אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רשות החברות הממשלתיות פותחת חזית נגד רואי החשבון צילומים: עמית שעל, אוראל כהן

בלעדי לכלכליסט

רשות החברות הממשלתיות פותחת חזית נגד רואי החשבון

מנהל הרשות הפיץ השבוע חוזר שמחייב את החברות הגדולות להעסיק מבקר פנים כעובד חברה. בלשכת רואי החשבון שוקלים לפנות לבג"ץ

31.01.2019, 10:34 | אמיתי גזית

חוזר שהפיץ ביום שני מנהל הרשות ינקי קוינט מחייב את החברות הממשלתיות הגדולות להעסיק מבקר פנים כעובד חברה, ואוסר עליהן לשכור את שירותיו של מבקר חיצוני, כמו שיכלו לעשות עד עכשיו. תוקף ההנחיה מיידי. ההנחיה תאפשר למבקר הפנים שהוא עובד החברה לשכור תחתיו עובדים במתכונת של מיקור חוץ או שכירים לפי שיקול דעתו.

קראו עוד בכלכליסט

מימין: מנהל רשות החברות ינקי קוינט ונשיאת לשכת רואי החשבון איריס שטרק, צילומים: עמית שעל, אוראל כהן מימין: מנהל רשות החברות ינקי קוינט ונשיאת לשכת רואי החשבון איריס שטרק | צילומים: עמית שעל, אוראל כהן מימין: מנהל רשות החברות ינקי קוינט ונשיאת לשכת רואי החשבון איריס שטרק, צילומים: עמית שעל, אוראל כהן

החברות הממשלתיות מדורגות בסולם של 1־10, על פי גודל, היקף פעילות ומספר עובדים. לשם ההמחשה, חברת החשמל, רפאל והתעשייה האווירית הן החברות הממשלתיות היחידות בדירוג 10(1), ויש עוד 3 חברות בדירוג 10. על פי ההנחיה החדשה, "בחברה בסיווג 7 ומעלה המבקר הפנימי יהיה עובד חברה".

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי מלבד נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), יתר 13 החברות בדירוג 9 ו־10 מעסיקות מבקר פנים במשרה מלאה, כך שההחלטה תשפיע על 18 חברות: נת"ע ו־17 חברות בדירוג 7 ו־8 כמו חוצה ישראל, נתיבי איילון, החברה למתנ"סים ועוד.

לפי ההערכות, יש בארץ כ־2,000 מבקרי פנים בכל התחומים. שותף במשרד שנשכר לבצע ביקורת פנים מקבל 360 שקל לשעה בלי מע"מ. לביקורת פנים בחברות הגדולות דרושות בדרך כלל יותר מ־1,000 שעות בשנה. המשמעות: רואי החשבון החיצוניים עלולים להפסיד הכנסות של לפחות 6.5 מיליון שקל בשנה.

ברשות החברות אומרים כי להערכתם, מבקר שהוא עובד חברה יוכל לשמור על מסמכים סודיים טוב מכל גורם חיצוני, יצבור ניסיון בפעילות החברה ויכיר את תחומי הליבה שלה. בנוסף, עלות שעות העבודה של שכיר נמוכה מעלות שעות העבודה של מבקר חיצוני, עובד חברה יהיה נגיש לעובדים ויהיה לו קל יותר להגיע למידע חשוב. לעומת זאת, טוענים ברשות החברות כי משרד חיצוני המספק שירותי ביקורת פנים לכמה חברות עלול לערב שיקולים זרים, ומידע רגיש עלול לזלוג לחברות מתחרות.

ברשות מזכירים כי המדיניות החדשה נהוגה במגזרים אחרים, שבהם יש חשיבות רבה למבקר פנים. לפי הנחיות הפיקוח על הבנקים, לכל בנק צריכה להיות יחידה שעוסקת בביקורת פנים. כמו כן, בנקים המוציאים חלק מפעילות הביקורת למיקור חוץ חייבים לדווח על כך למפקח על הבנקים ולנמק את ההחלטה. גם משרד הפנים מחייב את הרשויות להעסיק מבקר פנים בשכר, ותפקידו נחשב למשרת אמון.

ההנחיה החדשה מעוררת סערה בלשכת רואי החשבון. נשיאת הלשכה איריס שטרק אמרה ל"כלכליסט" כי הלשכה שוקלת לפנות לערכאות משפטיות כדי לבטל את ההנחיה. שטרק חוששת כי ההנחיה תיצור תקדים וסטנדרט חדש גם בחברות פרטיות וציבוריות, ותוביל לפגיעה בפרנסת העצמאים בענף. לדבריה, "החלטת הרשות תגרום לשינוי סדרי עולם בעבודת הדירקטוריון, ותפגע בחופש ההחלטה של הדירקטוריון ובחופש העיסוק של המבקרים הפנימיים בלי שרשות החברות הציגה נתונים שיצדיקו זאת. צורת העסקה של מבקר הפנים לא משפיעה על מינהל תקין או יעילות הביקורת". שטרק מוסיפה כי ההוכחה לכך שאין קשר בין אופן העסקת המבקר ליעילות הביקורת היא שבחברות שהתגלתה בהן שחיתות כמו מעצ, מקורות וחברת החשמל, מבקר הפנים היה עובד שכיר. לפי שטרק, כשמשרד חיצוני מספק שירותי ביקורת, פרנסתו לא תלויה בחברה מסוימת והוא יוכל לפעול בחופשיות. לעומת זאת, עובד קבוע שפרנסתו תלויה בהנהלת החברה עלול לחשוש מביקורת. עם זאת, היא מבהירה כי אינה מתנגדת לביקורת פנים של שכיר, אך סבורה כי שיקול הדעת בהחלטה על סוג המבקר הוא של הדירקטוריון.

החשש של שטרק לא תלוש מהמציאות. גם רשות שוק ההון בראשות משה ברקת שוקלת לאמץ מדיניות דומה. מרשות שוק ההון נמסר: "נושא הביקורת ובקרות בגופים המפוקחים על ידי הרשות התחיל להיבחן מחדש בצורה יסודית בחודשיים האחרונים, לרבות בחינת ההסדרה בנושא האמור".

לעמדת שטרק שותף איגוד המבקרים הפנימיים. רו"ח דורון רונן, משנה לנשיא האיגוד, אמר כי גם הם שוקלים לעתור נגד ההחלטה. האיגוד הוקם ב־2011 על ידי לשכת מבקרי הפנים העולמית לאחר שהתנתקה מלשכת מבקרי הפנים הישראלית. לפי חוק הביקורת הפנימית, הלשכה הוותיקה היא הגוף שמייעץ לשר האמון על חוק הביקורת הפנימית, חוק שטרם מומש. רונן: "הרגולטור פועל עם חוזר בניגוד לחוק יסוד חופש העיסוק, ובניגוד להכרעת בג"ץ שנדרש לסוגיה ב־2012".

בניגוד לעמדת האיגוד, לשכת המבקרים תומכת בצעד של קוינט. בחוות דעת ששלחה לקוינט כתבה נשיאת הלשכה עו"ד מירי גרוסמן: "רק עובד מן המניין בעל מעמד יכול לפעול ללא מורא".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
סוף סוף החלטה אמיצה
רואי החשבון ניכסו לעצמם את הביקורת הפנימית , אף על פי שאין להם כול יתרון על אחרים בבדיקת התהליכים לתועלת הארגון. איזה יתרון יש להם בתהליכי קבלת עובדים, מיון עובדים ,בטיחות בעבודה, היבטים משפטיים, אבטחת המידע, ועוד. כלכלנים, עורכי דין, מהנדסים וכד' שווים לרואי החשבון. כולם ללא יוצא מן הכלל צריכים להשלים את הידע שלהם בלימוד אינטנסיבי ומסודר. יש להם יתרון אחד בתחום קריאת המאזנים וחסרון גדול מול כול שאר תחומי הפעילות של הארגון.
ישראל  |  03.02.19
7.
הגיע הזמן (ככל שאני שונאת ביורוקרטיה)
המצב היום שכמה מושחתים משלמים לכמה מושחתים אחרים על ביקורת שהם מוטות לכיוון "הרצוי", עובד חברה יטיל את האחיות החוקית על החברה ולא על הרואה חשבון. דרך אגב - בחברות הקטנות זה הפוך - אורי החשבון עושים מה שבא להם ואינן נושאים באחריות חוקית.
יעלי  |  02.02.19
6.
אפקטיביות הביקורת תלוייה בקבלתה ע"י הארגון המבוקר
אופן העסקת המבקר אינו קובע את אפקטיביות הביקורת הפנימית, אלא האופן בו הארגון המבוקר מקבל עליו. ארגון שאינו יודע, מסוגל ומסכים לקבל עליו ביקורת, עדיף שיחסוך את ההוצאה על ביקורת בכל מקרה, בלי קשר לאופן העסקת המבקר.
מבקר פנימי (אמיתי)  |  01.02.19
לכל התגובות