אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חקר ביצועים: השבוע של המשכנתאות, ונצואלה וששינסקי צילום: אוראל כהן

מוסף כלכליסט

חקר ביצועים: השבוע של המשכנתאות, ונצואלה וששינסקי

וגם: התסכול ממערכת הבריאות מתקרב לנקודת רתיחה, צוקרברג מתכנן לאחד את כל שירותי המסרים המיידיים של הפלטפורמות השייכות לו, הקור חושף את עומק הבעיה ו-"Fyre" הדוקו המדובר של הרגע

31.01.2019, 08:18 | כתבי כלכליסט

מתקרבים לרתיחה

מערכת הבריאות - הנה נושא לקמפיין

איך שיחק אותה גנץ. איזה נאום. ומה אמרה עליו מירי רגב, אה? וביטן, בכלל. ואיזה סרטון מגניב דיכטר עשה. ובינתיים בחיים עצמם: התסכול ממערכת הבריאות מתקרב לנקודת רתיחה. עוד ועוד רופאים מציפים, ברשתות החברתיות ובתקשורת, את התת־תנאים שבהם הם מנסים להציל חיים, עוד ועוד מטופלים מתארים את החוויה שלהם ושל קרוביהם. במחלקה הפנימית, בהמתנה במיון, בניסיון להשיג תור ל־MRI (שיעור המכשירים בישראל מדרג אותנו במקום השלישי מהסוף במדינות המתפתחות). ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל היא מהנמוכות ב־OECD. עוד מימון ממשלתי יכול לשנות את התמונה לחלוטין. ואין עוד מערכת שבה השינוי שמחוללת תוספת תקציב הוא כה מהיר, וכה נוגע עמוקות בחיים של כולנו. רק צריך שמישהו ייקח על זה אחריות. הנה, למשל, רעיון, אפשרות, מין כיוון כללי, להבטחת בחירות. לא עדיף על כל השטויות?

גולן פרידנפלד

חולה במסדרון , צילום: אלעד גרשגורן חולה במסדרון | צילום: אלעד גרשגורן חולה במסדרון , צילום: אלעד גרשגורן

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

 

הנתון האמיתי נחשף

המשכנתאות - הבנק מפספס את הסיכון

השבוע חשף "כלכליסט" כי המשכנתא הממוצעת של זוגות צעירים בקניית דירה ראשונה היא 840 אלף שקל, 150 אלף יותר מהמשכנתא הממוצעת לפי נתוני בנק ישראל. זה קורה משום שבנק ישראל לא מבחין בין רוכשי הדירה הראשונה למשפרי הדיור, שלוקחים משכנתא נמוכה הרבה יותר. בבנק הגנו על הנתון, הסבירו שמבחינתם הוא משקף את רמת הסיכון הכללית של קוני דירות. אלא שהסיכון של קוני דירה ראשונה בשנים האחרונות אינו דומה כלל לזה שלוקחים משפרי דיור. והקונים הראשונים הם ככל הנראה חלק הארי של הממושכנים, כלומר קבוצת הסיכון העיקרית, לעצמם ולבנקים, בכל הנוגע למשכנתאות. כדי להבין כראוי את הסיכון המערכתי בתחום צריך לנטר אותם בנפרד, ובנק ישראל נדרש לאחריות הבסיסית הזאת, ולנתח כמו שצריך את כיסי הסיכון במשק.

רחלי בינדמן

חוות הדעת מעוררת סערה

ששינסקי איפה הבעיה?

פרופ' איתן ששינסקי, האיש שמאחורי המותג "ההוא שדפק את יצחק תשובה", התבקש לתת חוות דעת על ויכוח פנימי בתוך קבוצת דלק. העובדה שהוא עשה זאת, ועוד בתשלום, הספיקה לאבירי המקלדת להעביר אותו בשנייה מרשימת הטובים לרשימת הרעים, כי ככה זה אצלם בחיים. לא משנה שששינסקי נדרש לחוות דעת בתחום המומחיות שלו, וליתר דיוק לחדד נקודה במודל שהוא עצמו בנה. לא משנה שעברו כמעט תשע שנים מאז עמד בראש הוועדה למיסוי על רווחים ממשאבי טבע, תקופת צינון שבטח מספיקה כדי להקפיא כמה גזים הידועים לאדם. לא משנה שאם חוות דעתו תתקבל, זה אולי יגרום, סוף סוף, לתשובה לשלם את המס שבו הוא מחויב. ששינסקי סומן כדארת' ויידר, הג'דיי שבגד במסדר. כי למי שגויס בעל כורחו למאבק אסור להיות אנושי, ולמציאות, חלילה, אסור להיות מורכבת.

ליאור גוטמן

איתן ששינסקי , צילום: אוראל כהן איתן ששינסקי | צילום: אוראל כהן איתן ששינסקי , צילום: אוראל כהן

הצ'טים יאוחדו

צוקרברג עוד מסמר במונופול

מארק צוקרברג מתכנן, כפי שחשף לפני שבוע "הניו יורק טיימס", לאחד את כל שירותי המסרים המיידיים של הפלטפורמות השונות השייכות לו — פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם. אלה חדשות רעות לכל מי שחרד לפרטיות וחרד מריכוזיות. לפרטיות, משום שאיחוד כל במות הצ'ט האלה יאפשר לפייסבוק ליצור לכל משתמש פרופיל מעמיק ומפורט בהרבה מהנהוג כיום (שגם הוא כבר מפורט למדי). ולריכוזיות, כי איחוד כזה יהפוך לכמעט בלתי אפשרי כל ניסיון לפרק את פייסבוק למוצריה השונים, כפי שדורשים כיום מומחי ריכוזיות מובילים. וצוקרברג, כרגיל, מהיר יותר מהרגולטורים: האיחוד המדובר יושלם בתוך כשנה; עד שהרגולטור האמריקאי יבין מה קורה ויחליט לעשות משהו נגד המונופול של פייסבוק על תקשורת בין־אישית, לא בטוח שיישארו לו כדורים במחסנית.

ליאור באקאלו

כמו ימי המלחמה הקרה?

ונצואלה - לא תשאב את העולם

כשמסתכלים על מפת העולם ורואים אילו מדינות הכירו באופוזיציונר חואן גואיידו שהכריז על עצמו נשיא ונצואלה הקורסת ואילו ממשיכות לצדד ברודן ניקולס מדורו — מבינים. ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, כל מדינות דרום אמריקה (חוץ מבוליביה הסוציאליסטית) וגם ישראל עם גואיידו, ובשבוע הבא יצטרפו אליהן כנראה כמה ממדינות האיחוד האירופי. בצד של מדורו נמצאות רוסיה, סין, קובה ואיראן. כן, כמו בימי המלחמה הקרה. גם האינטרסים שמנחים את ארצות הברית ורוסיה כאן דומים, ונסובים סביב סחר בנפט ובנשק. אבל אלה לא ימי המלחמה הקרה, ויש בכך נחמה: כל עוד המאבק היה ארוז באידאולוגיה, לכל צד היה ברור מי הטובים ומי הרעים, ואנשים היו נכונים להרוג ולהיהרג. כעת, לנוכח חוסר הבושה של טראמפ ופוטין שמקדמים אינטרסים של עצמם ושל מקורביהם, יש יותר סיכוי שהקטסטרופה בוונצואלה לא תיהפך לקטסטרופה בינלאומית.

רן אברמסון

הנשיא ניקולאס מדורו , צילום: רויטרס הנשיא ניקולאס מדורו | צילום: רויטרס הנשיא ניקולאס מדורו , צילום: רויטרס

הקור חושף את עומק הבעיה

טראמפ והאקלים אסון מצטבר

עוד גל קור מקפיא שיתק השבוע את המערב התיכון של ארצות הברית, והנשיא דונלד טראמפ חזר לבלבול המוכר שלו בין מזג האוויר לאקלים. "מה לעזאזל קורה עם ההתחממות הגלובלית? חזרי מהר בבקשה, אנחנו צריכים אותך", צייץ ביום שלישי לפנות שחר. לפעמים הדרמה הבלתי פוסקת בוושינגטון מבדרת, ממרחק בטוח. ויש היבטים של נשיאות טראמפ שהם אכן בעיה של האמריקאים, צרות של אחרים. וחלק מהמדיניות שלו יוצרת, איך נאמר, כמה אתגרים לישראל (אם כי אולי זה היה קורה ממילא גם עם נשיא אחר). אבל העובדה שנשיא ארצות הברית מכחיש את שינויי האקלים ומסרב לפעול כדי לצמצם את הנזקים — זו בעיה עמוקה של כל העולם, ולדורי דורות.

אורי פסובסקי

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ , צילום: איי פי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ | צילום: איי פי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ , צילום: איי פי

חקר ביצועים: השבוע של המשכנתאות, ונצואלה וששינסקי
 
להאזנה לפודקאסט
לחץ כאןחקר ביצועים: השבוע של המשכנתאות, ונצואלה וששינסקי

פיטורי ענק ברשת

טסקו - עידן המכונות

השבוע דווח כי הקמעונאית הגדולה בבריטניה, רשת המרכולים טסקו, תקצץ 9,000 משרות כדי לחתוך 1.5 מיליארד ליש"ט מהוצאותיה. המטרה היא לשפר את הרווחים, שעוד לא התאוששו מהשערורייה של ניהול כוזב של ספרי החשבונות שהתפוצצה ב־2014 ומחקה ביום אחד 1.5 מיליארד ליש"ט משווי השוק של החברה. הכיווץ בכוח האדם יגיע במקביל להצגת מכונות אוטומטיות לממכר גבינות ונקניקים, ונוסף עליו, העובדים כבר לא יקבלו ארוחה חמה אלא יסתפקו במכונות חטיפים. זה המחיר האכזרי של האוטומציה: העובדים האנושיים התייתרו, ואלה שבינתיים זוכים להישאר יקבלו יחס של מכונות.

תמר טוניק

הדוקו המדובר של הרגע

"Fyre" - לעיני הקהל הצמא

הסרט התיעודי החדש "Fyre" מכה גלים ברשתות החברתיות, והחזיר למרכז הדיון את פסטיבל המוזיקה באותו שם שהיה אמור להתקיים באיי בהאמה לפני כשנה וחצי. האירוע שווק כחלום שיאפשר לצעירים עשירים במיוחד (החבילות עלו עד 250 אלף דולר) לחוות לכמה ימים את מה שהאינסטגרם קיבעה כשגרה הנפלאה של סלבס ואושיות הרשת: מטוסים פרטיים, אי מבודד, שף פרטי ואנשים יפים; בפועל, מי שהגיע ישן באוהלי פליטים וסבל משלל תנאים מחפירים, וגם הופעות לא היו. לא רק שיעור על בני אדם יש כאן, אלא גם על התפקוד הכפול של הרשתות החברתיות. מצד אחד, הן יוצרות פנטזיות שלא יכולות להתקיים במציאות, ויש בהן קהל צופים שמריע בשמחה לפנטזיות האלה. מצד אחר, כשאלה קורסות, אותו קהל צופים חוגג את הכישלון הזה, בעיקר אם הוא מצטלם היטב.

הגר רבט

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות