אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחלה פוליטית: לא רוצים את תיק הבריאות צילומים: אלכס קולומויסקי, עומר מסינגר, שאול גולן

מחלה פוליטית: לא רוצים את תיק הבריאות

בני גנץ התייחס למשבר הבריאות בנאום הכניסה שלו לחיים הפוליטיים, אבל לא יתאבד על התיק. בבחירות הקודמות טרחו רק שני ראשי מפלגות להתייחס לנושא, ורק אחד ביקש את המשרד

31.01.2019, 07:46 | צבי זרחיה

נושא הבריאות נעדר כמעט באורח קבע מהשיח בישראל לקראת הבחירות. כך היה במערכת הבחירות הקודמת ב־2015 ובינתיים גם במערכת הבחירות הנוכחית הוא לא זוכה להד נרחב. יותר מכך, אף אחד במערכת הפוליטית לא רואה בתיק הבריאות יעד אישי או מפלגתי, ואף אחד לא נלחם לקבל אותו, מלבד סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מיהדות התורה.

קראו עוד בכלכליסט

מהבחינה הזו, התייחסותו שלשום של בני גנץ לנושא בנאומו היתה סימן מעודד למרות כמה סימני שאלה שהתעוררו בעקבות דבריו. גנץ האשים כי "מערכת הבריאות קרסה עקב מדיניות שגויה. אני רואה אתכם. את האימא הממתינה עם בנה לרופא בחדר המיון במשך 7 או 8 שעות. אני רואה את הסבא או הסבתא הנזרקים לשולי מחלקה פנימית – ומתבייש. לא לכולם יש כסף לרופא פרטי או לביטוח יוקרתי. בישראל יש מחסור חמור ומעמיק ברופאים ובמיטות. לכן נכריז על מצב חירום במערכת הבריאות וניתן תמריץ מיידי ללימודי רפואה. נקים בית חולים נוסף בצפון ובית חולים נוסף בדרום, ונרחיב בתי חולים קיימים להקלת העומס".

מה קורה בצפון

אלא שבמפגש עם החיים עצמם, יגלה גנץ כמה עובדות לא פשוטות: בית חולים נוסף בדרום כבר קם (אסותא אשדוד) ומשך ההקמה שלו היה 14 שנים – מ־2002 אז חוקק חוק להקמת בית חולים באשדוד, דרך מסכת התנגדויות ומכרזים אינסופיים שבאה לקיצה ב־2016 עם תחילת פעילותו של בית החולים. גם תוכנית לבניית בית חולים חדש בצפון כבר יש, בקריית אתא, שיכלול תשתית לכ־2,220 מיטות אשפוז.

בהקשר זה, רה"מ בנימין נתניהו מיהר להכריז לפני ארבעה חודשים על הקמת חדר מיון קדמי בקריית שמונה אלא שגם כאן המציאות היתה קצת אחרת. בדיקת "כלכליסט" העלתה שנתניהו חנך מבנה קיים שמשמש מאז 2013 כמוקד רפואה דחופה והשינוי היחיד שנעשה הוא העברת ניהולו ממגן דוד אדום לחברה הפרטית ביקור רופא, שתעניק טיפול רפואי ראשוני מחוץ לשעות הפעילות של קופות החולים.

בכל מקרה, גנץ לא מתחייב לבקש או להחזיק מפלגתית בתיק הבריאות וממפלגתו נמסר רק שבימים אלה נכתב מצע ובו פרק נרחב בנושא הבריאות.

בבחירות 2015 שתי המפלגות הבודדות שהתייחסו למשבר במערכת הבריאות היו כולנו בראשות משה כחלון ויהדות התורה בראשות ליצמן. יתר המפלגות שמרו אז על דממה מוחלטת בתחום. נתניהו, שר הבריאות, היה עסוק ב־2015 בעיקר בקמפיין ההישרדותי שלו שהסתיים בהכרזה "הערבים נוהרים אל הקלפיות". ועדיין, הוא לא היסס לקחת מאוחר יותר קרדיט על מה שנדמה היה לו כהישג בתחום הבריאות: בסוף דצמבר 2017 בישיבת הממשלה שיבח נתניהו את מערכת הבריאות ואמר כי "אנו משקיעים כ־7.5% מהתל"ג, ומקבלים תוחלת חיים מהגבוהות בעולם ותוחלת מחלות מהנמוכות. אנו מוסיפים לסל הבריאות 500 מיליון שקל". כמה חודשים לאחר מכן חלק עליו מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימנטוב ואמר שיש להעלות את ההוצאה הלאומית לבריאות ל־8.7% מהתוצר, תוספת של 9 מיליארד שקל.

שר האוצר משה כחלון התייחס גם הוא בקמפיין הנוכחי למשבר הבריאות. אתמול הוא אמר כי "המצב של הבריאות בארץ צריך טיפול כמו שעשינו בדיור. הוספנו כמעט 8 מיליארד שקל לבריאות. היום תקציב הבריאות כמעט 40 מיליארד שקל, אבל כנראה שזה לא מספיק". כחלון מתכנן להקדיש פרק נרחב לבריאות במצע הבחירות של מפלגתו שנכתב בימים אלה, אבל מסרב להתייחס לאפשרות שיבקש את תיק הבריאות בטענה שכולנו לא עוסקת כעת בחלוקת תיקים. עם זאת על פי הערכות, כחלון לא יבקש את התיק.

ותודה לליצמן

במצע המפלגה בבחירות הקודמות הבטיח כחלון בין היתר ש"נקצר את זמן ההמתנה לתורים, נגדיל את מספר המיטות בבתי החולים להקטנת הצפיפות הבלתי נסבלת בבתי החולים ונגדיל את מספר האחים והאחיות". באתר כולנו מוצגת כיום רשימת הישגי המפלגה, ארבע שנים אחרי: הגדלת סל התרופות בחצי מיליארד שקלים; כחלון חתם על צו המוזיל ב־5% את התרופות; השתתפות בטיפולי שיניים מגיל 75; הנהגת תוכנית סיעוד לאומית בעלות של 900 מיליון שקל; אישור רפורמת קיצור התורים בעלות של 800 מיליון שקלים ועוד. אם כי אלה הישגים בעיקר של ליצמן שכחלון סייע לו להוציאם אל הפועל.

יהדות התורה לא הציגה מצע בבחירות 2015 אולם, לדרישתו של ליצמן הוכנסו כמה סעיפים בתחומי הבריאות בהסכמים הקואליציוניים, שמומשו בקדנציה. כך, ליצמן הוביל טיפולי שיניים חינם לילדים וקשישים והעלאת קצבת הסיעוד לחולים קשים עם כחלון.

ליצמן הכריז לאחרונה כי "יש צורך בהגדלת תקציב סל התרופות כדי לתת מענה לצרכי הבריאות הקיימים ולכן אני מתכוון לדרוש בהסכם הקואליציוני הבא את הגדלת סל התרופות ב־700 מיליון שקל".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות