צילום: תמר מוצפי
על אי הוודאות בדיני המשפחה
דיני המשפחה הוא תחום מאוד דינמי. הוא מתפתח ומשתנה כל הזמן על פי תהליכים חברתיים הבאים לידי ביטוי בפסיקה משתנה ומחודשת
מוגש מטעם DUN'S 100
דיני המשפחה הוא תחום מאוד דינמי. הוא מתפתח ומשתנה כל הזמן על פי תהליכים חברתיים הבאים לידי ביטוי בפסיקה משתנה ומחודשת. דוגמא טובה לכך היא נושא המזונות:
אם בעבר כל אבא ידע שחובת המזונות ההכרחיים היא עליו, הרי היום המצב שונה לגמרי. פסה"ד המהפכני בע"מ 919/15 החיל את החובה לתשלום מזונות לילדים מגיל 6 על שני ההורים בהתאם להכנסותיהם ולהסדרי השהות של הילדים אצלם. המצב שנוצר היום הוא שצריך לבחון כל תיק לפי נסיבותיו. לעיתים האם היא זו שתשלם מזונות לאב.
מצד אחד מדובר בשינוי שהתבקש כתוצאה משינוי מהותי בחברה לפיו האמהות עובדות מחוץ לבית ומשתכרות לא פחות מהאבות, ובנוסף האבות מעורבים יותר בגידול הילדים, ומאידך ההלכה החדשה יצרה בעיה של חוסר שוויון בין אבות שנפסקו להם מזונות בעבר, לבין אבות שיפסקו להם מזונות בהווה, וכן ערפול לגבי חיוב המזונות שיושת על מי מההורים.
דוגמא נוספת לכך היא מזונות אשה: אם בעבר כל עו"ד ידע לדקלם "מתוך שינה" שאשה גרושה אינה זכאית למזונות, הרי שהיום ישנו מושג חדש יציר הפסיקה "מזונות משקמים" אשר במקרים מסויימים ניתן לחייב בעל (לשעבר) לשלם מזונות לאשתו (לשעבר) גם אחרי הגט.
וכך גם בנושאים הרכושיים:
אם בעבר היה ברור שרכוש שצבר מי מהצדדים לפני הנישואין שייך לו בלבד ואינו נכנס למסגרת איזון הנכסים בין בני הזוג, אזי היום נוצר מושג חדש של "שיתוף ספציפי" המאפשר לבן זוג זכויות ברכוש שצבר משנהו עוד טרם הנישואין, או קיבל בירושה או במתנה בעת הנישואין.
וישנן התפתחויות נוספות אשר יוצרות אי בהירות משפטית לרבות השאלה מהו משקל "האשמה" בפירוק הנישואין והאם יש לכך השפעה על חלוקת הרכוש. (בעל "בטלן", אשה "בוגדת").
חוסר הבהירות והערפול המשפטי גורם בהכרח גם לתפנית בסוגיית מרוץ הסמכויות בין בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים. מרוץ הסמכויות הוקטן משמעותית בעקבות הלכות "בבלי" ו"פלמן" (חובת ביה"ד לפסוק עפ"י הדין האזרחי), אולם היום הוא מקבל משמעות אחרת לאור ההלכות החדשות. כך נוצר מצב "הפוך" לפיו רצוי יותר לאשה, במקרים מסויימים, להגיש תביעת מזונות אשה וילדים לבית הדין דווקא ולא לבית המשפט. מאידך, נכונות ביה"ד ללכת בתלם הפסיקה האזרחית בסוגיות "חדשניות" (כגון: "שיתוף ספציפי), אינה ברורה כלל ועיקר.
אם בעבר כאשר לקוח היה מגיע אלי, ניתן היה לחזות בהסתברות גבוהה מהו מצבו המשפטי; איזה סכום מזונות סביר שיחויב, כיצד יחולק הרכוש, לאיזו ערכאה כדאי לו להגיש את תביעותיו, הרי שהיום הדברים מורכבים הרבה יותר, ונדרשים חשיבה וניתוח באספקלריה רחבה בהרבה.
הכותב עו"ד עדו דיבון, דיבון ושות' משרד עורכי דין
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה