פרויקט שיקום השכונות בלע את כספי הדיור הציבורי

מאז החליטו שר הבינוי והשיכון לשעבר יואב גלנט וסגנו לשעבר ז'קי לוי על חידושו של פרויקט שיקום השכונות, תוקצב הפרויקט בסכום עצום של כ־670 מיליון שקל. זאת, תוך שחלק ניכר מהתקציבים שיועדו לשיפוץ דירות הדיור הציבורי הוסטו לטובת הפרויקט. כך מעלים נתונים שהגיעו לידי "כלכליסט".

מדובר בחידושה של תוכנית הדיור המרכזית שיזמה ממשלת הליכוד ב־1977, שבה שימש אביו של ז'קי, דוד לוי, כשר הבינוי והשיכון. לאורך השנים היתה מידת השפעתה של התוכנית שנויה במחלוקת, תקצובה פחת, עד שבוטלה לחלוטין במהלך העשור שעבר. על חידושו של הפרויקט הודיעו גלנט ולוי הבן בראשית 2016, וזו מופעלת עד היום.

ליוזמה שני מרכיבים: שיקום פיזי שאליו הופנו כ־70% מכלל תקציב היוזמה, הכולל שיפוץ חזיתות, שיפוץ מוסדות ציבור ותשתיות, וחיזוק מבנים ביישובים שעל קו התפר; ושיקום חברתי הכולל פעילויות חברה, חינוך והעשרה, ופרויקט טיפוח מנהיגות צעירה. מיום השקתה, במשרד האוצר ראו בה תוכנית בזבזנית שעוסקת בעיקר בקוסמטיקה ואינה פותרת בעיות יסוד בפריפריה. לגבי המרכיב החברתי של התוכנית נטען כי ישנם כבר אינספור גופים אשר מבצעים את אותה הפעילות בדיוק — בהם משרדי הרווחה, החינוך, החברה למתנ"סים ועוד, וכי אין צורך בגוף נוסף שיבצע פעילויות מסוג זה. עוד נטען כלפי גלנט ולוי כי מדובר בתוכנית שנועדה, בין היתר, לשרת אותם פוליטית מול ראשי הרשויות אשר אליהן הועברו התקציבים, שחלק ניכר מהן אנשי הליכוד. בשל ההתנגדות במשרד האוצר, סירבו שם להזרים כספים לתוכנית לבדה, ואיחדו את התקציב המיועד לה יחד עם תקציבים ייעודיים לשיפוץ דירות הדיור הציבורי, תוך הותרת שיקול הדעת כיצד לחלק את העוגה בין שני הצרכים הללו בידי הנהלת משרד השיכון.

רוב התקציב ל־2019 בוזבז

עיון בנתונים מלמד כי בכל אחת מהשנים הועבר חלק הארי של התקציב לפרויקט שיקום השכונות, בעוד תחזוקת הדיור הציבורי תוקצבה בסכומים נמוכים משמעותית. כך, ב־2016, שנת תחילתה של היוזמה, מתוך סכום של 238 מיליון שקל - 207 מיליון שקל הוקצו לשיקום שכונות ו־31 מיליון שקל לדיור הציבורי. ב־2017 מתוך סכום של 260 מיליון שקל , 220 מיליון שקל הוקצו לשיקום שכונות ו־40 מיליון שקל לתחזוקת דיור ציבורי. ב־2018 מתוך סכום של 225 מיליון שקל, 122 מיליון שקל הוקצו לשיקום שכונות ו־103 מיליון שקל לתחזוקת דיור ציבורי.

בסך הכל, במהלך השנים 2016־2018 תוקצב פרויקט שיקום השכונות בכ־550 מיליון שקל, ואילו שיפוץ דירות הדיור הציבורי תוקצב ב־174 מיליון שקל. ב־2019 אמורה היתה מגמת העדפת השיקום שכונות להימשך: מתוך סכום של 200 מיליון שקל, ניתנו כבר התחייבויות על סכום של 127 מיליון שקל לטובת פרויקטים של שיקום שכונות. ואילו ב־25 מיליון שקל כבר נעשה שימוש לטובת שיפוץ דירות דיור ציבורי. לדברי גורמים במשרד השיכון, הנחתה שרת השיכון החדשה, יפעת שאשא ביטון, להשתמש ביתרת התקציב שנותרה לשנה זו, העומד על 48 מיליון שקל בלבד, למטרת שיפוץ דירות דיור ציבורי. עוד הנחתה לנסות ולבטל חלק מההתחייבויות שניתנו לשנה זו לפרויקטים של שיקום שכונות.

שרת הבינוי והשיכון ח"כ ד"ר יפעת שאשא ביטון | צילום: יעל אורבך

מדובר בנתונים מפתיעים שכן גם אם לפרויקט שיקום שכונות ישנה חשיבות חברתית, הרי שבדירות הדיור הציבורי מתגוררות השכבות החלשות ביותר בחברה וניתן לצפות כי יזכו לרמת עדיפות גבוהה יותר.

זו מדיניות הדרג הנבחר

לדברי שרת השיכון יפעת שאשא ביטון, "עם כניסתי לתפקיד נחשפתי לנתונים המעידים על סדר עדיפויות מעוות ובלתי מתקבל על הדעת. כספים שיועדו לדיור הציבורי עבור שיפוץ דירות מוזנחות ובעלות ליקויים, הופנו לטובת תוכנית אחרת ובאופן לא פרופורציונלי. לעתים נראה היה כי לכאורה מדובר בשיקולים פוליטיים בלתי ראויים, ללא תבחינים רלבנטיים ובניגוד לייעוד המקורי של הכספים. בעקבות כך, דרשתי את החזרת הכספים לטובת שיפור השירות לדיירי הדיור הציבורי".

השר לשעבר יואב גלנט סירב להגיב.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "המשרד פועל במגוון תחומי עשייה למען הציבור בישראל. ככלל, אופן חלוקת התקציבים ותעדופם מבוצע על־פי מדיניות הדרג הנבחר. עם כניסתה של השרה שאשא ביטון לתפקידה, היא הנחתה להסיט תקציבים לטובת הדיור הציבורי. המשרד גאה בעשייתו למען השכבות המוחלשות וימשיך לעשות כן".