אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משרד רה"מ מציג מגה-תוכנית לתשתיות, אבל לא מתחייב לבצעה צילום: אוהד צויגנברג

פצצת התחבורה

משרד רה"מ מציג מגה-תוכנית לתשתיות, אבל לא מתחייב לבצעה

הבוקר מפיץ המשרד תוכנית תשתיות הכוללת 207 פרויקטים בעלות כוללת של 196 מיליארד שקל. הבעיה: בתוכנית הגרנדיוזית אין ממש התחייבות שכל הפרויקטים יושלמו

03.02.2019, 06:47 | ליאור גוטמן

משרד ראש הממשלה מפיץ הבוקר רשמית את מה שהוא מגדיר כצבר הפרויקטים הקרוב לפיתוח המדינה לתקופה של חמש שנים, או מה שבמשרד מכנים באופן רשמי בשם "התוכנית הרב־שנתית לפיתוח התשתיות של מדינת ישראל לשנים 2022-2018".

במשרד מחדדים שהתוכנית כוללת רשימה ארוכה של פרויקטי תשתית שעלות הקמת כל אחד מהם לפחות 100 מיליון שקל והיקפה הכולל קרוב ל־200 מיליארד שקל, ואשר ביצועם החל בשנה החולפת או יסתיים עד 2022.

"הפרויקטים המוצגים הינם בביצוע או ברישוי של משרדי הממשלה, יחידות הסמך והחברות הממשלתיות שבאחריותם", אומרים שם, ומוסיפים שלא מדובר מחשבות וחלומות אלא בפרויקטים אשר "אושרו בהחלטת ממשלה או בסיכום של הגורמים המוסמכים. התוכנית גם מספקת מידע, ודאות ואופק ביצוע שיעודדו כניסה של השקעות פרטיות מישראל ומהעולם, כך שהתחרות תגדל, השירותים ישתפרו ומחירם יפחת", מסכמים שם.

בתוכנית גם מצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו בחגיגיות: "חוללנו מהפך בתשתיות בישראל. רואים זאת בכבישים, ברכבות, בהוצאת הגז מהים. תנופה זו תגבר בשנים הקרובות", מסכם נתניהו.

ממחזרים משנה לשנה

בשבוע שעבר פתח "כלכליסט" בסדרת כתבות על נושאי התשתיות והתחבורה. אחת מהן עסקה בבעיה חמורה של מקבלי ההחלטות והיא היעדר "בנק מטרות" לפיתוח. והנה, כאילו מישהו במשרד ראש הממשלה ראה את הנולד: במשרד טוענים שתוכנית התשתיות שלהם כוללת 207 פרויקטים בעלות כוללת של 196 מיליארד שקל, והיא אמורה לשמש כמגדלור למשרדי הממשלה, לא רק בשורת התוכניות לביצוע אלא גם בהתקדמות ובאבני הדרך שכל משרד הציב לעצמו ומול הציבור, עם אחריות לקידום ושיפור תשתיות המדינה משנה לשנה.

הבעיה היא שלתוכנית הגרנדיוזית מצורפת כוכבית ענקית אך בלתי נראית: אין כאן ממש התחייבות שכל הפרויקטים אכן יושלמו. כך למשל, חלק מהתוכניות שם עוד לא אושרו לביצוע, כמו למשל הקמת מסילות הברזל הכבדות במרכז תל אביב. כאן מעידים מחברי המסמך ש"יש כמה פרויקטים אשר טרם אושרו, אך עברו בדיקת כדאיות כלכלית או בדיקות אחרות, ויש סבירות גבוהה כי יגיעו לידי ביצוע בחמש השנים הקרובות". לא מסייגים שם שזה יקרה רק בהנחה שהממשלה לא תתחלף כל שנתיים וחצי והפקידות לא תשנה את דעתה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, צילום: אלכס קולומויסקי ראש הממשלה בנימין נתניהו | צילום: אלכס קולומויסקי ראש הממשלה בנימין נתניהו, צילום: אלכס קולומויסקי

אם לא די בכך, עיון בצבר התוכניות מגלה דמיון מטריד בחלק מהפרויקטים לפרסום האחרון של משרד רה"מ בנושא, שהופץ לציבור בשנת 2017. מדובר בפרויקטים שנמרחו, סתם לא התקדמו או פורסמו במקור לפני כשנתיים כאילו הייתה משאלת לב של שר שרצה להראות שהוא עובד רוחבית במשרד שלו ולא משאיר אף אבן לא הפוכה.

בתחום האנרגיה בולטת התוכנית להעתקת מכלי הדלק בצפון לאזור פחות מאוכלס ("תוכנית קרקעות הצפון") שרק בעשור הנוכחי חטפה שני דו"חות של מבקר המדינה שביקר את אוזלת ידה של הממשלה - ב־2011 וכן ב־2016.

ומה לגבי תחום התחבורה? כאן כולל צבר התוכניות גם את פרסומי החשב הכללי רוני חזקיהו על השקעות לשנת 2030, וגם את תוכנית החומש של חברת נתיבי ישראל שהוצגה לציבור רק לפני כשבוע וחצי. אם זה לא מספיק, בפרסום יש גם מחזוּר תוכניות ותיקות ממש, כמו הקמת מסילת רכבת רביעית בנתיבי איילון והקמת מסילה מזרחית, פרויקט סופר חשוב שאמור למנוע השבתה של המעבר מצפון המדינה לדרומה כל פעם שעבודות פיתוח לא מאפשרות לרכבת לעבור בתל אביב. בשני פרסומי משרד ראש הממשלה - כלומר בתוכניות של 2017 ובתוכניות של 2019 - המועד הצפוי לעבודות או המועד הצפוי למכרז נשאר תחת אותו סטטוס - "טרם נקבע".

במקביל יש חזרה על פרויקטים שכבר היו כתובים ולא זזו, כמו קווי רכבת קלה חדשים בתל אביב וירושלים, מה שהופך את פרק התחבורה בתוכניות של ינואר 2019 לארוך אך בלי תוכן חדש.

תחום אחר שהזנחתו בולטת הוא הטיפול במשק המים. בשנת 2017, כאשר משרד האנרגיה ספר שלוש שנות בצורת, הטיפול במשק המים עוד היה שונה מהותית מזה שהוצג כיום. בינתיים נוספו עוד שתי שנות בצורת, ובתוכנית הנוכחית פשוט השתילו את תוכנית החירום למשק המים, לרבות הקמת מתקני התפלה שיעמדו לרשות הציבור רק בשנת 2024, זאת כמובן בהנחה שהמכרזים והבנייה יתקדמו ללא הפרעה.

אין זכר למפעל האמוניה

בנושא מפעל האמוניה, הממשלה מתעלמת פעם שנייה ברציפות מההחלטות שלה עצמה. בתוכנית אין זכר להחלטת הממשלה מיולי 2017 שתכליתה בין השאר "הקמת המפעל במישור רותם" — החלטה שבסעיף 6 שלה נכתב שיש "לרשום את הודעת חברת קויס טכנולוגיות בע"מ לגבי אבני הדרך העיקריות להקמת המפעל על ידה", עם המלצת משרד הכלכלה.

בכלל, בסעיף משק האנרגיה מופיעות עשרות תוכניות שחלקן הן בכלל פועל יוצא של הרפורמה בחברת החשמל ומי שאמור לבצע אותן היא חברת החשמל. החלק השני בסעיף זה בכלל מתייחס להקמת תחנות כוח פרטיות, כולן על ידי הסקטור הפרטי, ועוד חלק מתייחס לשורת מכרזים שרשות החשמל אמורה להוציא לציבור היזמים.

ומה לגבי עולם הגז, זה שנתניהו השוויץ בו שהוא "הוציא אותו מהים"? כאן מצורפת למעשה תוכנית הפיתוח של חברת נתיבי גז הממשלתית, זו שמדווחת מדי רבעון לבורסה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



18 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

17.
הבטחות לחוד ומעשים לחוד
ביבי היה זה שהבטיח אחרי העלאה חדה במחירי הדלק, שמחירי דלק 95 יעקבו אחר השוק העולמי. ביולי 2008 מחיר דלק 95 בתחנות היה 7 שקלים לליטר כאשר חבית נפט גלמי עלתה 140$, כיום חבית נפט עומד על 55$ כ 40% מהמחיר ב 2008 לפי הצהרותיו מחיר בנזין 95 היה אמור לעלות 2.75, איך זה שאנחנו משלמים 5.90 יותר מפי 2..... זו הרעבתנות כדי לתחזק לו את הקואליציה ע"י פרנוס חרדים שגם אינם עובדים ולכן לא משלמים מיסים, ועוד מקבלים בונוס ללא עבודה על חשבון החילוניים
אבי  |  03.02.19
לכל התגובות