נס הצמיחה הסינית עושה סימנים של התאיידות מהירה

1. החברות מקצצות בכוח אדם ומציגות הסברים מכובסים על ארגון מחדש

 

בסוף דצמבר ערכה מינדריי (Mindray), חברת הציוד הרפואי הגדולה בסין, חגיגה לכבוד בוגרי אוניברסיטה טריים שעמדו להצטרף לשורותיה. מינדריי מגייסת מאות בוגרים כאלה בשנה, והשנה היה מספר המגויסים החדשים 485. אלא ששבוע לאחר המסיבה קיבלו יותר ממחציתם הודעה בלתי צפויה ממינדריי: החברה חוזרת בה מהחלטתה להעסיק אותם, והם צריכים לחפש משרה חדשה. החוזה שחותמות חברות סיניות עם בוגרי אוניברסיטה אמנם נחשב פחות מחייב משפטית מחוזה העסקה רגיל, ובכל זאת, ההחלטה של מינדריי חריגה מאוד. חלק מהמגויסים שנחתכו החוצה היו בוגרי האוניברסיטאות המובילות במדינה, הנחשבים מסורתית לסחורה מבוקשת במיוחד בשוק העבודה הסיני. לא משהו שמוותרים עליו בכזו קלות.

עבור הסטודנטים היו אלו חדשות רעות במיוחד, כיוון שעונת הגיוסים המסורתית של החברות כבר הסתיימה. ”בחרתי במינדריי בגלל שרציתי לעבוד כחוקר בחברה חדשנית, ולכן דחיתי הצעות עבודה אחרות. עכשיו אני צריך להתחיל לחפש עבודה מההתחלה. עד היום לא התייחסתי במיוחד להרעה במצב הכלכלי, אך נראה שאני אחד מקורבנותיה“, סיפר טאן סיאנג, בוגר אוניברסיטת בייחאנג, אחד המוסדות היוקרתיים בסין, שקיבל גם הוא את ההודעה. הכנסות מינדריי עומדות על 1.5 מיליארד דולר בשנה, 13% מהן מגיעות ממכירות בצפון אמריקה. המכס על כל מוצרי החברה המיוצאים לארה“ב עלה בעקבות מלחמת הסחר בין שתי המדינות.

מינדריי היא רק חלק משורה ארוכה של חברות שעליהן מתפרסמים בחודשים האחרונים דיווחים בעיתונות הסינית בנוגע לקיצוצים ולפיטורים. הדיווחים מגיעים במקרים רבים דווקא ממגזר ההייטק הנוצץ והצומח בשנים האחרונות. עם החברות שיצאו למהלכי התייעלות וקיצוצים בחודשים האחרונים אפשר למנות את ענקית הקניות באינטרנט JD.com, אתר השאלות והתשובות Zhihu, חברת משלוחי המזון מייטואן דיאנפינג וחברת הנסיעות האינטרנטית צ‘ונאר. בענקית מסחר אחרת, עליבאבא, עצרו גיוסים וצמצמו את הטיסות של עובדים במחלקה העסקית.

בעיתון הממשלתי הלאומני הסיני "גלובל טיימס", גוף שאי אפשר לחשוד בו בביקורתיות יתר, נכתב כי מגזר הטכנולוגיה הסיני חווה ”חורף קר“. אבל זה לא נעצר בהייטק. החורף הקר הגיע גם למפעלים של מחוז גואנגדונג בדרום סין, שחלק גדול מתוצרתם מיוצא. לפי הדיווחים, מפעלים רבים שחררו עובדים לחופשות כפויות של שבוע ללא שכר, או ביקשו מהפועלים להקדים בחודשיים ואפילו שלושה את יציאתם לחופשת ראש השנה הסינית, שתחול בפברואר. בכל המקרים המדוברים, החברות המעורבות מיהרו להכחיש שיצאו למהלכי קיצוץ בכוח אדם ושיגרו במקום שלל הסברים מכובסים על ארגון מחדש, הפחתת משרות שגרתית והתאמות פרסונליות. מייטואן, אחת הכוכבות העולות של שוק הטכנולוגיה הסיני, שהונפקה רק בספטמבר האחרון בבורסת ניו יורק, טענה למשל שמדובר בפיטורים מינימליים של 250 עובדים מתוך 51 אלף עובדיה. גם מינדריי טענה כי קיצוץ הסטודנטים המגויסים נבע מתהליך ”בחינה פנימי“ ואינו קשור לתוצאות העסקיות. לאור לחץ ציבורי, וייתכן שגם בעקבות התערבות ממשלתית, הודיעה מינדריי החודש כי שינתה את דעתה וחזרה להציע עבודה לכלל הבוגרים. אך הנזק כבר נגרם. מקרה מינדריי הפך לאיתות נוסף למצב הכלכלי הבעייתי בסין.

איתותים שכאלה להאטה - שגם לפי הנתונים הרשמיים השנויים במחלוקת היא החריפה ביותר מאז 1990 - ניכרים בכל סין. בשוק התעסוקה, בשינויי הצריכה. בימים אלה נדמה כי כל סיני ברחוב יהנהן בעצב כשמצב הכלכלה הסיני יעלה בשיחה.

2. מכירות החמוצים והאינסטנט נודלס עולות בזמן שמפעלי הרכב מקרטעים

לכבוד סיומה של שנת 2018 בחרה רשת הטלוויזיה המרכזית של סין CCTV את המילים החדשות שצברו באזז באינטרנט במהלך השנה החולפת. הבחירות הללו בדרך כלל מוטות פוליטית מאוד, ולרשימה נכנסות מילים שמבטאות את הישגי הממשל. אולם מונח אחד שונה בכל זאת השתחל פנימה - ”הנמכת הצריכה“ (Consumption downgrade). בשנים האחרונות נהוג היה לדבר דווקא על מגמה הפוכה של ”שדרוג הצריכה“ (Consumption upgrade) בקרב מעמד הביניים הסיני, שחיפש מותגים יוקרתיים ואיכותיים יותר. מגמת שדרוג הצריכה היא זו שהזניקה מותגים מערביים כמו אפל וסטארבקס בסין. אלא שמאז הקיץ האחרון, כולם בסין מדברים על חסכנות, צמצום והנמכת הצריכה.

עשרות מאמרים ויראליים שהתפרסמו בחודשים האחרונים באינטרנט הסיני הציעו דרכים לחסוך בהוצאות בימים של כלכלה מקרטעת: במקום מוניות - רכבו על אופניים, במקום מסעדות - בשלו בבית, שתו בירה במקום קוקטיילים ואל תקנו בחוץ תה עם חלב או אבוקדו. גם מהמגמה של הנמכת הצריכה יש מרוויחים, ובמחצית הראשונה של 2018 רשמו מותגי אלכוהול זול עלייה חדה בביקושים. המכירות של קופסאות אינסטנט נודלס - שמחירה של אחת מתחיל ב־4 יואן (כ־2 שקלים) - רשמו ירידה מתמשכת בשנים האחרונות וסימנו שיפור במצב הכלכלי של הסינים, שעברו לצרוך מזון בריא וטרי יותר. אלא שכעת המזון הזול והעשיר במונוסודיום גלוטמט עושה קאמבק.

אתר הקניות המוזלות פינדואודואו, שהונפק ביולי בבורסת ניו יורק לפי שווי של 22 מיליארד דולר, רוכב גם הוא על מגמת החסכנות. זו הפכה אותו לאתר המסחר השלישי בגודלו בסין אחרי עליבאבא ו־JD.com. האתר מציע קניות קבוצתיות במחירי רצפה, כמו למשל סט מצעים למיטה זוגית ב־17 יואן (9 שקלים) בלבד. עוד חברה שצמחה מהר במיוחד בזכות מגמת החסכנות היא רשת הקפה לאקין, שפתחה לא פחות מ־2,000 סניפים במהלך 2018. הסניפים של לאקין אולי פחות יוקרתיים מאלה של סטארבקס, אך הקפה בה עולה 30%-20% פחות לעומת הרשת האמריקאית. אם משתמשים בקופונים הרבים שמחלקת הרשת, ההנחה אף גדלה.

הכוכבים המעט מוזרים של ההאטה הסינית הם דווקא חמוצים מסורתיים מצמח החרדל, שנקראים ג‘ה צ‘אי. מכירות החמוצים האלו, ששקית קטנה שלהם עולה יואן אחד (כחצי שקל), זינקו בעשרות אחוזים ב־2018 כחלק מהחזרה לאכילה בבית. זוהי עדות נוספת ללחץ שבו נמצא התקציב הסיני המשפחתי בימים אלה.

לצד החיסכון בהוצאות הקטנות, יותר ויותר סינים מעדיפים להימנע לגמרי מביצוע רכישות גדולות. בתקופות כלכליות טובות יותר וטובות פחות בסין, נתון אחד המשיך לצמוח באופן מתמיד. לפחות מאז 1990 נרשמה עלייה במכירות כלי רכב חדשים בסין, כחלק מהתרחבות והתעשרות מעמד הביניים. הצמיחה הקבועה הזו הפכה את שוק הרכב הסיני לגדול בעולם ב־2009. אלא שהרצף המרשים הזה נגדע לראשונה ב־2018, כשמכירות המכוניות החדשות בסין שינו כיוון והציגו ירידה של 6%.

המגמה השלילית בשוק הרכב צפויה רק להתרחב ב־2019 ולפגוע גם במותגים שחמקו ממנה עד כה. Geely, מותג הרכב הסיני המוביל, שרד לא רע את 2018, שאותה סיים עם צמיחה של 20% במכירות. מדובר אמנם ב־5% פחות מהתחזית המקורית, אבל לא רע בהתחשב במצב השוק. אלא שהמומנטום השלילי החל לתפוס גם את Geely בדצמבר, אז קרסו מכירות החברה ב־44%. יו“ר החברה לי שופו לא נשמע אופטימי במיוחד בנאומו לקראת השנה החדשה, כשאמר כי ”אנחנו חייבים להניח את היסודות להישרדות שלנו, אחרת אנחנו עשויים להיכנס לתקופה של מוות“.

ההאטה בשוק הרכב הסיני תפסה את יצרניות הרכב הזרות לא מוכנות. רבות מהיצרניות, כמו יונדאי ופורד, השלימו בשנים האחרונות בניית מפעלים חדשים בסין כדי לענות על הביקושים הגדלים. מפעלים אלה עובדים בימים אלה בתפוקה נמוכה מאוד. בפורום אונליין של עובדי מפעל פיג‘ו בעיר ווהאן שבמרכז סין סיפרו העובדים כי הם עסוקים לאחרונה בעיקר בניקיונות ובצביעת קירות המפעל, לצד הדרכות בתיאוריה פוליטית של המפלגה הקומוניסטית. במפעל של פורד הופחתו המשמרות של הפועלים לימים ספורים בלבד בשבוע. כתוצאה קיבלו העובדים משכורת חודשית נמוכה, לעתים פחות מ־220 דולר (800 שקל) בחודש, ונאלצו להשלים הכנסה כשליחים, כנהגי מוניות וכטכנאים.

הסינים מתנזרים גם מקניות פחות יקרות ממכוניות. אחד המאפיינים של המשבר הכלכלי הנוכחי הוא האטה בקצב השדרוג של מכשירי הסמארטפון בקרב הסינים. מכירות הסמארטפונים בסין רשמו ירידה של 15.5% ב־2018 בהשוואה לירידה של 5% ב־2017. הקורבן הראשון והמיידי של המצב היה אפל, שהורידה את תחזית ההכנסות שלה לרבעון הראשון של השנה מ־93-89 מיליארד דולר ל־84 מיליארד דולר בשל ההאטה בשוק הסיני. לאפל יש כמובן מגוון בעיות בשוק הזה, החל מהשפעות שליליות של מלחמת הסחר על המותג ועד המאבק ביצרניות סיניות שמוכרות מכשירים דומים באיכותם אך במחירים נמוכים בהרבה. אלא שהבעיות של אפל, מותג אהוד מאוד על הסינים בזמנים רגילים, הן גם ביטוי נוסף לצרות של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. “צפינו חולשה כלכלית בכמה שווקים מתעוררים, אבל התברר שהיתה לכך השפעה גדולה יותר מכפי שצפינו“, כתב מנכ“ל אפל טים קוק למשקיעים. לפי הדיווחים, ההאטה במכירות של אפל הביאה לקיצוץ של 50 אלף עובדים זמניים במפעלי יצרנית האייפונים פוקסקון בסין. אבל עד כמה באמת חמורה ההאטה בשוק הסיני? התשובה, כך נראה, לא לגמרי ברורה.

3. נתוני הצמיחה הרשמיים של סין מציגים תמונה ורודה במיוחד של המציאות

 

ב־16 בדצמבר עלה על הבמה בפורום למנכ"לים בשנגחאי פרופ‘ שיאנג סונג ג‘ואו (Xiang Songzuo) מאוניברסיטת רנמין היוקרתית בבייג‘ינג וזרק פצצה. שיאנג, לשעבר הכלכלן הראשי של בנק החקלאות הסיני, טען כי ביצועי הכלכלה הסינית ב־2018 היו גרועים בהרבה מכפי שעולה מהנתונים הרשמיים, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שיאנג טען כי נחשף לעבודה של קבוצת חוקרים מובילה, שלפיה הצמיחה הסינית ב־2018 עמדה על 1.67% בלבד. לפי חישובים אחרים שראה, סין נכנסה ב־2018 לתקופה של מיתון ורשמה צמיחה שלילית. ”הכלכלה הסינית הולכת לזמנים קשים מאוד, ולזמן ארוך“, פסק שיאנג, והוסיף כי הסתיימה התקופה שבה סין זכתה לרגולציה עולמית תומכת, כולל גישה פתוחה לטכנולוגיה ולהון זר ואפשרות לפעול בחופשיות בשווקים בינלאומיים. ההרצאה של שיאנג הפכה ללהיט ברשת הסינית לפני שהצנזורה מחקה אותה. גרסה לא מתורגמת של הנאום בסינית צברה כבר יותר מ־1.3 מיליון צפיות ביוטיוב.

לפי הנתונים הרשמיים, סין בהאטה יחסית סבירה. היא רשמה צמיחה של 6.6% ב־2018 - אמנם שיעור הצמיחה הנמוך ביותר שרשמה מאז 1990, אבל עדיין ירידה קלה יחסית בהשוואה לצמיחה של 6.9% ב־2017. לפי סוכנות הידיעות רויטרס, סין צפויה להוריד את יעד הצמיחה ל־2019 לרמה של 6.5%-6%. בהשוואה ליעד שנע סביב 6.5% ב־2018, זה עדיין גבוה משאר הכלכלות הגדולות בעולם. אפילו שסין רשמה במשך שנים צמיחה דו־ספרתית.

אלא שנתוני הצמיחה הרשמיים בסין ידועים כשנויים במחלוקת ומציגים תמונה ורודה במיוחד של המציאות. בעבר התפרסמה שורה של מקרים שבהם מחוזות בסין זייפו את נתוני הצמיחה שלהם, המשמשים מדד חשוב בהחלטות על קידום ראשי המחוז לתפקידים בכירים. אף שמרבית הכלכלנים סבורים שהמספרים שפיזר שיאנג קיצוניים מדי, הפופולריות של ההרצאה שלו מצביעה על הלך הרוח השלילי השורר כיום ביחס לכלכלה בסין.

גם בנוגע לתעסוקה הנתונים הרשמיים לא רעים בכלל. האבטלה העירונית בסוף 2018 עמדה על 3.8% בלבד, ירידה קלה בהשוואה ל־3.9% בסוף 2017 והנתון הנמוך ביותר מאז 2002. באזורים העירוניים נוצרו בשנה שעברה 13.61 מיליון משרות חדשות, עלייה של 100 אלף משרות בהשוואה ל־2017.

אלא שסקרים לא רשמיים מראים תמונה עגמומית בהרבה. סקר שפרסמה חברת Tianfeng Securities מצא כי 2 מיליון משרות דרושים נעלמו מ־51Job.com, אחד מאתרי גיוס העובדים המובילים, בחצי השנה בין אפריל לספטמבר אשתקד. גם סקר של Zhaopin, אתר חיפוש עבודה פופולרי אחר, בשיתוף עם אוניברסיטת רנמין, גרס כי מספר המשרות הפתוחות התכווץ ב־27% ברבעון השלישי של השנה שעברה לעומת התקופה המקבילה. במקביל ירד מספר הפונים לעבודה בתקופה זו ב־10%. ירידה במספר מחפשי העבודה עשויה להיראות כסימן חיובי, אך היא מייצגת חשש של עובדים לעזוב את מקום העבודה ולחפש הזדמנויות חדשות באקלים הנוכחי. זאת בניגוד למגמה ששררה בשוק התעסוקה הסיני בשנים האחרונות, של מוביליות רבה.

כדי להבין את המצב המורכב שבו נמצאת הכלכלה הסינית, כדאי אולי להתבסס על חוכמת ההמונים. מדד ביטחון הצרכנים בסין ירד ברבעון הרביעי של 2018 לשפל של 99.4 נקודות לעומת 105.1 נקודות ברבעון האחרון של 2017. ציון של 100 ומעלה מייצג אופטימיות, כך שהצרכנים הסינים נמצאים כבר בתחום הפסימי כרגע. גם הבורסה של שנגחאי רשמה את הירידות הגדולות ביותר מבין הבורסות המובילות בעולם ב־2018, וסיימה את השנה בנפילה של 24.6%. הבורסה הקטנה יותר, בשנג‘ן, ספגה ירידה אף גדולה יותר של 33.2%.

הרשויות הסיניות בוודאי אינן תורמות ליצירת אופטימיות כשהן בוחרות לצמצם את פרסום הנתונים דווקא בתקופה רגישה זו. מחוז גואנגדונג, מרכז היצוא הסיני לחו"ל, הפסיק במפתיע באוקטובר האחרון לפרסם את מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור, מדד שהתפרסם בכל חודש במשך שבע שנים. עדכון המדד, שרשם ירידה רצופה במשך חמישה חודשים, הופסק בהוראת הלשכה הסינית המרכזית לסטטיסטיקה, בטענה כי המחוז פרסם את הנתונים באופן לא חוקי.

4. האטרקטיביות של סין כיעד לייצור זול התכווצה - ואז הגיע טראמפ

 

בספטמבר פרסם הבלוגר וו שיאופינג מאמר שבו טען כי המגזר הפרטי הסיני ”סיים את המשימה ההיסטורית“ שלו וצריך להיעלם מהעולם. וו הוא בלוגר אלמוני למדי, אך המאמר שלו הצליח לעורר מהומה באינטרנט לפני שנמחק, כיוון שנגע בעניין רגיש מאוד. לפני 40 שנה בדיוק פתחה ההנהגה הסינית את הדלת ליזמים פרטיים כדי שישקמו את הכלכלה המדשדשת, שניהלה עד אז מאבק צמוד עם מדינות אפריקה העניות בתחום התוצר הלאומי הגולמי לנפש. נרשמה הצלחה מסחררת, אולם בשנים האחרונות נתקלים היזמים העסקיים הפרטיים הסינים ביותר רגולציות והתערבות ממשלתית, עד כדי חששות להלאמת עסקיהם. במקביל הולך וגדל התפקיד שתופסות חברות בבעלות ממשלתית בכלכלה הסינית.

מפתה לתלות את הבעיות הסיניות במלחמת הסחר שיזם נשיא ארה“ב דונלד טראמפ. אך האמת היא שלטראמפ היה גם הרבה מזל - לתפוס את סין בתקופה של שינוי מבני מקיף. במשך שנים הזרימה ממשלת סין אשראי ותמריצים גדולים לכלכלה, מה שסייע לסין לצאת כשידה על העליונה מהמשבר הכלכלי של 2008. אלא שהאשראי שניתן בקלות אולי האיץ את הצמיחה, אך גם יצר בועת חוב ענקית. החוב הכולל בסין גדל מ־141% מהתוצר הלאומי ב־2008 ל־256% באמצע 2017.

כדי להתמודד עם בועת החוב לפני שתתפוצץ, עברה סין ב־2016 למדיניות מוניטרית מצמצמת. זו באה לידי ביטוי בעיקר בחיזוק הרגולציה על ”בנקאות הצללים“, גופים לא מפוקחים שסיפקו אשראי קל, מהיר ומסוכן, בין השאר באמצעות הלוואות עמיתים. הרגולציה הכבדה גרמה לקריסת אלפי חברות להלוואות עמיתים, משאירה מאות אלפי משקיעים ללא הכסף שהשקיעו ומחסלת אפיק מרכזי שמעמד הבינוני הרוויח ממנו ולווה ממנו כסף.

במקביל נאלצה סין להילחם בתקיפות בזיהום האוויר הקשה, ובכך הצטמצם מקור מרכזי לתעסוקה ולצמיחה. כתוצאה מעלייה מתמשכת בשכר הממוצע, האטרקטיביות של סין כיעד לייצור זול התכווצה. הממשלה ניסתה להפוך את סין למרכז טכנולוגיה מתקדמת במקום לבירת הייצור העולמית. ואז הגיע טראמפ עם חבילת המכסים שלו, פגע ביצוא הסיני, חיזק את החששות מהעתיד בקרב הסינים ושפך דלק למדורת ההאטה.

יש מי שמקשרים את המשבר דווקא לאידיאולוגיה. במשך 40 שנה התנהלה סין עם סתירה פנימית חריפה: מדינה עם שוק פרטי קפיטליסטי, הנשלטת על ידי מפלגה שמעולם לא נטשה את הקומוניזם. הסתירה הפנימית הזו הפכה חריפה יותר תחת נשיא סין הנוכחי שי ג‘ינפינג. שי הדגיש בכמה הזדמנויות את המחויבות של סין לשמור על החברות הפרטיות והבעלות הפרטית על רכוש, אך באותה נשימה דחף לחזרה לעקרונות מרקסיסטיים וסוציאליסטיים - כולל לחיזוק השליטה של המפלגה על כל הכלכלה. רוח זו השרתה עצבנות וחוסר ביטחון על היזמים הסינית. דוגמה בולטת לחיזוק השליטה הזו היתה העצירה של אישור כל משחקי הווידיאו החדשים לשוק הסיני לאורך רוב 2018, לאחר שאלו הואשמו בהשחתת הנוער. העצירה הזו גילחה כשליש משווי השוק של הענקית הסינית טנסנט, חברת הטכנולוגיה השנייה בגודלה בסין. האם הסתירה בין ניהול מרכזי לשוק חופשי מתחילה לרדוף את הכלכלה הסינית?

5. סין מוכנה לפשרות גדולות כדי להביא לסיום מלחמת הסחר בהקדם

במערב נהוג להתייחס לצמיחה הסינית המסחררת בעשורים האחרונים כאל נס. באותה הנשימה כלכלנים במערב חזו לאורך השנים שוב ושוב את קריסתו המתקרבת של הנס. ברוב המכריע של הפעמים הם טעו, והממשלה הסינית הצליחה לייצב את הכלכלה גם בזמנים שנראו קטסטרופליים, כמו לאחר קריסת הבורסה בשנגחאי בשנים 2016-2015. עד כה הניסיונות הסיניים להמריץ את הכלכלה המדשדשת לא הניבו את התוצאות המקוות. הפחתת מס גדולה למעמד הנמוך ולמעמד הביניים, שנכנסה לתוקף באוקטובר, לא הצליחה לעודד את הסינים לקנות יותר ולנטרל את הנזק שגורמת מלחמת הסחר. בחודשים הקרובים צפויה סין לנסות להמשיך להאיץ את הכלכלה באמצעות צעדים כמו הגדלת הסובסידיות על רכישת מכוניות ומוצרי חשמל ומתן הטבות למעסיקים שלא יפטרו עובדים. הזרמת תמריצים גדולים והגדלת האשראי שנותנים הבנקים עלולות לפגוע במלחמה הסינית נגד הקטנת המינוף. בצד של מלחמת הסחר, נראה שסין מוכנה לבצע פשרות גדולות כדי להביא לסיום הקרבות בהקדם.

האמת היא שאיש לא לגמרי יודע לאן הולכת הכלכלה הסינית, ואם מדובר בנסיגה זמנית או בתחילתו של עשור אבוד. תחזית כלכלית זה תמיד עסק מסובך, אך כשהיא נוגעת למדינת ענק עם אוכלוסייה של 1.4 מיליארד בני אדם, פי ארבעה מהאוכלוסייה בארה“ב, היא קשה במיוחד. תוסיפו לכך את חוסר השקיפות בנתוני המאקרו המגיעים מסין - ותקבלו תחזית כמעט בלתי אפשרית. במצב הזה כל שנשאר הוא לבחון בקפידה את הסימנים שמגיעים מהשוק הסיני. והסימנים האלה לא מבשרים טובות.