צילום: shutterstock
ההוצאה הממשלתית למחקר ופיתוח אזרחי בישראל - 1.6% בלבד
ישראל ממוקמת לפני אחרונה בין 36 המדינות המפותחות בהוצאה הממשלתית למו"פ מכלל ההוצאה הלאומית. מאז 2009 ירד חלקה של הממשלה במימון המו"פ הציבורי מ-61% ל-37%
ההוצאה הממשלתית למחקר ולפיתוח אזרחי בישראל עומדת על 906 מיליון שקל שהם 1.6% מכלל ההוצאה הלאומית למחקר ולפיתוח (שעומדת על כ-54.5 מיליארד שקל). היא השנייה מהסוף בין 36 המדינות המפותחות (רק שווייץ אחרינו עם 0.9%). ממוצע ה-OECD עומד על 13% כך שההוצאה בישראל היא שמינית מהממוצע (12.5% ממנו). כך עולה מנתונים שמפרסת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על סמך סקר מכוני המחקר לשנת 2016 שערכו הלשכה והמועצה הלאומית למחקר ולפיתוח.
התמונה לא לגמרי שלמה משום שהנתונים במדינות אחרות כוללים גם מו"פ בטחוני, אבל ברובן הוא מהווה שברי אחוזים. כך למשל בפינלנד וביפן עומדת ההוצאה הממשלתית על 8% מההוצאה הלאומית.
הסקר הקודם נערך ב-2009. בסקר הנוכחי בוצעו שינויים מבניים כך שבדרך כלל אין אפשרות להשוואה. בסקר נכללו 23 משרדי ממשלה העוסקים במו"פ, 54 מכוני מחקר הפועלים כמלכ"רים פרטיים ו-12 מלכ"רים ציבוריים.
ההוצאה הכוללת לביצוע מו"פ במגזר המלכ"רים בישראל עמדה על 511 מיליון שקל, אחוז אחד מההוצאה הלאומית והייתה נמוכה בכשליש מממוצע מדינות ה-OECD שעומד על 1.6%.
הסיבה לנתונים הקשים נראית ברורה. ב-2016 רק 37% מפעילות המו"פ הציבורית הגיעה מתמיכה והקצבה ממשלתיות. זו ירידה של יותר משליש לעומת 61% ב-2009. תוצאת הזנחת המחקר והפיתוח הציבוריים ניכרת היטב גם בתעסוקה. 2,732 עובדים הועסקו במחקר ופיתוח בממשלה ובמכוני המחקר, ירידה קלה לעומת 2009 (2,755 עובדים).
43% מהמחקרים במגזר הממשלתי והמלכ"רים בוצעו כמחקר יישומי, 20% בוצעו כפיתוח ו-37% כמחקר בסיסי. ההתפלגות לפי תחום מדעי מראה כי 25% מפעילות המו"פ הציבורית בוצע במדעי החקלאות ו-24% במדעי החברה.
3 תגובות לכתיבת תגובה