אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחקר: תוכניות הוותמ"ל יגדילו את הפערים בין המרכז לפריפריה צילום: זהר שחר

מחקר: תוכניות הוותמ"ל יגדילו את הפערים בין המרכז לפריפריה

עורך המחקר, פרופ' ערן פייטלסון מהאוניברסיטה העברית, טוען כי עודף התכנון בפריפריה יגרום לעודף היצע וישפיע לרעה על ערך הנדל"ן לטווח הארוך; המחקר מזהיר גם מפני פגיעה בחקלאות: 39% משטחי הוותמ"ל הם שטחים שלא יועדו לבינוי

22.01.2019, 16:39 | דותן לוי

39% מתוכניות הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) חורגות מהתוכניות האזוריות - כך עולה ממחקר שהציג פרופ' ערן פייטלסון מהאוניברסיטה העברית, בכנס שעסק בעתיד השטחים הפתוחים והחקלאות אל מול משבר הדיור, שהתקיים באוניברסיטת ת"א.

לדברי פייטלסון, מה שקרה עד כה בעקבות אישור תוכניות הוותמ"ל הוא רק הקדימון למה שצפוי אם הוותמ"ל תמשיך לפעול. "חשוב לבחון לא רק את כמות הדונמים והבנייה, אלא גם את המיקום: חלק גדול מתוכניות הוותמ"ל באות על חשבון מסדרונות אקולוגים, ופוטנציאל הפגיעה על ידי הוותמ"ל גבוה פי 7 לערך מהמצב הקיים.

קראו עוד בכלכליסט

דקלה פריסקו, מתכננת הוותמ"ל דקלה פריסקו, מתכננת הוותמ"ל דקלה פריסקו, מתכננת הוותמ"ל

"כשעשינו חישובים כוללניים הסתכלנו על קרקעות שיושפעו גם בעקיפין מתוכניות הוותמ"ל, ומדובר בהיקף של 395 אלף מ"ר, כאשר עד כה הפגיעה היא בהיקף של 53 אלף מ"ר. התוכנית האסטרטגית תפגע באופן חריג בצפון הארץ. היקף הפגיעה עד אוקטובר 2018 עמד על 430 מיליון שקל בשנה, וצפי הפגיעה של הוותמ"ל הוא של 3.4 מיליארד שקל בשנה. היקף הפגיעה בחקלאים: 20 מיליארד שקל עבור פיצוי".

עוד אמר פייטלסון, כי הפגיעה מתבטאת גם בהפסקת ההשקעות בחקלאות ובתעסוקה החקלאית. צפויה גם פגיעה ערכית, חברתית וחינוכית - היבטים שאינם מכומתים כספית אבל יש להם חשיבות רבה, לדבריו.

"לתכנון יתר יש מחיר - והדורות הבאים ישלמו אותו"

לפי הנתונים שהציג במחקר, מאז תחילת פעילותה של הוותמ"ל תוכננו 556 אלף יח"ד והחלו להיבנות 251 אלף יח"ד - כלומר מדובר על תוספת של 305 אלף יח"ד למלאי. בנוסף, בוועדות המחוזיות קיים מלאי של 657 אלף יח"ד, כלומר מדובר במלאי שמספיק ל-12 השנים הבאות כאשר התוספות הגדולות הן במחוזות צפון ודרום, שם תוכנן יותר מפי 2 מהמחוזות האחרים.

התוצאה המיידית, לפי פייטלסון, היא ירידת מחירי הדיור בפריפריה בהשוואה למרכז - ויש לכך השפעה גדולה על דורות ההמשך. "לתהליך של תכנון יתר יש מחיר והוא יורגש בעיקר בפריפריה בדורות הבאים, בין היתר במחירי הדיור. זה יעמיק את הפערים בין המרכז והפריפריה. הפגיעה היא מיידית וודאית". עוד הוא אומר, כי "כשהתוכניות האלה יגיעו לפרקן הן יהיו מיושנות, הן לא יתאימו לסביבה, ולמרות שכולן ידעו שהן טעות יהיה קושי לבטל אותן כי מדובר בתוכניות מאושרות. המסקנה היא שלא צריך להמשיך לתכנן ויש לחשב מסלול מחדש".

דקלה פריסקו, מתכננת הוותמ"ל, אמרה בתגובה לדבריו כי טרם הוותמ"ל תכננו 24 אלף יח"ד בשנה והדבר יצר גירעון תמידי. "הייתה בהלה של תכנון והבינו שחייבים לייצר מלאי גדול יותר. בישראל יש לנו תגובה מוגזמת לכל דבר. אנחנו מגיעים ל-120 אלף יח"ד בכל שנה וזה לפי המועצה הארצית מה שנדרש כדי לא להיכנס לגירעון".

בתגובה לממצאי המחקר לפיהם תוכניות הוותמ"ל סוטות מהתוכניות המחוזיות, אמר פרסקו כי "רק ארבע תוכניות ותמ"ל שהן בסטיה מתוכניות המתאר המחוזיות אושרו, ובהן תוכניות בלוד, אשדוד, ובן שמן. רוב התוכניות הן בטווח הגמישות שהתמ"מ מאפשרת לנו. לגבי הקרקע החקלאית, אני טוענת שהגריעה היא 1.3%. אישרנו, למשל, תוכנית ביבנה שהרבה מאד מהשטחים שם לא יכלו להמשיך להיות מעובדים. אי אפשר לקחת קו כחול של הוותמ"ל ולהגיד שהכל נגרע משטחי חקלאות. כדי לבדוק את ההשפעה צריך לפתוח תוכנית תוכנית".

רענן אמויאל, ההרשות לתכנון ופיתוח במשרד החקלאות, אמר: "לטעמי מסקנות המחקר נכונות, והמדינה לא יכולה להתעלם מכך. התהליכים בוותמ"ל הם מאד חד צדדים, נתקלנו בישובים שאומרים תנו לנו זמן להעביר את עמדתנו, מאלצים ישובים להתאים עצמם לתוכניות. רמ"י ומשרד השיכון רואים רק יח"ד, הם לא לוקחים בחשבון את העתיד של הישובים החקלאיים ואני מקווה שזה יקבל ביטוי בשינוי לגבי המעמד של הקהילות הכפריות במתחמים העירוניים. גם במינהל התכנון מבינים שיש בעיתיות בתכנון הזה".

עו"ד איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע, אמרה: "אם נמשיך לתכנן כפי שאנחנו מתכננים היום אי אפשר יהיה לגור כאן, אם נמשיך לזלול שטחים פתוחים ולמלא מחסנים בתוכניות לא נוכל לחיות כאן. הוותמ"ל לא מתכנן בצורה מיטבית, הם מסתכלים לטווח הקצר".

שי חג'ג', ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר מרכז המועצות האזוריות, שהייתה מיוזמי הכנס: "כיום, הוותמ"ל כבר לא מותאמת ולא רלוונטית. אין שום היגיון לקחת באופן מידי אלפי דונם אדמות מעובדות ולהחליט שבעתיד, בעוד 10-50 שנים, אולי תוקם שכונת מגורים. בינתיים האדמות לא מעובדות. יש לבטל את הוותמ"ל ולחזור לוועדות המחוזיות, לקיים דיונים מקצועיים ומעמיקים בוועדות לתכנון ובנייה ולבחון את כל האלטרנטיבות".

תגיות