בגלל שורת כשלים: בחינות ההסמכה האחרונות של האדריכלים נמשכו יותר מ-12 שעות

לא רק הקושי של בחינות הלשכה של עורכי הדין מעוררות טענות: ל"כלכליסט" הגיעו תלונות של נבחנים שהשתתפו בבחינות ההסמכה לאדריכלים שהתקיימו ביום חמישי שעבר וקובלים על בעיות קשות בבחינה. הנבחנים דורשים הקלות, מחשש שרבים ייכשלו בה. לטענתם, על רקע חוסר הסדר בבחינה יש לשקול לבטל את החלק המעשי שלה.

הבחינה כפופה לרשם האדריכלים והמהנדסים במשרד העבודה והרווחה. לטענת אדריכלים, הבחינה שונתה השנה באופן שהקשה על נבחנים בחלק המעשית.

עדנה וינשטוק גבאי, מנכ"לית לשכת האדריכלים, שהיתה שותפה לניסוח הבחינה, שללה בשיחה עם "כלכליסט" כי נשקלת אפשרות לבטל את החלק המעשי בבחינה ולקבוע את הציון לפי החלק העיוני בלבד.

לדבריה, מדובר בבעיות שהתבטאו באופן ניהול הבחינה, כאשר מספר הנבחנים היה יותר מ-258, בעוד שהיערכות היתה לכ-150 נבחנים בלבד. זאת לאחר שהצטברו נבחנים רבים מאז הבחינה האחרונה, שהתקיימה בדצמבר 2017. "צריך להבחין בין האחריות לצד הלוגיסטי של תיאום מקום הבחינה, הדפסות וניהול התהליך בפועל, שהתבצעו בידי חברה שזכתה במכרז ממשלתי, לבין מנסחי ובודקי הבחינה, שכוללים צוות מקצועי של אדריכלים שממונים על ידי הרשם", אומרת וינשטוק גבאי.

לדבריה, "החברה שזכתה במכרז הממשלתי, 'מרמנט', לא היתה ערוכה למספר הנבחנים, וכפועל יוצא לא היו מספיק עותקים של נספחי הבחינה, תשריטים וכל מה שכרוך בזה. בנוסף, כשהנבחנים הגיעו הם חולקו ל-4 כיתות, ששתיים מהן החלו את הבחינה באיחור משמעותי של שעתיים. גם ככה מדובר בבחינה של 9.5 שעות, כך שבפועל הם היו שם למעלה מ-12 שעות. הם מגיעים נרגשים, לחוצים ודרוכים לקראת הבחינה, ועל כך התווסף הלחץ של השעתיים שהתווספו. היו גם טענות על חוסר ריכוז בשל רעש ובאלגן בכיתות".

באשר לחומר הבחינה עצמו טוענת וינשטוק גבאי, כי השינויים שבוצעו בבחינה נועדו להקל על הנבחנים. "אנחנו, כהתאחדות האדריכלים, לא צד לבחינה, הכל מנוהל על ידי הרשם. עם זאת, עזרנו בשיפור הבחינה", היא אומרת. "השנה מונה צוות חדש לניסוח הבחינה לאור כשלים של השנים האחרונות, כשהגישה היתה לבחון את הרמה המקצועית בלי להכשיל ולהתחכם, כפי שטענו הנבחנים בשנים עברו. לצערנו העניין הלוגיסטי הוא בידי הרשם, שכבול למכרז ממשלתי, ובפועל הנבחנים נפגעו בצורה קשה ביכולתם להביא את המקצועיות שלהם".

מנכ"לית לשכת האדריכלים מונה חלק מהשינויים שחלו בבחינה: החלק העיוני הפך לאמריקאי במלואו, וכן ניתנה לנבחנים אפשרות לבחור בין מסלול של בינוי לבין מסלול תכנון אדריכלי, בהתאם להתמחותם. עוד היא מציינת כי המתחם שלגביו התייחסה הבחינה בחלק מעשי, שכולל פיתוח פרוגרמה עם יישום בשטח, פורסם שבועיים מראש במטרה שהנבחנים לא יפגשו בו בפעם הראשונה בבחינה.

וינשטוק גבאי מוסיפה, כי בימים אלו הם נפגשים עם הנבחנים, במטרה להבין את הכשלים: "יש לנו רשימה ארוכה של כשלים, בעיקר לוגיסטיים ומהותיים. נכון לעכשיו הצוות המקצועי בחו"ל ואנחנו ממתינים שיחזרו, אך דיברנו עם הצוות שאחראי על ניסוח ובדיקת הבחינות".

האם נשקלת האפשרות לבטל את החלק המעשי?

"אני לא מכירה כזה דבר, ומשיחות שלי עם מי שאני מכירה זה ממש לא הכיוון", היא משיבה. "מוקדם עדיין להגיד מה יעשו, עוד לא התקבלו כל החלטות. אנחנו רוצים ללכת לקראת הנבחנים, שספגו פגיעה קשה, אך חשוב לנו לשמור על רמת המקצוע ועל כך, שכל אדירכל שמקבל תעודה, באמת שולט ובקיא בחומר, ויכול לתכנן בישראל. בינתיים נשקלות שתי אפשרויות. האחת היא פקטור, שזה לא אידאלי אך אלו הנסיבות, והאפשרות השנייה היא לבחון מה עושים עם מי שנכשלו בציונים גבוליים, שהראו יכולת, למשל ערר אישי לכל אחד, או השתלמות לאותה הקבוצה. יש לנו רעיונות יצירתיים ונשמח לדון עליהם עם הרשם כדי לתת הזדמנות למי שמגיע לו, בלי לפגוע ברמת המקצוע".