יום התחושה בחברה מאוד יזמית - גם כשכיר", צילום: שרון סימכה

"עבדתי כשכיר אחרי שהשתחררתי מהצבא ותוך כדי התחלתי לגלגל את המחשבה של להקים מיזם בעצמי. חשבתי על מוצר והיה נראה לי שיש בו הרבה פוטנציאל. התחלתי לעבוד על זה באופן עצמאי ואחרי כמה חודשים הצטרף שותף וגייסנו כסף. בערך שנה אחרי שהקמנו את החברה עשינו ניסיונות ראשונים למכור את המוצר והלך לא רע. הפכנו את זה לחברה אמיתית והתחברנו גם עם WIX ואז עם משקיעים יותר גדולים שהביעו רצון לקנות את החברה כדי להכניס אותה בתוך המוצר שלהם. וזהו", מספר כשר. החברה נמכרה והוא המשיך למיזם הבא.

"העבודה כיזם היא עם תחושת אחריות מאוד כבדה. כל ההחלטות היו על כתפי וכתפי השותף וזו תחושה מאתגרת ומאוד מהנה. זו הייתה חברה קטנה שלא היה ברור במאה אחוז שנצליח למכור או להצדיק אותה מבחינה כלכלית. המטאפורה של רכבת הרים מתארת בדיוק את התחושה. רגע אחד אתה על גג העולם, חושב שיש לך משהו ביד שנותן ערך למיליוני משתמשים ויהיה שווה מיליארדים ורגע אחר אתה מגרד בראש וחושב, אולי זה בעצם לא בדיוק יהיה כמו שחשבתי. אלה הצדדים הקשים של היזמות ואי אפשר לעשות את זה בלי הרבה אופטימיות", הוא אומר.

הוא מתייחס ליזמות כתקופה בחייו בה למד להישאר באי וודאות ולא לרוץ להחלטה או לרעיון יצירתי אחר. "אני מתייחס לזה כתקופה כי בשלב זה אני נמצא ב'ויה' והחיבור ל"Mission" של החברה, היכולת שלי להשפיע היא כזאת שמעניק לי הרבה משמעות ותחושה של השפעה ומזה הגיע גם הרצון להיות יזם - לעשות משהו שמשפיע, שיש לו ערך עבור הרבה מאוד אנשים ונותן משמעות לעשייה. לכן התקופה שלי כרגע ב'ויה' מרגישה כמשהו שנותן הרבה משמעות ואני לא מרגיש שאיבדתי את תחושת היזמות".

אתה חושב שלא תחזור ליזמות?

"כרגע אני מרגיש שזה מאוד דומה. אם יש משהו בשירות שלנו שלא עובד טוב או אנחנו חושבים שאנחנו יכולים שפר אז טווח ההשפעה שלי מאוד רחב. אני מרגיש שזה עלי ביחד עם הצוות וזו תחושה של יזמות בכל הצדדים החיוביים שלה. אם לא הייתי מרגיש את זה היה בוער לי לקחת אחד מאינספור הרעיונות שרצים באוויר  ולהקים מיזם. השוק של מוביליטי הוא עצום ואני מרגיש שגם בתוך החברה יש אינספור הזדמנויות להיות יזם בתחום הזה. אבל אני לא יכול להתחייב שבעתיד לא אעשה משהו יזמי שוב. אני נותן לזה סיכוי גבוה".

בכל זאת יש הבדלים בין להיות יזם ומייסד של חברה לבין להיות שכיר, מהם ההבדלים מבחינתך?

"כשהייתי יזם היקף האחריות מתוך העוגה המסויימת של החברה היה הרבה יותר גדול. הייתה לי פרוסה יותר גדולה במובן האחריות מעוגה שה'Mission' שלה הוא קטן יותר. אני כן מרגיש היום כשכיר את תחושת רכבת ההרים במובן של היכולת שלנו לשנות מקצה לקצה במהירות - אנחנו לא מסתכלים על החברה כספינה אלא אוסף של ספינות מרוץ ולכן היכולת שלנו להזיז דברים דומה למה שהיה לי בסטארט-אפ שאני ייסדתי. יש הבדלים בכמות האנשים, בדרך לרתום אנשים, אבל בסך הכל ביום יום התחושה היא מאוד יזמית כשכיר".

מהם הייתרונות מבחינתך בלהיות שכיר?

"אני לא מסתכל על זה באופן אנליטי. אני חושב שהבחירה קשורה ל'פאשן' (Passion). אם היה לי עכשיו איזשהו רעיון לסטארט-אפ ותחושה שאני יכול לייצר אותו, והייתה לי לגבי זה תחושה מאוד חזקה לא הייתי יושב ועורך רשימה של יתרונות וחסרונות. זה מה שהרגשתי שמצאתי ב'ויה'. משהו שהרגשתי שהוא גדול ומשמעותי וזה הזכיר לי את התחושה לגבי המיזם שרציתי להקים".

עד כמה הצד הכלכלי השפיע על החלטתך להיות שכיר?

"אני לא עובד על מוטיבציה בלבד. ברור שיש לזה חלק בהחלטה, אבל כל הדברים צריכים להתיישר לאותו הקו: אם יש יישור קו בין מה שהאדם רוצה ומרגיש שהוא יכול לתרום לבין השכר, לבין האופציות שהוא מקבל והחלק באקוויטי לבין מה שהחברה צריכה - ככה הדברים עובדים יותר טוב. התשובה הקצרה היא שכסף הוא מרכיב שקיים אבל לא מה שמניע אותי ביום יום".

המיזם השני שהקים כשר לא הצליח כמו המיזם הראשון. הוא עבד במשרה חלקית בהעברת המיזם הראשון לחברה הרוכשת ועשה ייעוץ לכל מני חברות במהלך הקמתו. הוא לא חיפש עבודה ולתפקיד הנוכחי הגיע דרך חיבור שעשתה מכרה עם מייסדי החברה. 

הייתה אכזבה מחיי היזמות שהשפיעה על ההחלטה להיות שכיר?

"לא חשבתי על זה אף פעם ככה כי הכל הסתיים ביחסים טובים, גם עם המשקיעים שמהם גייסנו כסף ולא הצלחנו להביא אותו לגבהים שדימיינו. יכול להיות שהיה שם איזשהו מרכיב בפסיכולוגיה הפנימית שלי שאומר 'אני צריך רגע לקחת נשימה ארוכה ולעבוד עם עוד אנשים בצוות, שלא הכל 100% רק עלי'. בתור יזם גם המרכיב של לגייס כסף הוא מאוד משמעותי מבחינת הזמן שמשקיעים בו - העבודה עם המשקיעים השונים והתאגידים השונים שמתעניינים. בעוד שלמדתי הרבה מזה, יכול להיות שגם היה בי משהו שרצה לחזור לעיסוק במוצר, לפחות בפוקוס".

"יש פער אדיר בין מה שארגונים אומרים שהם רוצים למה שקורה בפועל"

ההבדלים בין להיות יזם שעל פיו יישק דבר, שחי ונושם את המיזם על כל צדדיו, לבין להיות שכיר, חלק מארגון שיש בו היררכיה ונהלים וביורוקרטיה יכולים ליצור אצל יזמים תחושה של 'קיצוץ כנפיים'. ארגונים רוצים להעסיק יזמים מכיוון שהם מחפשים חדשנות ואת כל התכונות שהופכות יזמים למצליחים. עם זאת, על מנת שיצליחו בארגון יזמים צריכים תנאים מאוד מסויימים.

"יזם זה אדם שמהרגע שהוא פותח את העיניים וכנראה שגם כשהוא הולך לישון הוא מחפש הזדמנויות שהמימוש שלהן יביא ערך לארגון שבו הוא עובד. וזה בלי קשר למשאבים שיש לרשותו. יזם כל הזמן מסתכל רחב. בגלל שהוא מחפש הזדמנויות שלא בהכרח יביאו ערך לעצמו - הוא נכנס לטריטוריות של אנשים אחרים. הוא עושה דברים שלא מצפים ממנו לעשות וזה יכול לייצר כל מני קונפליקטים", אומרת ליאת רמתי נבון, מייסדת שותפה של intellimatch-lab, שאת הדוקטורט שלה באוניברסיטת תל אביב עשתה במחקר יזמות פנים ארגונית.

3-5% מהעובדים בארגונים הם בעלי תכונות יזמיות אבל לא בהכרח ההתנהגות היזמית שלהם באה לידי ביטוי והרבה פעמים הם גם עוזבים. "יש פער אדיר בין מה שארגונים אומרים שהם רוצים - להיות יזמים וחדשניים - לבין ההתנהגות בשטח. ארגונים מייצרים המון שיטות ותהליכים ושמים אנשים בשבלונות. הביורוקרטיה הזאת מונעת חופש תמרון ולמידה ואז מה שקורה זה שיזמים חשים ש'לא מבינים אותם בארגון'. אחד הדברים שמאפיינים יזמים הוא שהם עושים דברים גם אם הם לא קיבלו רשות לעשות אותם - זה מעצבן בקונטקסט של ארגון". לכן, על מנת שיזמים יצליחו בארגון כשכירים צריך להיות חיבור למנהל שיידע לתת אוטונומיה ומרחב פעולה, משוב חיובי, שמאופיין בפתיחות, מוכן לדבר על הטעויות של עצמו ולשתף בתהליכי קבלת החלטות.

הייתרונות לארגונים בהעסקת יזמים הם שמדובר באנשים שבדרך כלל יודעים לעשות הרבה בהרבה תחומים. הם ניהלו חברה קטנטנה ויש להם ידע בהרבה תחומים. בנוסף, מדובר באנשים שאוהבים לקחת סיכונים - מה שיכול להביא חדשנות לארגונים, אומרת לירון קרלינסקי, דירקטור גיוס בחברת נטורל אינטליג'נס. "מהצד של היזמים, הרבה מהם מגלים שלהיות יזם ולהקים סטארט-אפ זה לא זוהר כמו שחשבו והרבה מהיום שלהם כרוך בטיפול בנושאם פיננסיים וכל מני נושאים לוגיסטיים שרחוקים מהבסיס הטכנולוגי של המיזם. הם צריכים להיאבק על מימון, לא מושכים משכורת תקופה ארוכה ונמצאים במאבק של להצליח לשרוד ולעשות משהו משמעותי כדי להגיע לאיזושהי נחלה - הרבה פעמים חברות גדולות ויציבות מאפשרות להם את הנחלה הזאת. הם לא עסוקים בלגייס כספים והם יכולים לעשת את מה שהם אוהבים בראש שקט".

המעבר מיזם לשכיר דורש הסתגלות. "יזמים הם לא באמת אדונים לעצמם - יש להם משקיעים, אנג'ילים, תמיד יש להם בוס, לכן הפער בין להיות יזם לבין להיות שכיר בארגון הוא לא מאוד גדול במובן הזה. עם זאת כן צריך לעשות איזושהי הסתגלות לקצב של הארגון".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות