אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מכונות הצבעה שיפרו את הדמוקרטיה בהודו, אז למה לפחד מהן? צילום: שאטרסטוק

דו"ח טכנולוגי

מכונות הצבעה שיפרו את הדמוקרטיה בהודו, אז למה לפחד מהן?

מערכות הצבעה אלקטרוניות סופגות אש לא מוצדקת בהודו, לקראת הבחירות שייערכו בה בעוד מספר חודשים; מנוע החיפוש בינג של מיקרוסופט נחסם ואז נפתח מחדש בסין בגלל טעות טכנית מובנת למדי; וההאטה דוחפת את יצרנית הרחפנים הסינית DJI לשוק התעשייתי

28.01.2019, 13:13 | אופיר דור, בייג'ינג

בהודו יש אנשים שמתגעגעים לימים היפים בהם כנופיות אלימות, ששכרו המפלגות הפוליטיות השונות, פרצו לקלפיות ברחבי המדינה והכניסו פתקי הצבעה מזויפים. בתחילת העשור הקודם עברה הודו מהצבעה מסורתית באמצעות פתקים להצבעה דרך מכונות אלקטרוניות, שינוי שרוב המחקרים מייחסים לו תוצאות חיוביות מאוד. ועדיין, שבים ועולים במדינה קולות שקוראים לחזור אחורה. קולות כאלה נשמעים שוב לקראת הבחירות הכלליות הקרובות במדינה שיערכו באפריל-מאי.

השערוריה הנוכחית פרצה בשבוע שעבר בעקבות עדותו של מי שהציג עצמו כמומחה סייבר הודי המקבל מקלט מדיני בארה“ב. בעדות שמסר בשיחת סקייפ, כשפניו מוסתרים במסכה, טען כי עבד במשך שנים בחברה ההודית הממשלתית המייצרת את מכונות ההצבעה. לדבריו, צוותו יירט במהלך הבחירות הכלליות הקודמות ב-2014 שידורים שעברו בגלים בתדר נמוך, נקלטו במכונות והשפיעו על תוצאות ההצבעה.

מי מפחד ממכונות הצבעה?, צילום: שאטרסטוק מי מפחד ממכונות הצבעה? | צילום: שאטרסטוק מי מפחד ממכונות הצבעה?, צילום: שאטרסטוק

לטענת המומחה, מי שאחראית לפריצה למכונות ההצבעה היא מפלגת ה-BJP הימנית, מפלגתו של ראש הממשלה נרנדרה מודי שניצחה באותן הבחירות, בסיוע חברת טלקום הודית מקומית שסיפקה לה תדרים. בעקבות חשיפת הפרשה רבים מחבריו לצוות נרצחו, בעוד הוא נמלט לארה“ב. סקסי ככל שנשמע הסיפור הפנטסטי של מומחה הסייבר, הוא מופרך מהיסוד ברמה הטכנית: בעבר עלו טענות כי ניתן לפרוץ אל מכונות ההצבעה ההודיות באופן מקומי.

צוות מאוניברסיטת מישיגן בארה“ב הדגים ב-2010 איך הצליח לשנות את התוצאות על ידי חיבור של התקן בהרכבה עצמית למכונת ההצבעה ההודית בכבל ושליחת הודעות טקסט ממכשיר סלולרי אל ההתקן. אך האפשרות לפרוץ מרחוק לעשרות ומאות אלפי מכונות הצבעה (מתוך 1.6 מיליון שפועלות בבחירות הכלליות בהודו), זה סיפור אחר לגמרי. ההסבר שהציג המומחה לא הגיוני פשוט כי מכונות ההצבעה ההודיות הן מכונות טיפשות שלא מצוידות במקלט שמקבל אותות מבחוץ.

מכונות הצבעה בארה"ב, צילום: רויטרס מכונות הצבעה בארה"ב | צילום: רויטרס מכונות הצבעה בארה"ב, צילום: רויטרס

המכונות הצבעה ההודיות כוללות מגוון אמצעי הגנה שאמורים לצמצם זיופים, כמו הגבלה על הכנסת יותר מחמש הצבעות פר דקה. כל מכונה בהודו יכולה לקלוט עד 2,000 הצבעות בסך הכל, כך שצריך לפרוץ להרבה מהן כדי להשפיע על הבחירות במדינה עם יותר מ-800 מיליון בעלי זכות הצבעה. בעקבות החלטה של בית המשפט העליון בהודו, חוברו למכונות ההצבעה מדפסות שמוציאות פתק המאמת את הבחירה שעשה המצביע. הפתק מוצג לבוחר למספר שניות על גבי חלון שקוף, לפני שהוא נופל לתיבה סגורה וחתומה. ב-10% מהקלפיות נספרים פתקים אלו כדרך לאמת את כשרות ההצבעה האלקטרונית.

גם אם איכשהו אחת המפלגות הצליחה להחדיר אל מכונות ההצבעה רכיב תקשורת שיאפשר לשלוט בהן מרחוק - מבצע שיעלה עשרות מיליוני דולרים ולו בשל הייצור ההמוני הדרוש - עדיין ישנה בעיה: בנוסף לרכיב התקשורת, צריך להוסיף למכונות ההצבעה גם אנטנה. אם את רכיב התקשורת אפשר עוד להסתיר בתוך המכונה, אך אנטנה שתוכל לקלוט אותות מבחוץ תהיה גלויה לעין. לא במפתיע, התעלמו פוליטיקאים מהאופוזיציה ההודית מההיגיון הזה והחלו ללבות את האש, באמצעות קריאות לחקור את ההאשמות החמורות המאיימות על הדמוקרטיה הגדולה בעולם.

בניגוד לעדות המפוקפקת של מומחה הסייבר, מחקרים רציניים דיווחו דווקא כי הכנסת מכונות הצבעה אלקטרונית הביאה שלל יתרונות לדמוקרטיה ההודית. מחקר של מכון ברוקינגס האמריקאי שפורסם ב-2017 השווה בין תוצאות הבחירות בהודו לפני הכנסת המכונות לתוצאות אחריהן. הכנסת המכונות האלקטרוניות הביאה לירידה של 3.5% בשיעור ההצבעה במדינה, כשהירידה היתה גדולה במיוחד באזורים הידועים כמרובי זיופים. שיעור ההצבעה הנמוך יותר הוא עדות חיובית לירידה במספר הקולות המזויפים בתהליך.

המכונות דווקא מועילות לדמוקרטיה, צילום: שאטרסטוק המכונות דווקא מועילות לדמוקרטיה | צילום: שאטרסטוק המכונות דווקא מועילות לדמוקרטיה, צילום: שאטרסטוק

לצד הירידה הכללית בשיעור ההצבעה, ההצבעה של קבוצות חלשות באוכלוסיה כמו נשים, קסטות במדרג נמוך ושבטי מיעוטים דווקא גדלה בעקבות כניסת המכונות. קבוצות חלשות אלה חששו לצאת להצביע בעבר מחשש או שנמנע מהן בכוח להגיע להצבעה. מכונות ההצבעה הפכו את הבחירות בהודו לצמודות יותר, חיזקו מפלגות קטנות ואפילו הביאו להפחתה כללית במקרי הפשע החמורים כמו רצח ואונס בשנה לאחר מערכת הבחירות.

הדיון סביב מכונות ההצבעה בהודו ובעולם באופן כללי חושף במידה רבה הטיה הקיימת בדיון על ענייני טכנולוגיה: לעיתים קל לשכוח שגם לפני החידושים היו כמה בעיות בעולם. קל להאשים למשל את הרשתות החברתיות בהפצת שמועות, כששוכחים כי שמועות זדוניות ומופרכות לא פחות עברו מפה לאוזן או דרך אמצעי תקשורת מסורתיים בעבר; אנטישמיות נגד יהודים פרחה עוד לפני עידן הפייק ניוז. באותו אופן קל להתרגז כששומעים על מקרה רצח של נוסעת שהזמינה נסיעה דרך אפליקציה. כאילו שבעבר, לפני שחלמו על אפליקציות, לא נרצחו נוסעים בטרמפים או על ידי נהגי מוניות. דוגמה נוספת היא הזעזוע כשמכונית אוטונומית עושה תאונת דרכים קטלנית - כמה תאונות קטלניות ארעו באותו יום, באותה עיר, באשמת נהגים אנושיים?

העדויות הקיימות כיום על זיופים הקשורים בהצבעה אלקטרונית מאוד חלקיות. לעיתים מתוארות הצלחות בפריצה למכונת הצבעה בתנאי מעבדה שלא משקפים את היכולת לעשות זאת בשטח, בבחירות עצמן. גם כשיש מקרים אמיתיים של זיופים הקשורים למכונות הצבעה, צריך לזכור שהצבעה בפתקים גם היא רחוקה מלהיות שיטה מושלמת. למרות הכל, עדיין יותר קשה לפרוץ למכונה מאשר לשלשל פתקי נייר מזויפים לתיבה. בעידן הנוכחי, ההתנגדות לשימוש במכונות הצבעה מקבילה פחות או יותר לרצון לשמור את כל הכסף במזומן מתחת למזרן כי החזקתו במצב אלקטרוני מסוכנת.

קצרצרים

1. ביום ד' האחרון חסמה ממשלת סין את בינג של מיקרוסופט, מנוע החיפוש הזר הגדול ביותר שפועל במדינה. כבר למחרת חזר בינג לפעול; בסין כמו בסין, לא ניתן הסבר לחסימה קצרת המועד, אך גורמים שצוטטו בבלומברג העריכו שהיא נבעה מתקלה טכנית ולא מצנזורה מכוונת. טעות טכנית? נשמע מוזר, אבל זה בהחלט אפשרי: הרשויות הסיניות המפקחות על האינטרנט עמוסות מאוד: מתחילת ינואר סגרו 733 אתרים ו-9,300 אפליקציות שהכילו מידע ”מזיק“. חסימה של אתר אחד יותר מידי היא טעות כמעט מובנית.

בינג בסין, צילום מסך: bing בינג בסין | צילום מסך: bing בינג בסין, צילום מסך: bing

2. עם כל הכבוד לבינג, שמחזיק ב-2% משוק החיפושים באינטרנט הסיני, השליטה בתחום היא באידו המקומית שיותר מ-70% מהחיפושים עוברים דרכה. אך לצד השליטה שלה בשוק, באידו ממשיכה לעורר אנטגוניזם בקרב הגולשים הסינים. מאמר ביקורת חריף שפורסם בשבוע שעבר על ידי עיתונאי סיני תחת הכותרת ”מנוע החיפוש באידו כבר מת“, תקף את החברה על כך שהיא מקדמת באינטנסיביות תוכן המיוצר בפלטפורמת הבלוגים שלה עצמה, גם שמדובר בתוכן ירוד המלא שמועות ושקרים. בין השאר מצא העיתונאי בפלטפורמה של באידו כתבה על כך שה-CIA התנצל על הריגתו של אוסאמה בן לאדן לאחר שהתברר כי הוא לא היה מעורב בסופו של דבר בפיגועי ה-11 בספטמבר.

3. הכלכלה הסינית מגלה סימני האטה בולטים, גם בתחומים שנחשבים הכי סקסיים ומגניבים: יצרנית הרחפנים הסינית DJI, שמחזיקה בנתח של 75% מהמכירות העולמיות של רחפנים ללקוחות פרטיים, הודיעה על שינוי כיוון אסטרטגי במסגרתו תקצה יותר משאבים לפיתוח רחפנים לשוק התעשייתי במקום לצרכן הקטן. כמו המכירות של מוצרי פרימיום אחרים, גם הצמיחה במכירות של רחפנים בסין מאטה. ב-2018 צמחו מכירות הרחפנים לשימוש פרטי ב-73% לעומת 81% בשנה לפני כן. בימים של הידוק החגורה, רחפנים כמו של DJI הם אחד ממוצרי המותרות שהכי קל לוותר עליה כדי לחסוך בהוצאות. ב-DJI מעריכים שהכלכלה הסינית הולכת לתקופה קשה, מקדימים תרופה למכה ומחפשים מקורות הכנסה חדשים לפני שהגל יישבר עליהם. 

תגיות