אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מלחמת הסחר בדרך להגמוניה צילום: עודד קרני

מלחמת הסחר בדרך להגמוניה

תנאי סחר בלתי הוגנים, ריגול סייבר והפרת זכויות קניין הם רק חלק מההאשמות שמטיח המערב בסין, על שהיא כופה על חברות אמריקאיות לחשוף מידע טכנולוגי רגיש, ובכך - לטענת הצד האמריקאי - פוגעת ביתרונה התחרותי של ארה"ב

27.01.2019, 08:27 | רינת אשכנזי

המתיחות האחרונה בין סין לארה"ב "שווקה" לעולם כמלחמת סחר, אך נראה כי זו הגדרה צרה ושטחית מדי לתיאור מאבק הכוחות בין שתי המעצמות. זירת הסחר היא רק מבוא למלחמתן על עליונות טכנולוגית, ואמצעי בדרך למטרה הגדולה יותר - הגמוניה גלובלית. אך בעוד ארה"ב אינה מתכוונת לפנות את כס המלכות הגלובלית ללא מאבק, סין, מצדה, אינה בוחלת בשום אמצעי, בניסיונה לזכות בכתר הנחשק.

לפרטים והרשמה לכנס מדדים 2019 של כלכליסט וקסם מדדים לחצו כאן

תנאי סחר בלתי הוגנים, ריגול סייבר והפרת זכויות קניין הם רק חלק מההאשמות שמטיח המערב בסין. האחרונה גם כופה על חברות אמריקאיות, הפועלות בשטחה, לחשוף מידע טכנולוגי רגיש, ובכך - לטענת הצד האמריקאי - פוגעת ביתרונה התחרותי של ארה"ב.

מפס ייצור למוקד טכנולוגיה

 

"סין 2025", תוכנית הדגל של הממשל הסיני מ־2015, שמה לה למטרה להפוך את הדרקון האסייתי מפס הייצור של העולם למוקד הטכנולוגיה של העולם. לשם כך ידאג הממשל למימון בעוד הכרישים הסינים ידאגו לאתר פנינות הייטק לצורך רכישות אסטרטגיות. הרעיון הוא להקפיץ את כלכלת סין במעלה שרשרת הייצור הגלובלית.

לפיכך, לא מדובר רק בתנאי הסחר. נראה כי הגישה הבסיסית של ארה"ב כלפי סין התהפכה. עוד בתקופת נשיאותו של ביל קלינטון, שהעניק לסין מעמד של אומה מועדפת, נעשו מאמצים אדירים לחבק אותה אל חיק העולם המערבי. קובעי המדיניות האמינו כי סמביוזה כזו, הכלכלית והפיננסית, היא מצב של Win-Win. הנשיא הנוכחי דונלד טראמפ הביא איתו לבית הלבן תפיסה אחרת. גישת השיתוף פשטה רגל. לתפיסתו של טראמפ, פריחת הגלובליזציה היטיבה רק עם הצד הסיני, וזה ניצל את ארה"ב והתקדם על חשבונה. את העוול הזה טראמפ נחוש לתקן.

מימין: נשיא סין שי ג מימין: נשיא סין שי ג'ינפינג ועמיתו האמריקאי דונלד טראמפ, בייג'ינג 2017 | צילום: בלומברג מימין: נשיא סין שי ג

לארה"ב יש שתי דרכי תגובה עיקריות. בגישה הרכה, אפשר רק לנער את כללי המשחק - למשל, לאפשר לסטודנטים ולחוקרים מסין ללמוד או לעבוד בארה"ב, אך לחסום את גישתם למיזמים רגישים. פתרון כזה יאפשר שיתופי פעולה חלקיים בתחומים של אינטרס הדדי, כמו איכות סביבה, לוחמה בטרור וצפון קוריאה.

אסטרטגיה חלופית, שמניחה את ניתוק הקשרים, תגבה כנראה מחירים כבדים יותר. מכסים גבוהים ייקרו את עלויות הייצור ואת המוצרים עצמם, והפסקה של שיתופי פעולה אקדמיים, צבאיים ומסחריים יגדעו כנראה מיזמים רבים. ניתן לשער שיהיו לכך גם השלכות על התיירות, הנמצאת כיום בנסיקה. להוציא את סין משרשרת הייצור של ארה"ב לא יהיה פשוט, והיקף ההשקעות הישירות שלה בארה"ב ייחתך בחדות. כבר עכשיו הן ירדו בצורה דרמטית ל־4.8 מיליארד דולר בשנת 2018 לעומת 29 מיליארד דולר ב־2017 והיקף של 48 מיליארד דולר ב־2016.

משבר אמון בקרב המשקיעים

סין, שאינה מעוניינת במלחמת הסחר, מבטיחה לרכוש מוצרים אמריקאיים ולציית לארגון הסחר העולמי, אך ספק אם זה יספק את וושינגטון, במקרה שהיא אכן חותרת לעליונות טכנולוגית. אי־הוודאות סביב הקשר בין שתי המדינות מייצרת משבר אמון בקרב המשקיעים ומעיבה על כל אחת משתי הכלכלות - ואת הניצנים הראשונים לכך אפשר כבר לזהות בנתוני המאקרו.

רק בשלהי 2018 הגיעו השווקים הפיננסיים לתובנה כי ההתנתקות בין סין לארה"ב היא תרחיש ממשי. נימה מיליטנטית מוושינגטון, גם בתום 90 ימים שהוקצו ליישוב הסכסוך עם סין, תאותת על סדרי עולם חדשים. בתרחיש כזה אולי נגלה שהבורסות עוד לא אמרו את המילה האחרונה בנדון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות