קלישאת שידור הכדורגל הזו מוכרת. קבוצה סופגת, ומיד המצלמה עוברת למאמן על הקווים. המאמן בוחר את תגובתו המחושבת (ופעמים רבות לא) ממבחר מצומצם: 1. מבט המהורהר לעבר חלל לא מוגדר; 2. זעם בלתי נשלט; 3. עצבים מודחקים שגורמים לכל אחד להיראות כאילו הוא הולך להתפוצץ; 4. ישיבה פסיבית על הספסל עם מבט של המתנה לרופא; 5(למתקדמים). פתיחת מחברת וכתיבת הערה ברצינות יתרה. מעטים הם המאמנים שמיד אחרי ספיגה מחייכים או מביעים רגש חיובי כלשהו. ודווקא האקט הזה, לפי מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת אמסטרדם, הוא התגובה שיכולה להיות הכי יעילה עבור הקבוצה.
לפי הבדיקה, שנערכה בקרב קבוצות בליגות חובבנים, ל"הבעת הרגש של המאמן יש תפקיד קריטי המשפיע על אפקטים שונים בזמן המשחק, כדוגמת התרגשות יתר שמאריכה את זמן התגובה; הבעת הרגש עשויה לפגוע בקשב ואף בתפקוד המוטורי של השחקנים". כלומר, במשחקים בהם כל חצי שנייה עשויה לעשות את ההבדל בין ניצחון להפסד, הבעת רגש מסוימת של מאמן יכולה לפגוע בזמן התגובה או בקשב של חניכיו על המגרש.
"מעבר לכל הדרישות המקצועיות והטקטיות במשחק, מאמנים צריכים לדעת כי גם לרגשות שלהם יש השפעה על ביצועי הקבוצה לטוב ולרע", מסביר ד"ר אריק חשין, מהחוג לשירותי אנוש באוניברסיטת חיפה, אחד מעורכי המחקר שנבנה משני מחקרי משנה. הראשון מבין המחקרים נערך בקרב 268 שחקנים ב-30 קבוצות בייסבול וסופטבול, שנדרשו למלא שאלונים לאחר סיום המשחק. המחקר השני נערך בקרב 376 שחקנים ב-30 קבוצות כדורג, שנדרשו למלא שאלונים במספר נקודות זמן: לפני תחילת המשחק, במחצית ובסוף המשחק. השחקנים מלאו את השאלונים לאחר השיחה של המאמן עם הקבוצה לפני המשחק ובמחצית. במחקר גילו שהרגש - לא המלל - הוא הדבר ששחקנים השתמשו בו כמשוב לפעולות שלהם (חיובי או שלילי, מעלה ביטחון עצמי או פוגע בו).
בנוסף עולה מהמחקר שהשחקנים ממש "נדבקו" ברגשותיו של המאמן. השחקנים הרגישו תחושות חיוביות ושמחה כאשר המאמן הביע רגש חיובי ושמח, וחשו כעס כאשר המאמן הביע כעס - וזאת ללא קשר לביצועי המשחק. לדברי החוקרים, רגשותיו של המאמן יכולים להשפיע על השחקנים גם בקבוצות מקצועיות: על הרגשות שלהם, על המידע שהם מקבלים מהרגשות, וכמובן על הביצועים שלהם. השאלה זו המידה, ואילו גורמים נוספים משפיעים. האם תמיד מאמן שמח יוביל לניצחון? התשובה היא שבקבוצות לא מקצועיות זה יוביל לכך ברוב המקרים. בספורט מקצועני לא בוצעה הבדיקה, אולם מתוך הנחה שגם ספורטאים הם בני אדם עם רגשות ותחושות - הם יגיבו באותה צורה לרגשות ולתחושות של מאמנם.
"להבעת רגשות יש השפעה בינאישית מכרעת בכל תחום" אומר חשין, "הרגשות של המאמן מדבקים את השחקנים, מספקים להם מידע ובסופו של יום משפיעים על ביצועיהם. אנחנו רואים שרגשות המאמן יכולים להיות ההבדל בין ניצחון להפסד בקרב קבוצות ששוות אחת לשנייה מבחינה טכנית".
חיוך = 14% יותר סיכוי לניצחון
המסקנות הללו דורשות העמקה נוספת. האם חיוך מאולץ של מאמן במחצית יכול לסייע לשחקנים לנצח משחקים? לפי חשין, רגש הוא עניין מורכב יותר מחיוך, אבל רגשות חיוביים והסתכלות חיובית על הנעשה במגרש הם דברים שממש עשויים לסייע לניצחון. לפי חשין אפשר להעניק דרגה לרמת החיוביות ולמצוא קורולציה לרמת הסיכוי לנצח. "מצאנו שכל עלייה בדרגה אחת של שמחה-חיוביות הובילה לסיכוי גדול יותר ב-14% לניצחון", אומר חשין. "ככל שהמאמן הביע יותר שמחה זה העלה את הסיכוי להפרש שערים חיובי בצורה מובהקת. השמחה/חיוביות של המאמן נמדדה לפי דיווח עצמי של המאמן בסולם של 1-7, וגם בדיווח של השחקנים על רגשות המאמן".
שמחה/חיוביות מוגדרת על ידי חשין כ"רגש חיובי בעל עוררות יחסית גבוה, המתעורר כאשר מצליחים להשיג מטרה מסוימת או שקרה משהו חיובי שחשוב לנו". לפי חשין: "מביעים רגש בעזרת חיוך, ובתנועות גוף קלילות. שמחה מרגיעה ונותנת לנו אנרגיה כך שאנחנו מוכנים לפעול - בפחות חשש - למען פעולה מסוימת".
לגבי "הדבקה ברגשות", מדובר בתופעה נחקרת ומוכרת שמכונה emotional cont
agion. לפי חשין, "רגש של אדם אחד עובר לאדם אחר, בד"כ בצורה לא מודעת. כך לדוגמה, כשאדם מולנו מחייך אנחנו בצורה לא מודעת מחקים את החיוך ואז מרגישים טוב יותר. יש לי מחקר על זה, שהוכיח שתיתכן הדבקות רגשית גם בקבוצות וירטואליות. בספורט, מדובר על כך שהרגשות של המאמן עוברים לשחקנים - הם 'נדבקים' ברגש שלו".
גם באוניברסיטת ייל ערכו ניסוי חברתי עם כמה קבוצות של אנשים. כל קבוצה התבקשה לדון בחלוקת בונוסים תיאורטיים לקבוצת עובדים. בכל צוות שתלו סטודנט למשחק שתפקידו היה למלא "תפקיד": להיות כועס או מודאג, או להביע שמחה ונלהבות. הצוותים שקיבלו שחקן שמח חילקו סכומים גבוהים יותר לעובדים ובצורה שוויונית יותר. כשהשחקן היה כועס ועצבני, הצוותים חילקו בונוסים קמצניים והקצו אותם בצורה לא שוויונית. פרופ’ סיגל בר־שדה, הישראלית שחוקרת דינמיקה קבוצתית בבית הספר לעסקים באוניברסיטת פנסילבניה מתארת את הסיטואציה הזו כ"הדבקה שאנשים לא מרגישים", וטוענת שהאווירה בארגון יכולה להיות מושפעת באופן מובהק מכמה עובדים סוררים שמשרים אווירה רעה ומשפיעים על קבלת החלטות של החברה.
מאמנים יעילים מבינים את העניין הזה ויודעים "להדביק" את החברים לקבוצה בהתנהגויות יותר יעילות לארגון. זאת מאחר שרוב האנשים מחקים - מבלי לדעת או לחשוב - את האנשים שסביבם. ובעיקר את המנהיגים בארגונים.
"אולי אם ז'וזה מוריניו היה מביע יותר אושר וחיוביות במנצ'סטר יונייטד הם היו מנצחים יותר והוא עדיין היה המאמן", אומר ד"ר חשין.
על סמך המחקר של חשין ואחרים, אפשר להבין שמקורו של השינוי הגדול ביותר בביצועים של שחקני מנצ'סטר יונייטד הוא בהתנהגותו של המנג'ר. אם מוריניו היה "חמוץ" וביקורתי - לפני המשחק, במהלכו ואחריו - אולה גונאר סולשייאר, מחליפו, כמעט תמיד נראה מחויך ונהנה מהמעמד והתפקיד. ייתכן שזו הסיבה העיקרית לכך שהקבוצה שלו - שאין בה שינויים פרסונליים מהקבוצה של מוריניו - משחקת כדורגל קליל וחיובי יותר. "איך אפשר לא לחייך וליהנות כשאתה מאמן מנצ'סטר יונייטד" אמר סולשיאר לתקשורת האנגלית אחרי ניצחון 0-1 על טוטנהאם, השישי ברציפות שלו מאז קיבל את התפקיד. "כשאתה במנצ'סטר יונייטד, אתה לא צריך לרצות להיות בשום מקום אחר". השחקנים, כך נראה, "נדבקו" מסולשייאר ומדברים כיום על כך שהם "מנצ'סטר יונייטד האמיתית" ו"נהנים לשחק".
"בגדול מה שאנחנו אומרים ומוכיחים זה שלרגש יש השפעה" אומר חשין. "כשאנשים שמחים הם רגועים יותר ומצליחים בדרך כלל לבצע משימות מורכבות בצורה טובה ויצירתית יותר. רגש מעביר הרבה מאוד מידע של על מה אדם חושב. אז מאמן שמתאמץ בלהביע רגשות חיוביים כשקשה או כשצריך להגיע לפתרון יצירתי - כמו לכבוש גול - יכול לסייע המון לחניכיו למצוא את הפתרון אם יביע רגש חיובי, שייסייע להם להיות חיוביים ורגועים יותר ואז לבצע משימה מורכבת בצורה טובה יותר".
אגב, לפי חשין תחושות כמו "כעס" עשויות לעבוד מדי פעם אם המאמן צריך שהשחקנים יתאמצו יותר - ירוצו יותר, למשל ("כעס עשוי לדרבן במשימות פחות מורכבות"). אבל לעיתים נדירות יש בעיית מוטיבציה לכדורגלנים ובדרך כלל המוטיבציה יורדת אם המאמן כועס ועצבני כל הזמן על כך שהשחקנים לא מתאמצים מספיק חזק.
בזירה המקומית, ההצלחה של ולדימיר איביץ', מאמן מכבי תל אביב, נראית כאילו היא נובעת מחשש מהאיש המפחיד הזה על הקווים שלא מביע רגשות - וכולם חוששים לעצבן אותו. ואולם, בשיחות עם אנשים מאחוריי הקלעים במכבי תל אביב, עולה דמות של אדם מאוד נחמד ופתוח. תומך, מחבק. "אחלה גבר" ו"איש מאוד נחמד" כפי שמעידים עליו. פרצוף הפוקר של איביץ' כשהוא על הקווים עשוי אפילו להגביר את ההשפעה של המחוות שלו במהלך המחצית או בשיחות אישיות.
בשיחות על איביץ' עולה כי הוא זוכה לכבוד רב מהשחקנים בעיקר בגלל שהוא מעניק אותו לשחקנים: שומר עליהם ועל כבודם, אבל גם שומר על דיסטנס כדי שיהיו גבולות ברורים. ההחלטות מתקבלות מסיבות מקצועיות ולכן אין תלונות או מרמור. עזר שבתחילת הדרך כן היו כמה חיכוכים שהסתיימו בכמה מהלכים של המאמן שנועדו לחזק את מעמדו בעיני השחקנים ועובדי המועדון. גם "ייבוש" שחקנים בעייתיים על הספסל והחזרתם למסגרת ברגע שעשו את מה שהתבקשו, סייע. מן הסתם, דינמיקה בחדר הלבשה היא נושא מורכב מאוד - אבל זו דינמיקה שבנויה מתחושות ורגשות של המאמן לשחקנים שלו - ואלו צריכים להיות מודעים לכך. גם המנהלים שלהם.
"רגש זה תחושה ספציפית שמתרחשת בעקבות אירוע ספציפי" מבהיר חשין. "כלומר יש סיבה מסוימת שהרגש עולה. הוא יחסית עוצמתי - לעומת מצב רוח - אבל קצר מועד - מחזיק רק מספר דקות. יש לו היבטים פיזיולוגים, כמו דופק, נשימה וכדומה, היבטים קוגניטיביים, תפיסה של המצב כיותר חיובי / שלילי, הבעות גוף והבעות פנים. יש כאלו שטוענים שרגשות נעים על שני צירים - חיובי/שלילי ועוררות גבוה/נמוכה - לדוגמה, כעס הוא שלילי ובעל עוררות גבוה, רוגע הוא חיובי בעל עוררות נמוכה. רגש מכין אותנו לפעולה מבחנית גופנית-פיזיולוגית, אבל גם מבחינה מנטלית - למשל, פחד מכין אותנו להתגוננות. העניין העיקרי בעיני הוא שאחרים יכולים לזהות אותו - בניגוד למחשבות - והוא משפיע על אחרים - וזה מוכח".
אחרי כל התקציבים, הטקטיקות, הסטטיסטיקות, הרמה הטכנית של השחקנים והמשתנים האחרים - בסופו של דבר, הכדורגלנים הם בני אדם שמושפעים מהרגש של הבוס, המאמן שלהם. כלומר, אפשר לבנות קבוצה מספורטאי על שמרוויחים מיליונים ולדרוש מהם שיתנו עבודה. אבל לפעמיים כל מה שהם צריכים זה חיוך ומילה טובה כדי שיעשו את העבודה שלהם כמו שצריך.
צילום: עוז מועלם
3 תגובות לכתיבת תגובה