חקר ביצועים: השבוע של המשכנתאות, ונצואלה וששינסקי

מארק צוקרברג מתכנן, כפי שחשף לפני שבוע "הניו יורק טיימס", לאחד את כל שירותי המסרים המיידיים של הפלטפורמות השונות השייכות לו — פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם. אלה חדשות רעות לכל מי שחרד לפרטיות וחרד מריכוזיות. לפרטיות, משום שאיחוד כל במות הצ'ט האלה יאפשר לפייסבוק ליצור לכל משתמש פרופיל מעמיק ומפורט בהרבה מהנהוג כיום (שגם הוא כבר מפורט למדי). ולריכוזיות, כי איחוד כזה יהפוך לכמעט בלתי אפשרי כל ניסיון לפרק את פייסבוק למוצריה השונים, כפי שדורשים כיום מומחי ריכוזיות מובילים. וצוקרברג, כרגיל, מהיר יותר מהרגולטורים: האיחוד המדובר יושלם בתוך כשנה; עד שהרגולטור האמריקאי יבין מה קורה ויחליט לעשות משהו נגד המונופול של פייסבוק על תקשורת בין־אישית, לא בטוח שיישארו לו כדורים במחסנית.

ליאור באקאלו

כמו ימי המלחמה הקרה?

ונצואלה - לא תשאב את העולם

כשמסתכלים על מפת העולם ורואים אילו מדינות הכירו באופוזיציונר חואן גואיידו שהכריז על עצמו נשיא ונצואלה הקורסת ואילו ממשיכות לצדד ברודן ניקולס מדורו — מבינים. ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, כל מדינות דרום אמריקה (חוץ מבוליביה הסוציאליסטית) וגם ישראל עם גואיידו, ובשבוע הבא יצטרפו אליהן כנראה כמה ממדינות האיחוד האירופי. בצד של מדורו נמצאות רוסיה, סין, קובה ואיראן. כן, כמו בימי המלחמה הקרה. גם האינטרסים שמנחים את ארצות הברית ורוסיה כאן דומים, ונסובים סביב סחר בנפט ובנשק. אבל אלה לא ימי המלחמה הקרה, ויש בכך נחמה: כל עוד המאבק היה ארוז באידאולוגיה, לכל צד היה ברור מי הטובים ומי הרעים, ואנשים היו נכונים להרוג ולהיהרג. כעת, לנוכח חוסר הבושה של טראמפ ופוטין שמקדמים אינטרסים של עצמם ושל מקורביהם, יש יותר סיכוי שהקטסטרופה בוונצואלה לא תיהפך לקטסטרופה בינלאומית.

רן אברמסון

הנשיא ניקולאס מדורו | צילום: רויטרס

הקור חושף את עומק הבעיה

טראמפ והאקלים אסון מצטבר

עוד גל קור מקפיא שיתק השבוע את המערב התיכון של ארצות הברית, והנשיא דונלד טראמפ חזר לבלבול המוכר שלו בין מזג האוויר לאקלים. "מה לעזאזל קורה עם ההתחממות הגלובלית? חזרי מהר בבקשה, אנחנו צריכים אותך", צייץ ביום שלישי לפנות שחר. לפעמים הדרמה הבלתי פוסקת בוושינגטון מבדרת, ממרחק בטוח. ויש היבטים של נשיאות טראמפ שהם אכן בעיה של האמריקאים, צרות של אחרים. וחלק מהמדיניות שלו יוצרת, איך נאמר, כמה אתגרים לישראל (אם כי אולי זה היה קורה ממילא גם עם נשיא אחר). אבל העובדה שנשיא ארצות הברית מכחיש את שינויי האקלים ומסרב לפעול כדי לצמצם את הנזקים — זו בעיה עמוקה של כל העולם, ולדורי דורות.

אורי פסובסקי

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ | צילום: איי פי

 

להאזנה לפודקאסט
לחץ כאן

פיטורי ענק ברשת

טסקו - עידן המכונות

השבוע דווח כי הקמעונאית הגדולה בבריטניה, רשת המרכולים טסקו, תקצץ 9,000 משרות כדי לחתוך 1.5 מיליארד ליש"ט מהוצאותיה. המטרה היא לשפר את הרווחים, שעוד לא התאוששו מהשערורייה של ניהול כוזב של ספרי החשבונות שהתפוצצה ב־2014 ומחקה ביום אחד 1.5 מיליארד ליש"ט משווי השוק של החברה. הכיווץ בכוח האדם יגיע במקביל להצגת מכונות אוטומטיות לממכר גבינות ונקניקים, ונוסף עליו, העובדים כבר לא יקבלו ארוחה חמה אלא יסתפקו במכונות חטיפים. זה המחיר האכזרי של האוטומציה: העובדים האנושיים התייתרו, ואלה שבינתיים זוכים להישאר יקבלו יחס של מכונות.

תמר טוניק

הדוקו המדובר של הרגע

"Fyre" - לעיני הקהל הצמא

הסרט התיעודי החדש "Fyre" מכה גלים ברשתות החברתיות, והחזיר למרכז הדיון את פסטיבל המוזיקה באותו שם שהיה אמור להתקיים באיי בהאמה לפני כשנה וחצי. האירוע שווק כחלום שיאפשר לצעירים עשירים במיוחד (החבילות עלו עד 250 אלף דולר) לחוות לכמה ימים את מה שהאינסטגרם קיבעה כשגרה הנפלאה של סלבס ואושיות הרשת: מטוסים פרטיים, אי מבודד, שף פרטי ואנשים יפים; בפועל, מי שהגיע ישן באוהלי פליטים וסבל משלל תנאים מחפירים, וגם הופעות לא היו. לא רק שיעור על בני אדם יש כאן, אלא גם על התפקוד הכפול של הרשתות החברתיות. מצד אחד, הן יוצרות פנטזיות שלא יכולות להתקיים במציאות, ויש בהן קהל צופים שמריע בשמחה לפנטזיות האלה. מצד אחר, כשאלה קורסות, אותו קהל צופים חוגג את הכישלון הזה, בעיקר אם הוא מצטלם היטב.

הגר רבט