אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כיבוש ללא קרב: כך בונות החברות הסיניות את ישראל

כיבוש ללא קרב: כך בונות החברות הסיניות את ישראל

היועץ לביטחון לאומי האמריקאי ג'ון בולטון הזהיר נגד החדירה המוגזמת של החברות הסיניות הממשלתיות למערב ולישראל. בדיקת מכרזי הממשלה בעשר השנים האחרונות מגלה כי מעורבותן של החברות הסיניות במיזמי ענק בארץ

14.01.2019, 06:55 | ליאור גוטמן

ביקורו של היועץ לביטחון לאומי בממשל האמריקאי ג׳ון בולטון בישראל בשבוע שעבר חידד את הסוגיה שממנה המערב מפחד: דריסת רגל אגרסיבית מדי של החברות הסיניות באירופה בכלל ובישראל בפרט. אחת הסוגיות שעלו בשיחות בולטון נתניהו הייתה כניסת חברות סיניות לפעילות טלקומוניקציה בישראל וחשש מהגישה שיקבלו לספנות ולמסחר עם הפעלת הנמל החדש בחיפה בעוד כשנתיים וחצי.

קראו עוד בכלכליסט

נראה שבישראל הסוסים כבר ברחו מהאורווה. בחלק ממיזמי התשתית הגדולים השתלטו החברות הסיניות על רוב הבנייה והביצוע, כמו בקו הראשון של הרכבת הקלה בתל אביב. חברות ממשלתיות סיניות כרו את מנהרות גילון והכרמל, בונות את קווי הרכבת הקלה בגוש דן, יבנו ויפעילו נמלים חדשים בחיפה ובאשדוד, ומתמודדות על הקמת הכניסה החדשה לירושלים.

תחילת שיתוף הפעולה עם החברות הסיניות נרשמה לפני כעשור. CCECC הסינית השתתפה בפרויקט מנהרות הכרמל.

העבודות להקמת הרכבת הקלה בת"א. מחירי היצף, צילום: עמית שעל העבודות להקמת הרכבת הקלה בת"א. מחירי היצף | צילום: עמית שעל העבודות להקמת הרכבת הקלה בת"א. מחירי היצף, צילום: עמית שעל

הגיעו תלונות על יחס רע מצד הסינים, אבל גם המקטרגים הגדולים של החברות הסיניות אומרים שהביצוע היה טוב. בקדנציה הקודמת של הממשלה זכו חברות סיניות במכרז להקמת שני נמלים חדשים, בחיפה ובאשדוד, האמורים להיפתח בתחילת העשור הבא.

בהתמודדות הזאת אפשר היה לראות חלק משיטות הפעולה של החברות הממשלתיות הסיניות. מאחר שהזכייה אצלן חשובה מההיגיון הכלכלי, לאחר שהמכרז באשדוד תומחר בכ־4 מיליארד שקל שמה צ'יינה הארבור תג מחיר של 3.3 מיליארד שקל בלבד.

הקו הראשון של הרכבת הקלה בתל אביב משלב חברות סיניות בבנייה, בחפירה, ברכש הקרונות, ברכש חלק מהמערכות הטכנולוגיות ובהפעלה. זהו מיזם של, כ־17 מיליארד שקל, שבחלק מהמכרזים שלו התפרסמו שערוריות.

בסוף 2015 חשף "כלכליסט" דוח סודי שהזמינה החשבת הכללית אז, מיכל עבאדי בויאנג'ו, לבחינת מכרז הקרונות. בדו"ח שנגנז העלו בודקים חיצוניים חשש כי המכרז "נתפר" לזוכה, CNR, עד לרמה שבה נקבע בדו"ח כי "תנאי האיכות קיבלו משקל נמוך תוך סיכון מעל לסביר".

בקיץ 2017 חתמו שר האוצר משה כחלון והחשב הכללי באוצר רוני חזקיהו על הסכם מול שר האוצר הסיני כדי לקדם את פרויקט תשתיות הענק שיזם האוצר עד 2030. ראשי הענף נבהלו. בתחילת 2018 פירסם "כלכליסט" פנייה חריגה של התאחדות בוני הארץ לממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין בדרישה לבדוק את מכרזי החברות הסיניות.

גרא קאושנסקי, סמנכ"ל תשתיות ובנייה חוזית בהתאחדות, כתב להלפרין שסין היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם במונחי תוצר מקומי גולמי וחברה במועצת הביטחון של האו"ם, הדבר מקנה לחברות בשליטתה "יתרון לא הוגן על החברות המקומיות, המתמחרות את הצעותיהן על בסיס שיקולים כלכליים", והחברות הסיניות מציעות מחירי היצף. באפריל 2018 דחתה הלפרין את הטענות והבקשה נדחתה. מבחינתה, השתתפות החברות הסיניות מגבירה את התחרות ומורידה מחירים.

בנובמבר התברר כי המכרזים לשני הקווים החדשים של הרכבה הקלה לגוש דן עלולים להעדיף חברות סיניות עקב דרישות סף: דרישה שהזוכה תוכל לחפור בסביבת עבודה חולית שעלולה להתברר כרוויית מים. לאף חברה ישראלית אין ניסיון מובהק כזה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות