אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עם או בלי יו"ר, את ההתאחדות לכדורגל צריך לשבור ולבנות מחדש צילום: ראובן שוורץ

עם או בלי יו"ר, את ההתאחדות לכדורגל צריך לשבור ולבנות מחדש

שינו זוארץ עזב את ההתאחדות לכדורגל בלי להותיר חותם על הכדורגל הישראלי. זה לא משנה כל כך כי אף אחד לא יכול לשנות משהו לטובה בכדורגל הישראלי כל עוד ההתאחדות לכדורגל בנויה איך שהיא בנויה

18.01.2019, 14:27 | אוריאל דסקל

את ההתפטרות המפתיעה של שינו זוארץ מתפקיד יו"ר ההתאחדות לכדורגל, כינו בחלק מהעיתונים "רעידת אדמה". זה ביטוי טיפה דרמטי מדי כדי לתאר את עזיבת התפקיד של יו"ר אחרי פחות מארבעה חודשים. זוארץ לא השריש שורשים עמוקים מספיק בתפקיד או בהתאחדות כדי לייצר רעידת אדמה כשעקר משם. יותר מזה, שום דבר מהיוזמות שלו לא יצאה לפועל או התחילה לקרום עור וגידים. זה לא שהוא עזב משהו באמצע. בקיצור, עזיבה מפתיעה ולא דרמטית של יו"ר שהיכולות שלו לשנות באמת את המסלול עליו נמצא הכדורגל הישראלי, תמיד עמדו בספק.

קראו עוד בכלכליסט

העזיבה כל כך לא "דרמטית" שבאתרי הספורט המובילים, פחות מ-24 שעות אחרי "רעידת האדמה", הכותרות הראשיות לא מתייחסות לעזיבה הזו. והאמת היא, שבאמת אין מה להתייחס. הבעיות של ההתאחדות לכדורגל כל כך הרבה יותר עמוקות ומטרידות מאשר זהות היו"ר.

קודם כל, התקנון הוא בדיחה. למשל, את שינו זוארץ בעצמו הכניסו לתפקיד אחרי שנפסל אליו לפי התקנון - ואז הקבוצות החליטו לשנות סעיפים בתקנון שנועדו למנוע ניגוד עניינים - והכניסו את זוארץ לתפקיד.

הקבוצות עשו את זה גם עם סעיף בתקנון שמחייב שקיפות ופרסום דו"חות. התקנון שונה בעקבות ועדות שעסקו במצב הכלכלי הרע של הכדורגל הישראלי והקבוצות הגדולות החליטו שלא מתאים להן השקיפות והחליטו לשנות את התקנון. הקבוצות עשו זאת בעוד מגוון של נושאים - כמו בוררויות, ענייני משמעת פיסקלית ומבחני נאותות לבעלי קבוצות. זה בגלל ניגוד אינטרסים מובהק. הקבוצות מחליטות לקבוצות מה לעשות. זו כמו תעשייה שהחברות הגדולות בה הן הרגולטור של התעשייה.

שינו זוארץ, צילום: ראובן שוורץ שינו זוארץ | צילום: ראובן שוורץ שינו זוארץ, צילום: ראובן שוורץ

זוארץ הסביר ש"אי אפשר לעשות שום דבר בכדורגל הישראלי. מה שהיה, זה מה שנשאר. לא נותנים לעשות פה כלום, נמאס מזה. אני מנסה להביא דברים לטובת הכדורגל ורק פוליטיקה משפיעה על הכול, ככה אני לא מוכן לעבוד. באתי לעשות שינויים בכדורגל הישראלי וזה בלתי אפשרי בצורה הזו". בסביבתו של זוארץ התלוננו גם על משרדים ממשלתיים שלא בדיוק עזרו לשנות משהו בארבעת החודשים שלו במשרד היו"ר (או בארבע שנים האחרונות, או בשמונה שנים האחרונות או בשנים האחרונות).

אבל מה שבאמת רצה להגיד זה מה שאמרו באלף ועדות מיוחדות שעסקו בהתאחדות לכדורגל וגם רו"ח עופר אלקלעי, שחקר איך ההתאחדות נכנסה לבור של חובות בתקופת אבי לוזון, אמר. יש ניגוד אינטרסים אינהרנטי במבנה ההתאחדות.

הקבוצות הן מקבלות ההחלטות בההתאחדות לכדורגל, החלטות שלעיתים קרובות פוגעות בכדורגל - כי האינטרסים של קבוצות בבעלות אנשי עסקים או פקידי עירייה לא דומים ולעיתים אף נוגדים את האינטרסים של השחקנים, האוהדים, השופטים והכדורגל עצמו. לדוגמה. ידוע שבישראל יש מעט מדי שחקנים רשומים בכל הגילאים ומודל אירופי יכול לעבוד רק אם המועדונים יסבסדו חלק ניכר מפעילות מחלקות הנוער והילדים - אבל מחלקות הילדים הן צינור הכנסות עצום עבור הקבוצות. האינטרס של הכדורגל הוא שהקבוצות - ביחד עם המועצות המקומיות ומשרד הספורט יסבסדו חוגי כדורגל - אבל האינטרס הכלכלי (קצר הטווח) של הקבוצות וכפועל יוצא מזה ההתאחדות לכדורגל, הוא כסף מהורי הילדים. כמה שיותר כסף. כך יוצא שהורים ישראלים צריכים לשלם בערך פי 10 יותר מאשר ההורים האירופים על חוג כדורגל.

אלקלעי הסביר: "ניגוד האינטרסים בא לידי ביטוי גם כשיו"ר יכול להגיד לעצמו 'מה איכפת לי ההתאחדות, אני צריך להעביר כסף לקבוצות כי הן אלו שבוחרות בי - אחרי זה משרד הספורט יכסה את ההפסדים, מה אכפת לי'. היו"ר בעצם היה אחראי להעביר כסף לקבוצות שבוחרות בו להיות היו"ר. אז למי הוא יעביר את הכסף, לתשתיות הכדורגל או לקבוצות? איזה כובע הוא לבש, יו"ר של ההתאחדות, שמטרתו לקדם את הכדורגל עם התאחדות לא גירעונית, או יו"ר של הקבוצות? וגם העוגה מאוד מוגבלת - ואז הכול בכלל הופך לעניין פוליטי ואינטרסים. לא הכנסתי את זה בדו"ח הסופי אבל החשש הגדול הוא שהיו"ר הבא יצטרך להיבחר עוד פעם על ידי הקבוצות - אז למי הוא יהיה מחוייב, לכדורגל או לקבוצות? זה לא שתיקנו את העיוותים שהובילו לחור הענק הזה. המערכת שהובילה למצב המעוות לא תוקנה".

המערכת עדיין לא תוקנה. שחקני כדורגל ישראלים הם כמעט חסרי זכויות עד גיל 24 - ממש בעידן שלפני חוק בוסמן (1995). אין שקיפות אמיתית. אין השקעה אמיתית במה שצריך להשקיע: תשתיות אנושיות (מאמנים, אנשי ניהול) ותשתיות פיזיות (מגרשים - אין) ולא משנה מי ייבחר במקומו של זוארץ, אלו יהיו הקבוצות שישלטו בבחירתו ובקדנציה שלו. הוא יוכל להגיד לקבוצות להתחיל להתנהל בשקיפות? הוא יוכל לדרוש מהן הקצאה גדולה יותר ברווחת השחקן הישראלי? הוא יוכל לגשר בין האינטרסים של הנבחרות לאינטרסים של הקבוצות?

זוארץ עזב. אולי עו"ד מורן מאירי (העורך דין של מכבי תל אביב) יחליפו. מאירי איש ראוי מתוך עולם הכדורגל שמכיר את העיוותים היטב. אבל זה באמת לא משנה כלום. איך אלקלעי הסביר? "איך משנים את המצב? רק עם פטיש 5 קילו. איך שהמערכת עכשיו בנויה, כל הלחצים, כל המבנה, אין מי שיזיז את הכול. לכולם יש אינטרסים, האנשים שהם הבעיה אומרים שהם יטפלו בבעיה. חלקם לא מבינים בכלל במה מדובר ומה הבעיה. אני סקפטי מאוד לגבי היכולת לטפל בדברים. גם אין דרך להביא אנשים חיצוניים לטפל בדברים. זה בית הקלפים".
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה