אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לא רוצים דברים שבורים: היזמים שמתרחקים מהקרנות והאנג'לים צילום: shutterstock

לא רוצים דברים שבורים: היזמים שמתרחקים מהקרנות והאנג'לים

המרדף אחר רווחים תוך גביית מחיר מוסרי צורם לסטארט-אפיסטים שרוצים לתקן את העולם. לראייתם, תעשיית הון הסיכון סובלת מבעיות גיוון כ"א, מריכוזיות מובנית ומבעיות אחרות. ואולם, פיתרון המימון העצמי לא מתאים לכל אחד

16.01.2019, 12:01 | הגר רבט
יזמים שדוחים את מודל ההשקעה הוותיק והמוכר של עולם ההון סיכון אמנם מספקים לכך סיבות כלכליות, אך אלו אינן המניע היחיד מאחורי הרצון שלהם למצוא חלופה לשיטה הקיימת: רבים מהם מוצאים גם טיעונים מוסריים לדרך החדשה שבה בחרו, שנעדרת משקיעים חיצוניים. הראשון מבין טיעונים אלה הוא שהרצון להשיג צמיחה מהירה מעל הכל מוביל חברות לבצע החלטות מוסריות שגויות.

קראו עוד בכלכליסט

כך קרה אצל פייסבוק, שבכירים בה התעלמו מחששות פנימיים בחברה לשימוש שנעשה בפלטפורמה שלה לצורך הטיית בחירות ונראה שהעדיפו רווחים למשקיעים. דוגמה אחרת היא חברת ההסעות אובר, שבחרה להתעלם במופגן מזכויות העובדים שלה כדי להציג צמיחה מהירה, גם אם במדינות שבהן היא פועלת קיימת חקיקה שאוסרת על כך.

צמיחה בכל מחיר. מטה פייסבוק, צילום: בלומברג צמיחה בכל מחיר. מטה פייסבוק | צילום: בלומברג צמיחה בכל מחיר. מטה פייסבוק, צילום: בלומברג

יותר מכך, היזמים טוענים, במידה לא מבוטלת של צדק, שהשיטה הקיימת הצמיחה תעשייה שסובלת מבעיית גיוון כ"א קשה, ומעדיפה גברים לבנים כיזמים ומשקיעים. נתונים שנתיים מראים כי על אף המודעות הגוברת וההצהרות של חברות וקרנות על כך שברצונן להגדיל את הגיוון - נשים ובני מיעוטים עדיין סובלים מייצוג חסר הן בקבלה לעבודה והן כשהם באים לגייס הון כיזמים מקרנות הון סיכון.

הסיבה לכך היא שהשיטה הנוכחית לא מצליחה להתגבר על בעיות הריכוזיות המובנות בעולם ההון סיכון והטכנולוגיה: בין אם מדובר בריכוז מרבית התעשייה באותו מקום (עמק הסיליקון בארה"ב, אזור תל אביב בישראל), ובין אם מדובר באחזקת רשת קשרים הדוקה שמכתיבה את סיכוייך להתקבל לפגישה בקרן הון סיכון מכובדת.

אלא שכוונות טובות בלבד לא בהכרח מובילות לשינוי. גם המודל החדש שמקדמים יזמים בניו יורק, שדוחים השקעות מגופי הון סיכון לטובת עצמאות וצמיחה מדודה, לא בהכרח יפתור את הבעיות הללו. חברות סטארט-אפ מתקשות לקבל הלוואות מגופים בנקאיים, והתבססות על מודל של בוטסטראפ - הכינוי המקובל לחברות במימון עצמי או נטולות מימון לחלוטין - מתאים רק ליזמים שיכולים להרשות זאת לעצמם.

ההון העצמי שחברה מגייסת לא מיועד רק להתרחבות מהירה אלא גם לתשלום משכורות לעובדים וליזמים עצמם. והיזמים שיכולים להרשות לעצמם להריץ סטארט-אפ בלי מימון חיצוני הם לרוב לא סוג האנשים שחסרים בהייטק כיום.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות