צילום: אלעד גרשגורן, עמית שעל
חיים כץ נלחם בעוני בפלסטרים
שר העבודה והרווחה העלה את תקציבי הרווחה, אבל לא הצליח לקבל תוספת לקצבת הבטחת ההכנסה לקשישים ולא שיפר את תנאי העבודה של העובדים הסוציאליים
שר העבודה והרווחה אחראי על העניים, אבל יש לו השפעה מעטה על השאלה כמה עניים יהיו בישראל. את תחולת העוני קובעים ראש הממשלה ושר האוצר, וכמובן המצב הכלכלי בעולם. מה שנשאר לשר הרווחה זה לחלק פלסטרים לעניים, או כמו שאומר ח"כ אילן גילאון ממרצ, הוא "הפרמדיק של הממשלה. והוא גם השעיר
לעזאזל, כי כל הבעיות נופלות לפתחו". כשחיים כץ נכנס לתפקיד שר העבודה והרווחה ב־2012, ירדה ישראל למקום האחרון בדירוג תחולת העוני של ה־OECD, ולמרות השיפור הקל במצב בקדנציה האחרונה, זה גם מקומה כיום.
יש כמה פעולות שכץ רצה לעשות ולא עשה. על אחת מהן הכריז שוב ושוב ככישלונו הגדול: תוספת תקציב של 660 מיליון שקל לקצבת הבטחת ההכנסה לקשישים. זה הסכום שלפי כץ אמור להעלות את כל הקשישים אל מעל קו העוני. קצת קשה להבין למה רק קשישים ולמה דווקא קו העוני. הרי גם מי שממש מעל קו העוני הוא עני בפועל.
אבל יש אתגרים נוספים שכץ הכריז שיעשה, והוא אפילו לא קרוב לשם, גם מכיוון שלא התאמץ דיו אבל בעיקר מכיוון שלשר העבודה והרווחה אין די כוח. רוב מערך הרווחה מופרט. כשכץ הגיע לתפקיד, הוא הבטיח להלאים אותו. הוא אפילו לא ניסה. כץ אומר שהשתכנע כי ההפרטה חיונית כדי לאפשר תחלופה סבירה של עובדים.
בפועל, היא גורמת לתחלופת עובדים גבוהה ומונעת יצירת קשר טיפולי יציב. סביר שהמאבק הזה היה מעל לכוחותיו. האוצר מרוצה מהמצב הקיים והלאמה לא תהיה.
כשכץ בא למשרד סבלו העובדים הסוציאליים מתנאי עבודה קשים, וכשהוא עוזב שורר סכסוך עבודה איתם. כץ שיפר מעט את שכר העו"סים במשרדו, בייחוד של קציני המבחן ושל עובדי העמותות (שהם בעצם עובדי קבלן). אבל הם עדיין משתרכים בתחתית טבלאות השכר וסובלים מאלימות קשה. התוצאה: בריחת הטובים. וכך נזקקי מערכת הרווחה מקבלים שירות הרבה פחות טוב.
כץ אמר בראיון ל"כלכליסט" בראשית 2016, כשעוד היה רק שר הרווחה, שאם היה גם שר התעסוקה הוא היה יכול לפעול רבות לביטול העסקתם של עובדי הקבלן. בהמשך השנה קיבל את תיק התעסוקה, אבל לא עשה כמעט דבר, בין היתר כי זה לא בסמכותו. כך שגם בתום כהונתו מערכת הרווחה נמצאת בחצר האחורית של ממשלת ישראל.
2 תגובות לכתיבת תגובה