אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבנקים לחצו, והפיקוח העלה את תקרת התשלום באפליקציות צילומים: אוראל כהן

הבנקים לחצו, והפיקוח העלה את תקרת התשלום באפליקציות

רגע לפני שהפיקוח על הבנקים יפיץ את תנאי הרישיון שיאפשרו להם להציע לעסקים לקבל תשלומים דרך אפליקציות התשלום, הצליחו הבנקים להגדיל את הסכום שיורשו לגלגל בשנה השנייה והשלישית. כלכליסט ממפה את הסוגיות הפתוחות שנותרו

16.01.2019, 08:48 | רחלי בינדמן

אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, היום אמור הפיקוח על הבנקים להפיץ את תנאי הרישיון לבנקים שיאפשר להם להציע לבתי עסק לקבל תשלומים דרך אפליקציות התשלום – ביט (של הפועלים), פפר פיי (של לאומי) ופייבוקס (של דיסקונט).

קראו עוד בכלכליסט

כפי שנחשף ב"כלכליסט", בלחץ חברות כרטיסי האשראי שחוששות מכך שהבנקים משתמשים באפליקציות כדי לייצר תשתית תשלומים שתתחרה בהן, החליטו בפיקוח על הבנקים להגביל את הצמיחה של האפליקציות מול בתי עסק למחזור שימושים שלא יעלה על 2 מיליארד שקל בשנה הראשונה לכל אפליקציה. בשנה השנייה המחזור יגדל ל־2.5 מיליארד שקל ובשנה השלישית ל־3 מיליארד שקל. המתווה העולה בשנה השנייה והשלישית הושג בלחץ הבנקים כשבמקור דובר על 2 מיליארד שקל בשנה. כלומר תקרת המחזור של שלוש האפליקציות תהיה 6 מיליארד שקל בשנה הראשונה ו־9 מיליארד שקל בשנה השלישית, זאת מתוך 60 מיליארד שקל שמגלגלים כיום בשנה בתי עסק שלא מכבדים כרטיסי אשראי. עוד סוכם כי אם קודם לכן יושלם תהליך יצירת התשתית שתאפשר כניסת מתחרים בינלאומיים בשוק התשלומים לישראל כמו אפל פיי וגוגל פיי, המגבלות יוסרו.  

מימין מנכ"לית דיסקונט לילך אשר טופילסקי, מנכ"ל הפועלים אריק פינטו ומנכ"לית לאומי רקפת רוסק עמינח, צילומים: אוראל כהן מימין מנכ"לית דיסקונט לילך אשר טופילסקי, מנכ"ל הפועלים אריק פינטו ומנכ"לית לאומי רקפת רוסק עמינח | צילומים: אוראל כהן מימין מנכ"לית דיסקונט לילך אשר טופילסקי, מנכ"ל הפועלים אריק פינטו ומנכ"לית לאומי רקפת רוסק עמינח, צילומים: אוראל כהן

רק כדי לסבר את האוזן אפליקציית ביט של הפועלים מגלגלת היום מחזור של כמיליארד שקל העברות כספים בשנה, אך מדובר בעיקר בכספים בין אנשים פרטיים שלא יחסו תחת המגבלה, כך שעל פניו התקרה תאפשר לביט, כמו גם ליתר האפליקציות, מרחב יפה להתקשרות מול כ־350 אלף עסקים קטנים שלא מקבלים היום תשלומים בכרטיסי אשראי. ל"כלכליסט" נודע כי בפיקוח בוחנים להגדיר רף העברות מקסימלי אחיד לבית עסק בשנה אם כי בשלב זה טרם הוחלט על סכום. אלא שמעבר לכך, עדיין לא ברור אם בפיקוח על הבנקים סגרו את כל הפינות להסדרת המהפכה בשוק התשלומים בישראל. הנה כמה נקודות למחשבה ערב פרסום המתווה.

1. זה המורה לתופים או אבא של מאיה?

מגבלת המחזור השנתי שצפוי הפיקוח על הבנקים להציב תחול אך ורק על עסקים ולא על העברות כספים בין אנשים פרטיים שממילא מוגבלות כיום לכ־50 אלף שקל לשנה לאדם בודד (מלבד פייבוקס שהגדילה ל־150 אלף שקל). השאלה הגדולה היא כיצד אפליקציות התשלום של הבנקים יידעו להבחין מתי הכסף עובר לאדם הפרטי ומתי לעוסק. כיום, למשל, כשהשימוש באפליקציות פרוץ ולא מוסדר ואדם מבקש להעביר כסף למורה לתופים של הבן שלו, לא פעם הכסף יעבור לחשבון הפרטי של המורה לתופים שמצדו הזין את חשבונו הפרטי באפליקציה (ואולי אין לו בכלל חשבון עסקי). באופן זה עולה השאלה כיצד הבנקים יוכלו "לצבוע" את הכסף שעובר לעוסק מול הכסף שעובר לאדם הפרטי, למשל עבור תשלום לאותו מורה לתופים שקנה קפה לתלמיד שלו וכעת מקבל את הכסף בחזרה באמצעות אפליקציה. הבנקים מצדם הבהירו כי בכוונתם להקים אפליקציות ייעודיות לבתי עסק. כך, אותם עוסקים קטנים – מורים למוזיקה, ירקנים, קוסמיטקאיות, ספרים וכן הלאה — יורידו שתי אפליקציות לנייד שלהם: אחת, כאנשים פרטיים שבה יזינו את החשבון הפרטי, ושנייה, כעוסקים שם יזינו את מספר החשבון העסקי. אך עדיין תיתכן זליגה מסוימת בין הפרטי לעסקי שתגרום לחריגה מהמחזור.

2. מי ימנע התניה של שירות בשירות?

הבנקים אמנם מצהירים שהמודל העסקי שלהם ביחס לאפליקציות התשלום מבוסס אך ורק על עמלות סליקה שיגבו מבתי העסק שיתחרו בעמלות שמציעות חברות כרטיסי האשראי אך כלל לא בטוח שזהו המצב, במיוחד כשהיום חברות כרטיסי האשראי כמעט ולא מרוויחות מתחום הסליקה. כך, עולה השאלה האם הבנקים צפויים לצאת במבצעי גיוס לקוחות חדשים תוך שימוש באפליקציות התשלום. לדוגמה, האם מותר יהיה לבנקים להציע לעוסקים שיפתחו אצלם חשבון עסקי, פטור לתקופה מדמי סליקה? על פניו, מדובר בהתניית שירות בשירות שנאסרת על ידי הפיקוח על הבנקים. אך מנגד הבנקים מציעים כבר היום הטבות בפתיחת חשבון כמו הלוואות עד סכום כסף מסוים ללא ריבית או מענק חד־פעמי. האם אפשר להסתכל על הפטור מעמלת סליקה כהטבה? והאם אפליקציות התשלום יהפכו לכלי גיוס לקוחות עסקיים לבנקים?

3. אין התחייבות לעבוד עם חברות האשראי

כיום העסקאות באפליקציות התשלום נסלקות על ידי כרטיס אשראי. ביט מקבלת היום שירותי סליקה (בתשלום) מישראכרט, פפר פיי מלאומי קארד ופייבוקס מכאל. אלא שהתוכניות ארוכות הטווח של הבנקים הן לייתר את הצורך של חברות כרטיסי האשראי כמתווך שמייצר להם עלות מיותרת. אמנם הבנקים מתכננים לגבות עמלת סליקה מבתי העסק שתגלם את העלות שהם משלמים לחברת כרטיסי האשראי, אך בעתיד הבנקים צפויים לנסות לייצר תשתית תשלומים שתאפשר מעבר כסף ישירות מחשבון לחשבון ללא תיווך של חברת כרטיסי האשראי. חברת מס"ב (מרכז סליקה בנקאי) הנשלטת על ידי כל הבנקים מפעילה את מערכת התשלומים (חיובים, זיכויים והעברת תשלומים) ומהווה את מערכת התשלומים המרכזית בישראל. בימים אלו שוקדים במס"ב על יצירת תשתית תשלומים שתאפשר העברת כספים ישירות בין חשבון לחשבון גם לאפליקציות התשלום הבנקאיות שתאפשר לדלג על התיווך של כרטיסי האשראי. כך, אפליקציות התשלום אמורות לייצר חלופה אמיתית לכרטיס האשראי בכל הנוגע לעסקאות בארץ שכן בחו"ל עדיין הלקוח יידרש להחזיק בכרטיס אשראי.

4. האם ניתן יהיה להציע אשראי לבתי העסק?

הבנקים טוענים שהמודל העסקי שלהם מבוסס אך ורק על עמלות סליקה, אך בעיניים של חברות כרטיסי האשראי האפליקציות הן "העוף בשקל של רמי לוי" – מוצר הפסדי שנועד לאפשר לבנקים להגיע לבתי העסק הקטנים, לאסוף עליהם ועל הלקוחות שלהם מידע ולהציע להם הצעות ערך כמו ייעוץ עסקי, ליווי חשבונאי ופיננסי ובמיוחד – מודלים לצמיחה והתרחבות דרך מתן אשראי. אחת השאלות שנותרו פתוחות היא האם הבנקים יוכלו להציע לבתי העסק שיקבלו תשלומים באפליקציה הלוואות. זאת כאשר מלכתחילה הרפומה להגברת התחרות בשוק האשראי דרשה את הפרדתן של חברות כרטיסי האשראי מהבנקים כדי להפוך אותן למתחרות של הבנקים על בתי העסק בשוק האשראי. אם הבנקים ישתלטו דרך האפליקציות על העסקים הקטנים, לחברות כרטיסי האשראי יהיה קושי להגיע אליהם ולהציע להם אשראי תחרותי.

5. האם יושוו כללי "הכר את הלקוח"?

במסגרת תנאי הרישיון הנרקם הפיקוח על הבנקים צפוי לדרוש מאפליקציות התשלום לבצע הליך של "הכר את הלקוח" אם בית העסק יבקש לקבל העברות של מעל 50 אלף שקל בשנה. דרישה כזו חלה היום על חברות כרטיסי האשראי שבעת התקשרות מול בית עסק נדרשות לשלוח פיזית נציג שלהן שיבצע הליך זיהוי של בית העסק. הבנקים לא מתכננים להיפגש עם כל לקוח שמוריד את האפליקציה באופן פיזי אלא לבצע הליך זיהוי דיגיטלי. השאלה היא אם הפיקוח יאפשר הקלות דומות לחברות כרטיסי האשראי, כדי למנוע אפליה בעייתית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות