מה גורם למנכ"ל יפני לחפש עובדים בישראל

הפגישה עם קויצ'ירו שיבאיאמה, מנכ"ל טושיבה ממורי, בחדר רחב ידיים ומאוד לא מפואר באוניברסיטת תל אביב מתחילה בטקס הושטת כרטיס ביקור וקידה, כפי שמתחילות פגישות בתרבות היפנית. המעמד לא טבעי והבדלי התרבויות ניכרים ובולטים לכל אורך הראיון, אבל שיבאיאמה, לבוש בחליפה ועניבה, מחייך, צוחק ומתבדח על כך. יש לו ניסיון של עשרים שנה בעבודה מול ישראלים. הוא כבר רגיל.

הביקור שלו בישראל הפעם נועד לשכנע בוגרי הנדסה ישראלים להגיע לעבוד אצלו במרכז הפיתוח של Toshiba Memory ביפן. זו השנה השנייה שהוא מגיע לסיור באוניברסיטאות כדי להסביר לסטודנטים בפקולטות השונות להנדסה מדוע כדאי להם לבוא לעבוד בחברה שלו. את הסיורים ארגנה חברת KLA ישראל, שעובדת עם טושיבה ממורי למעלה מ-20 שנה, מספקת לה מכונות לבדיקת צ'יפים. לאחר התעניינות של מאות סטודנטים, וכמה עשרות קורות חיים שנשלחו בסופו של דבר שני בוגרים התקבלו לעבוד בחברה ואחד מהם התחיל בשבוע שעבר את עבודתו ביפן.

"אנחנו מרחיבים את הפעילות שלנו בצורה דרסטית ואנחנו חייבים לגייס עוד מהנדסים. אנחנו מחפשים גם במדינות אחרות – בארה"ב, ביפן, באסיה. הסיבה שבגללה חשבנו על ישראל היא שיתוף הפעולה ארוך הטווח שלנו עם חברות ישראליות, ובראשון KLA. אנחנו יודעים טוב מאוד שהישראלים מצויינים מבחינת ההנדסה והטכנולוגיה ולכן רצינו לנסות למצוא בוגרי אוניברסיטאות ישראלים על מנת להעסיק אותם".

המאמץ שמשקיעה טושיבה ממורי בגיוס עובדים מישראל הוא גדול. מלבד הסיורים באוניברסיטאות והביקורים ההדדיים של המועמדים ושל מנהלי החברה, הקליטה של עובדים מתרבות זרה שאינם יודעים את השפה דורשת השקעה מאוד גדולה מצד החברה. "אנחנו עושים כל מאמץ שהעובדים שמגיעים יבססו את חייהם ביפן. אנחנו שוכרים עבורם חדר, עוזרים להם לרכוש רהיטים, לפתוח חשבון בנק, לרכוש טלפון נייד – מצאנו שזה מאוד קשה בהתחלה. מלבד מחסום השפה יש לנו גם תרבות מאוד ייחודית ביפן. למשל, יש לכל אחד מאיתנו חותמת מיוחדת שדרושה על מנת לפתוח חשבון בנק, זו אחת הדוגמאות לקושי של זרים להתאקלם במדינה", אומר שיבאיאמה.

ואכן, במהלך ביקור ההיכרות שאירגנו לשני המועמדים הישראלים שהתקבלו לעבודה בחברה באוגוסט הם "הצליחו לעלות על הרכבת הלא נכונה – בזמן שלא היה ברשותם טלפון סלולרי. והם שרדו", הוא אומר, "האנשים ביפן תמכו בהם. אני בטוח שהעובדים מישראל יצליחו להשתלב בחברה, למרות הקושי, משתי סיבות: ראשית, בחרנו אנשים טובים ושנית בגלל הסברת הפנים לזרים שקיימת אצל האנשים ביפן".

לכל בוגר אוניברסיטה ישראלי שיגיע לעבוד בחברה מוצמדים גם מלווים מקצועיים לזמן העבודה והן מנטורים שנועדו לסייע להם להשתלב בחיים ביפן. כמו כן החברה מלמדת על חשבונה את השפה ובנתה תוכנית ייחודית עבור אותם בוגרים כך שבהתחלה הם רק לומדים ואחר כך משלבים עבודה עם לימודי יפנית עם מורים שמגיעים במיוחד עבורם.

זו השקעה מאוד גדולה של זמן והכשרה מצידכם, למה אתם עושים את ההשקעה הזאת?

"אנחנו מחפשים אנשים וחושבים על עתיד החברה שלנו. אנחנו צריכים מגוון של עובדים ורוצים לנסות משהו חדש. זו השקעה אבל אנחנו גם מקבלים תמיכה מהישראלים, כולל KLA ישראל.

ה'טאלנטים' אותם מחפש שיבאיאמה לגייס לעבודה הם אותם טאלנטים שגם נשיא KLA ישראל, אורי תדמור מחפש. כאשר ה'קרב על הטאלנטים' כל כך חריף עד שמנכ"ל חברה של אלפי עובדים מרחיק עד ישראל כדי לגייס עובדים ספורים, למה שחברה מישראל תסייע לחברה יפנית 'לגנוב' לה את המועמדים?

"יש לנו היסטוריה ארוכה של עבודה ביחד עם טושיבה ואני חושב שהטאלנטים שייסעו לשם ויהיו במרכז הפיתוח מהמתקדמים בעולם ובסביבת עבודה מאוד מורכבת ירוויחו רווח עצום . אנחנו נותנים להם התחלה נהדרת לקריירה שלהם. לכן, אני חושב שבסופו של דבר אותם אנשים כאשר הם ישובו, יהיו בעלי כישורים ויכולות שלאף אחד אחר לא יהיה. אני לא דואג מ'זליגה' של כישרונות אלא להיפך – אני חושב שבעתיד נקבל יותר עובדים מוכשרים. זו השקעה לטווח ארוך. לא בהכרח כל מי שנוסע יחזור לעבוד ב-KLA או בישראל אבל אנחנו מחזקים את תעשיית ההייטק באופן כללי", אומר תדמור. גם הם מגייסים בוגרי אוניברסיטאות והם מחפשים באותו 'פול' של אנשים. לכן, הרבה מקורות החיים של אנשים שהתחילו את התהליך עם טושיבה ממורי ולא רצו להמשיך עברו ל-KLA ישראל כמועמדים פוטנציאליים.

באופן מפתיע, למרות ההזדמנות שחוויית רילוקיישן כזאת יכולה לתת לבוגרי אוניברסיטה טריים וחסרי ניסיון, ולמרות המאמצים הרבים שעושה טושיבה ממורי על מנת לסייע לעובדים הישראלים להיטמע בחברה, יש מעט מאוד אנשים שמוכנים להיכנס להרפתקאה הזאת.

"מצאתי שבוגרי אוניברסיטאות כרגע פחות מוכנים לעשות רילוקיישן ולעבור בהשוואה למה שהיה כשאני סיימתי את לימודי ההנדסה בטכניון", אומר תדמור. "אם מישהו היה מציע לי אז לעבור למדינה אחרת אני בטוח שהייתי חושב שזו הזדמנות מצויינת ועובר. היום אנחנו שומעים הרבה מאוד אנשים שמאוד לא רוצים לעבור". הסיבות לכך, הוא מעריך הן שיש מספיק עבודה ולכן המהנדסים הצעירים מרגישים פחות צורך לעבור וכן הם מרגישים יותר קשר למיקום שבו הם נמצאים. "אנחנו מציעים תוכניות רילוקיישן גם לאיזורים מאוד יוקרתיים כמו איזור ה-South Pacific ורוב האנשים לא מעוניינים. ניסינו לפני כמה שנים להעביר אנשים מישראל לטייוואן, ארה"ב וקוריאה ומעט מאוד אנשים הסכימו – בסוף גייסנו מקומיים". KLA ישראל נמצאת במגדל העמק והמיקום הזה מקשה עליה עוד יותר לגייס עובדים. "אני חושב שמה שטושיבה עושה זו חשיבה מאוד מתקדמת כי העירוב של הטאלנטים והאינטראקציה בין התרבויות והמוחות השונים חשובה מאוד לחדשנות וצמיחה קדימה בעולם היום", הוא אומר.

הבדלי התרבות הם לא בין יפן לישראל. הם בין יפן לשאר העולם

שיבאיאמה החל את דרכו בטושיבה ממורי, החברה שהמציאה את טכנולוגיית ה-Flash Memory בסוף שנות השמונים, בשנת 1988. הוא התחיל כמהנדס של מעגלים אלקטרוניים ולאחר מכן התקדם להיות מהנדס של מוליכים למחצה בחמש השנים האחרונות הוא מנכ"ל החברה. זה מאוד אופייני לתרבות העבודה ביפן להישאר באותו מקום העבודה כל החיים ושיעור תחלופת העובדים בטושיבה ממורי עומד על 0.3%. בישראל לשם השוואה, בחברות הייטק עוזבים כ-10-15% מהעובדים בכל שנה. "ככה זה ביפן. אנשים לא עוזבים, זה ההבדל העיקרי בתרבויות", אומר שיבאיאמה. החזון שלו הוא להביא אנשים מתרבויות שונות וארצות שונות למרכז הפיתוח במטרה ליצור גיוון ולהוביל לחדשנות.

העובדים הישראלים שיתקבלו לחברה מקבלים בתחילה חוזה של שנה עם אופציה להארכה עד חמש שנים ולאחר מכן או שיהפכו לעובדים קבועים או שיחזרו לישראל או יעברו לחברה אחרת ביפן. בניגוד לחברות הייטק ישראליות שמנסות לפתות בוגרי הנדסה באמצעות הטבות, שכר ותנאים - הדבר העיקרי שמציעה טושיבה ממורי לבוגרים צעירים על מנת שיבואו לעבוד בחברה הוא הייתרון המקצועי. "אנחנו חברה מובילה מבחינת טכנולוגיה. הם יכולים ללמוד, לרכוש כישורים בחברה שהיא בחוד החנית מבחינה טכנולוגית". כמו כן, במצגת שהוא מעביר לסטודנטים מסביר שיבאיאמה שיש גם חיי חברה ענפים, אירועי חברה ומסיבות בדומה לכאלה שארגונים בישראל מציעים לעובדים.

אחד הנושאים החמים והמדוברים ביפן הוא האיזון בין העבודה לחיים הפרטיים, או חוסר האיזון למעשה. לאחרונה הגביל הפרלמנט ביפן את מספר שעות העבודה הנוספות ל-100 בחודש ועד ל-720 שעות בשנה. לפני כן המצב היה שניתן היה לדרוש מעובדים לעבוד שעות נוספות ללא הגבלה. בישראל, לשם השוואה מותר להעסיק עובד בשעות נוספות עד 16 שעות בשבוע ולא יותר מ-12 שעות ביום. "הממשל מנסה לעשות שינויים בנושא האיזון בין עבודה לחיים פרטיים וגם אנחנו פועלים באותו כיוון. טושיבה היא חברה די טובה באספקט הזה – יש לנו הרבה ימי חופשה בתשלום, 140 כאשר הממוצע הוא 100 ימים בשנה. כמו כן יש אצלנו פחות שעות נוספות מהממוצע והתמיכה בנשים אחרי לידה היא מעבר למקובל", אומר שיבאיאמה. חופשת הלידה ביפן היא של 8 שבועות לאחר הלידה ו-6 שבועות לפני תאריך הלידה המשוער.

"ההבדלים בתרבות העבודה אינם בין יפן לישראל. הם בין יפן לשאר העולם", מסביר שיבאיאמה. "ביפן אחד היתרונות הוא עבודת צוות בכל דבר. בצד הפחות טוב זה תהליך קבלת החלטות איטי ורושם שאנחנו לא כל כך 'אגרסיביים' בהתנהלות שלנו".

הוא מספר שהסטודנטים הישראלים שכבר הגיעו והתקבלו לעבוד בחברה התעניינו לגבי העתיד שלהם בחברה, מהן ההזדמנויות, לאן הם יכולים להתקדם ואילו כישורים הם יכולים לרכוש. "היו להם הרבה שאלות. אבל כשהם שאלו את השאלות האלה את המנהלים ביפן הם ראו את זה כבקשה או דרישה והתעצבנו. זה נתפס כמשהו מאוד אגרסיבי. זה אחד ההבדלים המשמעותיים בתרבויות. עבורי, מחוץ ליפן אנשים נראים יותר אגרסיביים וביפן הם נראים יותר שמרניים או מחושבים. כשהם נפגשים – קורים דברים מעניינים. זה מה שאני מחכה לראות", אומר שיבאיאמה בחיוך.