אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
135 מיליון שקל לפח? מי אשם בכישלון בבחינות ההסמכה של עורכי הדין

135 מיליון שקל לפח? מי אשם בכישלון בבחינות ההסמכה של עורכי הדין

את השאלות האמיתיות צריך להפנות לא ללשכת עורכי הדין, אלא לאותן מכללות שידעו לגבות שכר לימוד גבוה מכל אחד מהסטודנטים אך לא עמדו בציפייה הבסיסית שלהם: להכשיר אותם להיות יום אחד עורכי דין

23.01.2019, 08:01 | ענת רואה

אתמול (ג'), אחרי עיכוב מתמשך, חשפה לשכת עורכי הדין את שיעור המעבר הנמוך בבחינות ההסמכה האחרונות, והתברר שאפילו ההקלה שסידרה שרת המשפטית איילת שקד לנבחנים (הורדת ציון המעבר מ־65 ל־60) לא סייעה לרובם ורק 36% מתוך 2,700 נבחנים עברו את הבחינה בהצלחה.

קראו עוד בכלכליסט

המתמחים מיהרו לטעון שהם לא נכשלו אלא הוכשלו וניסו לרכוב עוד קצת על גלי ההדף של פרשת אפי נוה ולהאשים את לשכת עורכי הדין שעושה להם "חיסול ממוקד".

אפשר לטעון הכל, ומצוקת המתמחים מעוררת אמפתיה, אבל העובדות מוכיחות שהסיפור הוא לא לשכת עורכי הדין, אלא הנבחנים. וליתר דיוק, הרמה הירודה של חלק ממוסדות הלימוד. עקב כך, מאות בוגרים, ששילמו למוסדות סכומים גבוהים תמורת רכישת ידע והבנה משפטיים, לא קיבלו תמורה הולמת לכספם ולא הצליחו לצבור רמת ידע משפטי שתאפשר להם להיכנס בשערי המקצוע.

טקס הסמכת עורכי דין בבנייני האומה (ארכיון), צילום: גיא אסיאג טקס הסמכת עורכי דין בבנייני האומה (ארכיון) | צילום: גיא אסיאג טקס הסמכת עורכי דין בבנייני האומה (ארכיון), צילום: גיא אסיאג

הדברים הללו עולים בבירור מהנתונים שפרסמה אתמול לשכת עורכי הדין. אמנם שיעור המעבר הכללי הוא רק 36%, אבל בקרב בוגרי שלוש האוניברסיטאות (העברית, תל־אביב ובר־אילן) שיעור המעבר הוא 80% ומעלה. ולא רק הם: גם בוגרי המרכז הבינתחומי, מכללת ספיר, אוניברסיטת חיפה והמכללה למינהל הצליחו להגיע לשיעורי מעבר סבירים (55%־72%).

מי שמושכות את הממוצע בחוזקה מטה הן שבע מכללות למשפטים (כרמל, שערי משפט, פרס, נתניה, קריית אונו, צפת ורמת גן), ש־1,700 מתוך 2,700 הנבחנים מגיעים מהן, ושבהן שיעור הכישלון עומד בממוצע על 80%. באוניברסיטאות, כאמור, 80% הוא שיעור המעבר. האם במצב הזה אפשר לטעון ברצינות שהבעיה היא בבחינה או בלשכת עורכי הדין? בוודאי שלא.

אגב, מכיוון ש־1,358 מ־1,700 בוגרי שבע המכללות שניגשו לבחינה האחרונה נכשלו בבחינה, הרי בהנחה צנועה שכל אחד מהם שילם 100 אלף שקל שכר לימוד לאורך שנות התואר, יוצא שהמכללות הפיקו 135 מיליון שקל רק מהנכשלים של מחזור דצמבר 2018.

נראה שאת השאלות האמיתיות צריך להפנות למוסדות הלימוד, שידעו היטב לגבות שכר לימוד גבוה מכל אחד מהסטודנטים שלהם, אך לא עמדו בציפייה הבסיסית של הסטודנטים: להכשיר אותם להיות יום אחד עורכי דין. זו הרי הסיבה שרוב רובם של הסטודנטים פונים ללימודי המשפטים וזה השירות שהמכללות צריכות לספק.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



103 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

102.
הבחינה לא נכשלה - נבחנים מסויימים נכשלו
הדרך הטובה ביותר לבדוק אם יש בעיה רצינית בבחינה היא לבדוק אם נבחנים עם הכשרה טובה לנושא ויכולת לקלוט את החומר מצליחים יותר מאשר אנשים עם הכשרה לא טובה לנושא ו/או חוסר יכולת לקלוט את הנושא. בעצם העובדה שאחוזי הכישלון בבחינה שונים באופן דרמטי בין האוניברסיטאות (20% ומטה) לבין בוגרי המכללות ששמן מופיע בכתבה שבוגריהן נכשלים באחוז גבוה (80% ומעלה), יש כבר תמיכה חזקה לכך שהבחינה טובה. הבחינה פשוט מפרידה בין כאלה שמתאימים למקצוע וכאלה שלא. וזה בדיוק מה שהיא צריכה לעשות!
פסיכו  |  24.01.19
100.
עוול למתמחים
הבחור, יושב ראש לשכת עוה"ד לשעבר שהתפוטר, פגע באימון הציבור, בחוקי המדינה, במחוקק, במתמחים המסכנים, בחבריו למקצוע ואפילו בביטחון המדינה.מה עוד צריך לקרות? מעניין שעיתון כלכליסט באופן מסורתי תומך וכותב לטובת לשכת עוה"ד גם כאשר מדובר ביושב ראש חשוד בשקרים ובפלילים.
אבי  |  24.01.19
לכל התגובות