לכל מעלים מס יש שם: 33 מיליארד השקלים שחותמים את עידן האנונימיות

חודש לאחר סיום הליך הגילוי מרצון האנונימי רשות המסים חושפת את המספרים המעודכנים: מספר הבקשות שהגיעו לרשות במהלך השנה שחלפה עמד על 872, שחשפו הון בהיקף של כשלושה מיליארד שקל. בהשוואה להליך הגילוי מרצון האנונימי הקודם שהתקיים בין ספטמבר 2014 לדצמבר 2016 מדובר בעשירית ‑ אז נחשפו 30 מיליארד שקל לאחר שהוגשו 7,615 בקשות לגילוי מרצון.

מנהל רשות המסים ערן יעקב | צילום: עמית שעל

הליך הגילוי מרצון מאפשר למי שמחזיק בהון לא מדווח לפנות לרשות המסים בבקשת דיווח על אותו הון, ולשלם את המס הדרוש מבלי שייפתח נגדו הליך פלילי על העלמת מס. אלא שרשות המסים הבינה שאנשים חוששים לפנות אליה משום שאם במסגרת המשא ומתן על גובה המס הצדדים לא מגיעים להבנות, בידי רשות המסים נותר שם בעל החשבון והיא יכולה לשלוח אליו חוקרים.

בהליך האנונימי הבקשה מוגשת בתיווך עורך דין או רואה חשבון, ורק לאחר סיכום על שיעור המס שישולם, חושף המתווך את זהות הלקוח. עיקר הבקשות בשני המועדים שהיו פתוחים להגשת בקשות היו אנונימיות (59% מהבקשות בהליך האחרון ו־61% בהליך הראשון).

ההליך הראשון נחשב להצלחה מסחררת ברשות המסים ובקרב המייצגים השונים שנהנו ממבול לקוחות. אלא שבעקבותיו חלק לא מבוטל מבעלי החשבונות העביר את חשבונות הבנק למדינות כמו הונג קונג, שם המידע פחות חשוף לרשות. לכן בטרם יצאו בהליך נוסף, ביססו ברשות תשתית העברת מידע מול הונג קונג ודחו את ההליך עד שהסכם העברות המידע הבינלאומי, ה־CRS, קרם עור וגידים.

לאחר שברשות המסים יכלו להגיד כמעט בוודאות כי תהיה להם גישה למידע על חשבונות של תושבי ישראל מכמעט 100 מדינות בעולם, ביניהן גם מקלטי מס ידועים כמו ברמודה, איי קיימן או איי הבתולה, הם הוציאו לדרך את ההליך האנונימי של 2018.

מבחינת הרשות, לאור הכח העצום שקיבלה במסגרת הסכם חילופי המידע, עידן האנונימיות נגמר. הם לא יחדשו, לפי שעה, את ההליך משום שיש להם גישה למידע שמייתרת עבורם את חיפוש הדרכים למשיכת בעלי החשבונות אליהם.

אולם לאור כך שמרבית הבקשות הן אנונימיות, וכי 34% מהבקשות (299) הוגשו בדצמבר, ברגע האחרון של ההליך האנונימי, ההערכות הן כי בשנה הקרובה זרם הבקשות יהיה נמוך. אך נתוני ההון הלא מדווח והמס הנגבה ממנו עוד צפויים לעלות בהתאם לדיונים המתקיימים כעת עם הבקשות שהגיעו ברגע האחרון.