אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חובת תום הלב בתובענה ייצוגית צילום: יח"צ

חובת תום הלב בתובענה ייצוגית

מדוע קבע המחוקק חשיבות לדיון בתום ליבו של התובע דווקא במקרה זה של תובענה ייצוגית ולא במקרים אחרים?

16.01.2019, 10:55 | איתן האזרחי

מוגש מטעם DUN'S 100

תנאי בסיסי על פי דין להגשת תביעה ייצוגית הוא תום ליבו של התובע. מושג תום הלב מוכר בחקיקה ופסיקת ביהמ״ש הענפה אך רק במקרים ספציפיים (וייחודים) הוא ישמש תנאי לדיון בתביעה. כך למשל, אמנם תום ליבו של תובע בתביעה נזיקית למשל עשוי להשליך בסופו של יום על ההחלטה האם עדותו אמינה, ראיותיו טובות, כוונותיו כשרות ועוד לצורך בחינת רכיבי הרשלנות –אך היא אינה מהווה תנאי לדיון בתביעתו. גם בדיני החוזים, דרישת תום הלב היא אמנם מהותית במסגרת הליכי המו״מ ובעת כריתת החוזה וקיומו, אך תום ליבו של התובע אינו מהווה תנאי סף לדיון בתביעה חוזית. זאת, להבדיל כאמור מעולם התובענות הייצוגיות – במסגרתן תום ליבו של התובע נבחן במקרים רבים בראי הפסיקה, כתנאי לדיון בבקשתו לאישור התובענה הייצוגית.

מדוע קבע המחוקק חשיבות לדיון בתום ליבו של התובע דווקא במקרה זה של תובענה ייצוגית (בהן חלקו של התובע הייצוגי קטן יחסית לתובע ״רגיל״ נזיקי), ולא במקרים אחרים? הטעם לכך נעוץ כנראה בין היתר בכך שהתובע הייצוגי מתיימר לייצג קבוצת צרכנים, אשר אינם מוכרים לו. הוא עמוד האש בפני המחנה, מתקן העוולה, חושף התקלה, מחולל הצדק. תובע כזה, צריך להיות מוסרי ונקי כפיים.

טעם נוסף, הוא הסכום הנדון בתביעות הייצוגיות. מדובר במקרים רבים בתביעות המוגשות על סך של מיליוני שקלים מצטברים כאשר ההפרות הן יחסית ״קלות״ או ״קטנות״ במדרג הנורמטיבי של הפרות בעין המשפט הישראלי. ניתן להניח כי בתי המשפט סברו כי מי שדורש פיצוי כה גדול עבור קבוצה גדולה של צרכנים צריך להיות אדם הגון ותם לב כדי לעבור בשער הראשון שיאפשר דיון בתביעתו.

לצד חובת תום הלב הקבועה בחוק התובענות הייצוגיות וחלה על התובע כתנאי סף לבקשתו לאישור התביעה כייצוגית, על התובע הייצוגי להיות מיוצג באופן הולם על ידי בא כוחה של הקבוצה. דרישה זו, חריגה אף היא בעולם המשפט, ואינה מתקיימת בדין האזרחי ״הרגיל״. התובע הנזיקי למשל, אינו נדרש להיות מיוצג על ידי עורך דין הולם או הוגן לצורך הדיון בתביעתו ובתי המשפט אינם מתערבים בסוגיית הייצוג אלא אם מדובר במקרי קיצון. הטעם לכך נעוץ אף הוא לשיטת כותב מאמר זה בסכומים שעל הפרק, הסעד המשמעותי המבוקש והעובדה כי צרכנים מיוצגים ״בעל כורכם״ כחברי הקבוצה במי שלא בחרו במקרים רבים. ככאלה, המחוקק וביהמ״ש נקראים להגן עליהם ולבחון נושאים אלו בעת הדיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

מושג תום הלב מוכר בחקיקה , צילום: יח"צ מושג תום הלב מוכר בחקיקה | צילום: יח"צ מושג תום הלב מוכר בחקיקה , צילום: יח"צ

מיהו תובע ייצוגי חסר תום לב? על פי עמדת בתי המשפט, חובת תום הלב היא רחבה ומקרים רבים יכולים להיחשב כחסרי תום לב.

כך למשל, תובע שהגיש תביעה ייצוגית מבלי לרשום אותה בפנקס התובענות הייצוגיות, או הגיש תביעה ייצוגית מבלי לעיין קודם בפנקס ולראות האם ישנה תביעה ייצוגית מתאימה שכבר הוגשה –עלול להימצא כחסר תום לב. תובע שהזדרז הזדרזות מוגזמת ואץ לביהמ״ש להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, עלול להימצא אף הוא כמי שאינו עומד בחובת תום הלב הקבועה בדין. תובע, אשר לא מילא את חובתו ופנה בפניה מוקדמת למי שלטענתו אחראי להפרה נשוא תביעתו עלול להימצא כמי שנהג בחוסר תום לב. גם מי שנוהג ״לפזר״ תובענות ייצוגיות בנושאים דומים בין בתי המשפט השונים בארץ עלול להימצא כמי שאינו ממלא את חובת תום הלב.

מאידך גיסא, ביהמ״ש קבע כי עצם העובדה כי מייצג או תובע הפועלים לצורך עשיית רווח אישי כלכלי מהתביעה הייצוגית, אינה, כשלעצמה, מהווה חוסר תום לב המכשיל את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. זאת, בין היתר מן הטעם כי המחוקק ביקש לייצר תמריץ לתובעים ייצוגיים ומייצגם והוא מעניק להם פיצוי נפרד וגבוה יותר מיתר חברי הקבוצה.

לפיכך, השאלה האם חובת תום הלב ניתנת להגדרה ״ברשימת מכולת סגורה״ של אירועים היא מורכבת. מחד, מקרים מסוימים אשר יכולים להיחשב כחוסר תום לב של תובע ייצוגי (למשל הזדרזות בהגשת תביעה ייצוגית), יפסלו את בקשתו לאישור התביעה כייצוגית על הסף, אך במקרים אחרים נדרשת זריזות ופעולה מהירה לצורך הגנה על האינטרס של הקבוצה. לכן, נדרשים בתי המשפט לבחינה פרטנית של חובת תום הלב, גם בנסיבות התנהלות התובע וגם לבחינת מניעיו בעת הפעולה שנטען לגביה כי היא חסרת תום לב.

ונסיים בחידוד פילוסופי. שיטת המשפט שלנו לפיה ביהמ״ש דן בעיקר בטענות הצדדים המובאות בפניו (ואינו מבצע הליך מחקר עצמאי משל עצמו- שכן מעמד ״השופט החוקר״ אינו קיים בשיטת המשפט הישראלית) תביא את סוגיית תום הלב בפני ביהמ״ש רק אם המשיב יציף אותה. השופט אינו בוחן (בדרך כלל) את תום ליבו של התובע אלא אם הופנה לשאלה זו על ידי המשיב המתגונן מפני הבקשה לאישור התביעה הייצוגית.

עו"ד איתן האזרחי , צילום: יח"צ עו"ד איתן האזרחי | צילום: יח"צ עו"ד איתן האזרחי , צילום: יח"צ

חובת תום הלב מחייבת את הנתבע לדון בתום ליבו של המבקש וזאת מעבר לבחינת הטענות העובדתיות והמשפטיות הרלוונטיות לדיון בבקשה, כאחת העילות להתנגדות לאישור הבקשה.

כך למעשה, נוצר מצב מעניין מבחינה פילוסופית בו מי שמבקש לדחות בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגדו, נדרש עתה לתקוף את חוסר תום ליבו של התובע או את הייצוג המשפטי שנטל לעצמו – כאשר הרציונל העומד בבסיס דרישות אלו הוא הגנה על ציבור הצרכנים (הקבוצה), עליה התכוון המחוקק להגן באמצעות דרישת תום הלב. למעשה, מי שהפר את ההפרה בעטיה הוגשה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הוא המגן על הקבוצה בעוד שהוא מוחה על חוסר תום ליבו של התובע.

עו״ד איתן האזרחי, שותף בכיר ומייסד משרד עורכי הדין איתן האזרחי ושות׳

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות