אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הוועדה המוניטרית: הסיכונים הבינלאומיים יהפכו את תהליך העלאת הריבית להדרגתי וזהיר צילום: אוהד צויגנברג

הוועדה המוניטרית: הסיכונים הבינלאומיים יהפכו את תהליך העלאת הריבית להדרגתי וזהיר

מסיכום דיוני הריבית שקיימו חברי הוועדה מוקדם יותר החודש עולה כי ירידות בשוקי ההון בחו"ל, אשר יובילו להאטה במשקים המפותחים, ישפיעו לרעה על הביקוש ליצוא הישראלי - ועלולות לפגוע בצמיחה; לטענת הוועדה הסיכון שיוצר שוק הדיור ליציבות הפיננסית פחת, אולם יש להאיץ את קצב התחלות הבנייה על מנת לתמוך בהתמתנות מחירי הדירות

21.01.2019, 14:51 | עמרי מילמן

החלטתו הראשונה של הנגיד החדש, פרופ' אמיר ירון, כיו"ר הוועדה המוניטרית, לשמור על הריבית בשיעור של 0.25% התקבלה פה אחד בוועדה, כך עולה מסיכום דיוני הריבית שהתקיימו מוקדם יותר החודש ומתפרסמים היום (ב').

חברי הוועדה ציינו כי בעוד שזעזועים בשוק ההון יהיו בעלי אפקט מועט על המשק המקומי, חוסר היציבות בשווקים עלול להוות סיכון גדול יותר לפעילות הריאלית של המשק, מאחר ויצמצם וייקר את מקורות המימון של החברות, בפרט בענף ההיי טק. בינתיים, לפחות, אין סימנים משמעותיים לכך.

קראו עוד בכלכליסט

אמיר ירון ונדין בודו טרכטנברג, צילום: עומר מסינגר אמיר ירון ונדין בודו טרכטנברג | צילום: עומר מסינגר אמיר ירון ונדין בודו טרכטנברג, צילום: עומר מסינגר

בדיון על תוואי העלאת הריבית העריכו חברי הוועדה כי לאור מצבו האיתן של המשק מצד אחד, והתגברות הסיכונים מהזירה העולמית מצד שני, תהליך העלאת הריבית יהיה "הדרגתי וזהיר".

לטענתם, למרות שהירידות בשוק ההון אינן חריגות לאור תקופת העליות המתמשכת שקדמה להן, אם הירידות בשוקי ההון בחו"ל יובילו להאטה במשקים המפותחים, הדבר ישפיע לרעה על הביקוש ליצוא הישראלי ועלול לפגוע בצמיחה.

הוועדה העריכה בנוגע לצמיחת המשק כי ההאטה שחלה השנה משקפת שילוב של גורמים זמניים ומגבלת היצע, אולם בטווח הארוך נראה כי המשק מתכנס לקצב הצמיחה הפוטנציאלי שלו (כ-3%, לעומת קצב גבוה יותר בשנים האחרונות). חברי הוועדה ציינו שהגידול ביבוא תומך אף הוא בהערכה שההאטה בקצב הצמיחה משקפת מגבלת היצע בשוק המקומי, שכן הגידול בביקושים המקומיים מקבל מענה באמצעות היבוא ופחות על ידי ייצור מקומי.

בכל מקרה, הסיכון העיקרי לצמיחת המשק הישראלי נובע מהערוץ הריאלי, ולא הפיננסי. זאת, על רקע ההאטה במשקים המפותחים באירופה וביפן, לצד חוסר הוודאות לגבי השלכות מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין. כל אלו יוכלו לפגוע ביצוא הישראלי ויכולים להביא בהמשך להתחזקות של השקל (שתקשה על היצואנים).

לאור כל אלו, סברו חלק מחברי הוועדה כי שיעור האינפלציה מאבד מומנטום, הן בהסתכלות לאחור והן מבחינת הציפיות, וכי הדבר נובע בין היתר מבלימת התחזקות השקל, מירידת מחירי האנרגיה ומההאטה המסוימת בפעילות בארץ ובעולם. מגמה זו תקשה כמובן על העלאות ריבית נוספות. מנגד, חברים אחרים ציינו ששיעור האינפלציה נראה יציב יחסית, וכי שוק העבודה ההדוק ועליות השכר יתבטאו בסופו של דבר גם בעליות מחירים.

בנוגע לשוק הדיור סברה הוועדה כי הסיכון שהוא יוצר ליציבות הפיננסית פחת, אולם על מנת לתמוך בהמשך ההתמתנות במחירי הדירות יש להאיץ את קצב התחלות הבנייה, שירד באופן משמעותי בשנה האחרונה.

מלבד הנגיד חברים בוועדת המשנה לבנק ישראל ד"ר נדין בודו טרכטנברג (שעמדה בראש הוועדה כממלאת מקום כאשר זו החליטה לפני חודשיים להעלות את הריבית), מנהל חטיבת השווקים אנדרו אביר, והפרופסורים ראובן גרונאו, צבי הרקוביץ ומשה חזן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות