אלבום בכורה לאחיות לוז: "אנחנו עושות הכל לבד, אנחנו פמיניסטיות"

"אין לנו מפיק שמן עם סיגר שמושך בחוטים. אנחנו עושות הכל לבד, אנחנו פמיניסטיות", אומרת שירה ז’ כרמל משלישיית הפופ־ג’אז האחיות לוז, שבחודש שעבר הוציאו את אלבום הקונספט "The Birth of Hope", הראשון שכולל שירים מקוריים שלהן. עד כה הן נודעו בעיקר בזכות קאברים מוצלחים מאוד ומופע סווינג תיאטרלי ברוח שנות העשרים, שהעלו בשנים האחרונות ברחבי העולם.

מימין: שירה ז' כרמל, יפעת זיו וענת מושקובסקי. רצינות של רוק מתקדם | צילום: VITALI FRIEDLAND

"בייבי סיסטר, הזמן לא הולך להאט בשבילך", הן שרות בשיר שפותח את האלבום "Time Tale". "הסיסטריות בשיר הן כולנו. אני חושבת שהרבה נשים יכולות למצוא בו נחמה", מסבירה ז’ כרמל. "בעולם שבו אנחנו צריכות להיות גם קרייריסטיות וגם הכל בשביל כולם המסר של לקחת זמן לעצמך, להבין מה את רוצה ולנשום - כי אף אחד לא יעשה את זה בשבילך — הוא חשוב. זו המשימה".

לצדה של ז' כרמל לוקחות חלק בהרכב יפעת זיו וענת מושקובסקי. כדי להעביר את המסרים שלהן ולהשפיע הן הגיעו עד ניירובי, קניה, שם הן עבדו עם ילדות בבית יתומות שעברו התעללות מינית, והן גם מספרות על אשה מאוהיו שהעידה שהשלימה עם אמה לאחר עשור אחרי ששמעה שיר שלהן. "הרמוניה קולית מגיעה ישר ללב של אנשים, ומעלה להם חיוך על הפנים", אומרת ז' כרמל. "זה באמת קסם, וזו מתנה להיות מסוגלות לתת את זה לאנשים אחרים".

האחיות לוז החלו את דרכן יחד באקדמיה למוזיקה בירושלים ב־2014, ומאז יוצרות פופ עם השפעות ג'אז באנגלית ובעברית. הן מתנהלות כהרכב אינדי עצמאי, אך פועלות בעולמות המיינסטרים. הן שיתפו פעולה עם שלמה גרוניך ועם שלומי שבן, ולאחרונה כיכבו ב"סיפור אהבה בשלושה פרקים". בתיאטרון הבימה בתפקיד שנכתב עבורן. בהצגה, בבימויו של נתן דטנר, הן שימשו כמעין מקהלה יוונית יודעת כל, וגילמו דמות אחת בשם ליידי בלוז שחולקה לשלוש — חוויה שגרמה להן להבין שהן צריכות אלבום משלהן: "ההתנסות הזאת פתחה בפנינו עולם, והיה ברור שאנחנו חייבות לעשות משהו מקורי".

אף שהדימוי שלהן מתוק ונוסטלגי, ב"The Birth of Hope" הן לא מנסות למצוא חן לרגע. השיר "Sunflower Girl" רצוף בקלידים צורמים, פולשניים ומעיקים, שיוצרים שטיח מוזיקלי לא יציב ומאתגר, אך על הרקע המרתיע הזה הן פורסות את שירת המקהלה המלאכית שלהן, תמיד ביחד, שמתלווים אליה כלי מיתר יפהפיים ועדינים. בשיר הנושא "פתח תקווה" ז' כרמל שואלת: "ניקח עצמנו בידינו, כל עוד נפשנו הומייה... / איך נוכל להיות עם חופשי בארצנו, אם עודנו מחזיקים אומה שבויה?". המילים הקשות עטופות במלודיה נעימה אך בסאונד של המהום תקליט מסתובב תחת המחט. "האלבום מתחיל במעין רגע של בריאת העולם", מסבירה מושקובסקי, "משהו רחב וגלובלי שהולך למשהו ספציפי, לקיום שלנו כאן".

אך לכל גן עדן יש גיהינום, וב"בליעל", מעברון של דקה ו־20 שניות שנשמע ליטרלית כמו סיוט עם שירה זוועתית שנשמעת כמו קולו של השטן בעצמו, מספרות הבנות על שד שנבלע בלוע האדמה. הקטע הזה מבהיר שמדובר באלבום קונספט שלוקח את עצמו ברצינות של הרכבי רוק מתקדם מהסבנטיז, וצריך לפנות זמן כדי להאזין לו כראוי. באלבום הבכורה שלהן האחיות לוז נמצאות בשיאן היצירתי ומצליחות למצב את עצמן כקול מקורי והכרחי בעולם המוזיקה הישראלי.