אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

האם פרויקט תעלת הימים יציל את ים המלח?

פרויקט תעלת הימים מביא לשיתוף פעולה בין ישראל לירדן אך תרומתו למשק המים בישראל צפויה להיות קטנה מאוד. פרופ' רפאל סמיט מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון: "מי שמצפה שהפרויקט יביא להפחתת הירידה במפלס ים המלח – זה לא יקרה"

28.01.2019, 14:03 | ענבל עומר

פרויקט תעלת הימים עשה לאחרונה צעד גדול לקראת מימוש והוא יובא לאישור הממשלה בקרוב. במסגרת הפרויקט צפויים להישאב כ-300 מיליון מטר קוב מים מים סוף וכ-65 מיליון מטר קוב מים יועברו למתקן התפלה שיוקם בעקבה שבירדן – 30 מיליון מטר קוב מים מותפלים יוזרמו לירדן ו-35 ממ"ק מים מותפלים יועברו ליישובי הערבה. לצד זה מים מליחים צפויים להגיע בצינור ארוך עד ים המלח בתקווה להוביל להתייצבות מפלס ים המלח שמידרדר בכ-1.20 מטר מדי שנה.

קראו עוד בכלכליסט

בהתייחס לתרומת תעלת הימים למשק המים בישראל מדגיש פרופ' סמיט, מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון, כי תהיה לתעלת הימים תרומה מקומית לתושבי הערבה עם המים המותפלים שצפויים להגיע לאיזור, אם כי לא מדובר בתרומה משמעותית לכלל משק המים בישראל.

במשרד להגנת הסביבה שישתתפו גם הם בדיונים מבהירים כי אולי קיים סיכוי להפחתה קטנה בירידת מפלס ים המלח אבל קיימים גם סיכונים והשלכות סביבתיות חמורות לים המלח שאותם צריך עוד לבדוק ולחקור אחרי יישום הפרויקט.

פרויקט תעלת הימים, צילום: חיים הורנשטיין פרויקט תעלת הימים | צילום: חיים הורנשטיין פרויקט תעלת הימים, צילום: חיים הורנשטיין

"על פי מחקרים גילינו שרק אם מגבילים את כמות מי הים שמתוכננת לזרום מים סוף לים המלח אולי אפשר להימנע מהשפעות הרסניות, הגבלנו את הכמות עד 400 מיליון מטר קוב מים", מציינת גלית כהן, סמנכ"לית תכנון ומדיניות במשרד להגנת הסביבה, עם זאת, מדגישה כהן שבשלב הראשון תוזרם כמות מים קטנה הרבה יותר.

"טיפול בים המלח מחייב צינורות רציניים יותר - זה לא כלכלי"

במשרד להגנת הסביבה מדגישים אומנם שהתייצבות מפלס ים המלח היא לא על הפרק ואין אפשרות כרגע לייצוב המפלס כי יש צורך בכ-700 מיליון מטר קוב מים בשנה כדי לכסות על הגירעון בים המלח, עם זאת נוקטים בגישה של אופטימיות זהירה וצופים כי פיתרון תעלת הימים יוביל להפחתה של 30 ס"מ בירידת המפלס מדי שנה. לעומת זאת, פרופ' סמיט סבור כי פרויקט תעלת הימים לא יפתור בכלל את הבעיות של ים המלח ואף לא יביא להפחתת הירידה במפלס "מדובר בכמויות מים קטנות, מי שמצפה שהפרויקט יביא לפיתרון – זה לא יקרה, מדובר במרחק גדול מאוד, יש צורך בצינורות רציניים וזה מאוד יקר ולא כלכלי", מציין סמיט.

בארגון אדם טבע ודין מתנגדים נחרצות לפרויקט ואף צפויים לפרסם דוח בנושא. טענתם היא שהפרויקט יהרוס את ים המלח. "מדובר במים זרים שיכנסו לים המלח. ים המלח יהיה כולו מכוסה גבס וזה כבר לא יהיה ים המלח", מציינת לי-היא גולדנברג, ראש תחום כלכלה ומשאבי טבע באדם טבע ודין.

אף שנראה כי התרומה של תעלת הימים למשק המים הישראלי לא גדולה וגם התרומה לים המלח מוטלת בספק, היתרון הגדול של תעלת הימים הוא בעצם שיתוף הפעולה עם ירדן, שותפות שיש לה משמעות מדינית וגיאופוליטית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



20 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

19.
מה התרומה של מפעלי ים המלח לירידת המפלס?
לא ייתכן שמדינת ישראל נותנת יד להיעלמו ההדרגתי של ים המלח, אתר טבע ייחודי שאין שני לו. איפה כל אוהבי ארץ ישראל. האם אינם מודאגים מגסיסתו של הים שתנכי הזה? האם אינו חלק מארץ ישראל? האם מצבו של ים המלח ישתפר אם יסגרו את המפעל הכורה ממנו מוצרים כימיים?
מודאגת  |  10.02.19
18.
שם הפרויקט : תעלת הימים ואילו בכתבה מדברים על צינור!!!!
יש הבדל עצום בין תעלה לצינור, כשאני מדמיין בראשי תעלה אני חושב שיש באמת תעלת מיים מים סוף ועד ים המלח עם הפסקות כשצריך אבל אפשר להשתמש בדרך במיים לצורך הקמת תחנות כח לייצור חשמל אפשר להתפיל את המיים ואז יהיה לנו מעין אגמים קטנים שאפשר לנצל למטרות תיירות ונופש ופעילות ספורטיבית ואולי תחרויות ספורט ימי עם הירדנים בקיצור עולם שלם של פריחה ואילו צינור זה סתם משהו שספק בכלל אם יתרום משהו הלוואי הלוואי שבאמת יקמו תעלה ולא סתם צינור
לא מבין את זה  |  30.01.19
17.
הים התיכון הוא המקור של ים המלח
בעבר, ימת הלשון חיברה את ים תיכון לים המלח. מחזורי מילוי ואידוי רבים גרמו לשקיעת המלחים באזור לאורך מיליוני שנים. לאור זאת, די ברור שמנהרה מים תיכון לים המלח היא הפתרון המתאים ביותר. מכונות חפירה רבות כבר עובדות בארץ ויש נסיון רב איתן, סוגיות של בעלות על קרקע פשוטות הרבה יותר כשחופרים מתחת לאדמה, הצינורות התת קרקעיים יוכלו להניע טורבינות לייצור חשמל, כפי שכבר קיים בעולם, עקב ניצול פערי הגובה, המרחק קצר הרבה יותר והמים מתאימים מבחינה כימית. בקיצור, נראה ששיקולים מדיניים ומימון מהבנק העולמי היטו כאן את הכף לטובת ים סוף. נתנחם בעובדה שאת הניסוי היקר הזה לא אנחנו נממן (מקווה).
סנופקין  |  30.01.19
לכל התגובות