אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האלטרנטיבה לאקדמיה - המכללות הטכנולוגיות

האלטרנטיבה לאקדמיה - המכללות הטכנולוגיות

מתברר שיש אלטרנטיבה ללימודים אקדמיים - גובר מספר הסטודנטים שבוחרים במכללות הטכנולוגיות שמחברות את בוגריהן לשוק התעסוקה ותורמות רבות גם למשק

25.01.2019, 08:03 | תאיר איפרגן

עד כמה רלבנטית האקדמיה בעולם החדש? לאן נעלמים הסטודנטים? אלו רק דוגמאות לכותרות בעיתונים בשבועות האחרונים שמדגישות כי משהו קורה במערכת ההשכלה הגבוהה. כדי לאתר את הסיבות לתופעה, ראוי לבדוק קודם, מהי האלטרנטיבה ללימודים אקדמיים?

אחת מהסיבות היא התנופה במערכות השכלה והכשרה מקבילות, כמו למשל הלימודים במכללות הטכנולוגיות, שמשפיעים על תשואת בוגריהן, על החיבור לשוק התעסוקה, ועל המשק בכללותו. לכן, לכל המתלבטים כדאי לבדוק את המכללות הטכנולוגיות בפיקוח המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט) שבמשרד העבודה והרווחה.

כ-26,000 סטודנטים לומדים במסגרת מכללות טכנולוגיות הפועלות בפיקוח מה"ט) - עלייה של 30% בחמש השנים האחרונות. הלימודים הם לדיפלומת הנדסאי וכוללים כשנתיים אינטנסיביות של רכישת הכשרה והשכלה במגוון מגמות לימוד מבוקשות בשוק התעסוקה כמו הנדסה אזרחית, אדריכלות, הנדסת תוכנה, הנדסת טכנולוגיות מים, הנדסת אלקטרוניקה ועוד.

באוגוסט שעבר פרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר סקירה על הכנסתם של הנדסאים הרוכשים את השכלתם במסגרת המכללות הטכנולוגיות. מתברר כי ההכנסה של חלק מבוגרי מה"ט במגמות כמו הנדסה אזרחית, הנדסת תוכנה ועוד, דומה להכנסה של בוגרי המכללות האקדמיות בתחומי לימוד בעלי אופק מקצועי (כגון מנהל עסקים, משפטים) ואף גבוהה במעט מזו של בוגרי מדעי הרוח באוניברסיטאות (!).

המכללה האקדמית להנדסה, סמי שמעון, צילום: ויקיפדיה המכללה האקדמית להנדסה, סמי שמעון | צילום: ויקיפדיה המכללה האקדמית להנדסה, סמי שמעון, צילום: ויקיפדיה

שוק העבודה העתידי, המשתנה - כבר כאן. הליניאריות שאפיינה את חיינו בעבר וכללה לימודים, קריירה ופרישה, אינה רלבנטית עוד. השינויים המהירים, הצורך להתעדכן כל העת, להתמקצע וללמוד הם אלו שמייצרים מציאות לפיה לימודים, קריירה וגם פרישה מתרחשים כל העת, במקביל, בין תפקידים ותוך כדי. המשמעות היא שלימודים ממוקדים, בפרקי זמן שאינם ארוכים במיוחד, בהתמקצעות מסוימת ועם ביקוש גבוה בשוק התעסוקה, מהווים אלטרנטיבה והתחלה של קריירה לחיים עבור לא מעט סטודנטים.

לכן, מערכות הכשרה והשכלה שלא יתעדכנו ולא יתחשבו בהקניית מיומנויות וכישורים, מעבר להקניית ידע, יישארו מאחור יחד עם הסטודנטים.

שידרוגים במכללות הטכנולוגיות

זאת הסיבה שמה"ט מוביל ביחד עם המכללות הטכנולוגיות מהלכים לשידרוג המערכת. לדוגמה: עדכון תוכניות הלימוד במגמות השונות בשיתוף עם יותר מ-20 מעסיקים במשק במסגרת הרפורמה לקידום ההשכלה הטכנולוגית, באופן שיביא לידי ביטוי את צרכי המשק לצד הקניית מיומנויות וכישורים, לראשונה, בתוכניות הלימוד.

בנוסף, אנו מקדמים את התכנית הלאומית להתחדשות טכנולוגית בסך של 64 מיליון שקל בשיתוף משרד האוצר, הג'וינט, קרנות עזריאלי וצורים ליצירת תשתית איתנה במכללות לקשרי מעסיקים ארוכי טווח ולהתמחות מעשית בחברות טכנולוגיות ובתעשייה תוך כדי הלימודים, באופן שישפר את התאמת ההכשרה לצרכי המעסיקים ויגדיל את שיעורי התעסוקה במקצוע.

התמקדות הממשלה בעשור האחרון בהנגשת השכלה והכשרה לאוכלוסיות שלא היו מיוצגות בה בעבר בשיעור הולם דוגמת החרדים והערבים, היא אחת ההחלטות החשובות בעלת משמעויות רבות למשק ולחברה בישראל.

בארבע השנים האחרונות חל גידול בהשתתפותן של אוכלוסיות אלו בלימודי הנדסאות בשיעור של כ-40%. במקומות בהם לימודים אקדמיים אינם אפשרות על רקע כלכלי-חברתי, בסמינרים שבהם האישה לומדת מקצוע ללא ביקוש - שם נכנסת ההכשרה הטכנולוגית ולימודי ההנדסאות ונותנת לסטודנטים מסלול שמאפשר מוביליות חברתית, מקצוע מבוקש, שכר גבוה ורלבנטיות בשוק התעסוקה.

האתגרים במה"ט רבים ומגוונים, אולם אני מאמינה שיישום הרפורמה לקידום ההשכלה הטכנולוגית שעברה כהחלטת ממשלה וחלקים יצאו לדרך, לצד תוספות התקציב המשמעותיות למה"ט יביאו את לימודי ההנדסאי ואת המכללות הטכנולוגיות לקדמת הבמה, למקום הראוי להן - ובעתיד הקרוב, נראה עוד פחות נהירה לכיוון האקדמיה בעיניים עצומות. אחרי הכל, יש אלטרנטיבה מצוינת על השולחן.

תאיר איפרגן, מנהלת מה"ט (המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע), משרד העבודה והרווחה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות