מנכ"לית לאומי על השינוי הדיגיטלי: "הפלטפורמה כבר לא רלוונטית, המודל שלנו אינו בר-קיימא"

"הבנקאות הקמעונאית מתורגלת היטב בהתמודדות עם הרגולציה. אנחנו אוכלים, שותים ונושמים רגולציה מדי יום", כך אמרה הבוקר (א') מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק-עמינח בוועידת DLD המתקיימת במינכן. לדבריה, זו הסיבה ששינוי בעולם הבנקאות יצמח מהבנקים עצמם ולא מחברות אחרות. רוסק-עמינח התייחסה גם למהפכה הדיגיטלית וכניסתה לעולם הבנקאות ואמרה בעניין זה כי "המודל שלנו אינו בר-קיימא". 

ועידת DLD שנפתחה אתמול נערכת השנה בפעם ה-15 בנושא "אופטימיות ואומץ". משתתפים בה למעלה מ-150 דוברים ביניהם שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק והאישה החזקה ביותר ברשת החברתית, ובכירים מ-DHL Mobike, אמזון, זילינגו ואדידס.

"נכון שתעשיית הפינטק פורחת, אבל מעטים בלבד בענף משחקים בפועל בזירה של בנקאות הליבה האמיתית. רובם רק חגים סביב שולי הבנקאות, מבלי לעשות את הבנקאות עצמה. זאת בגלל הרגולציה שהיא נטל כבד עבורם - בדרך לקבלת הרישיון וגם בתפעול השוטף, היום-יומי. זו גם הסיבה שענקיות הטכנולוגיה לא קופצות אל תוך מגרש הבנקאות ומסתפקות בינתיים בשירותי תשלומים בלבד. אפשר לומר שיש להן מספיק רגולציה משלהם. כמובן שהיא הכרחית, אין על כך עוררין. אנחנו זקוקים לה בשביל לזכות באמון הלקוחות שבלעדיו לא מתקיימת בנקאות.

"בנק לאומי בן 116 שנה, זקן יותר ממדינת ישראל. יש לנו כל מה שאפשר לצפות מבנק בסדר גודל כזה, אבל הבנו שכל זה לא יעזור לנו להתמודד עם השינוי הדיגיטלי שקורה מסביב, כי הפלטפורמה כבר לא רלוונטית - המודל שלנו לא בר-קיימא. אנחנו יודעים את זה וגם הלקוחות יודעים זאת. השאלה היא למשך כמה זמן תהיו מוכנים לשלם על המודל הזה", אמרה רוסק-עמינח.

לדבריה, בעשורים האחרונים הבנקים אמנם משקיעים באתרי אינטרנט ואפליקציות מתקדמות, אבל אלה רק משמשים כיסוי למערכת בנקאית מיושנת שמבוססת על מערכות סבוכות. כשזה המצב, אפשר לשכוח מבנקאות אישית או מהירה.

"הלקוחות מצפים לחוויות בנקאות שונה לגמרי. אתם רוצים שהבנק יהיה בטוח ואמין, אבל גם גמיש ונוח. הטכנולוגיה אינה מכשול יותר. אנחנו לא ממתינים לפריצות דרך - הטכנולוגיה נמצאת ועלינו רק להשתמש בה.

"לכן, בנק לאומי השיק את פפר, הבנק הדיגיטלי הראשון בישראל. בנינו אותו מאפס, מבלי להיות תלויים במערכות המסורתיות, מה שמאפשר ללקוחות לקבל בנקאות בזמן אמת".