בכל מה שקשור לאמזון, הודו זריזה יותר מאירופה

ההגבלות שהטילה הודו על ענקיות המסחר המקוון הבינלאומיות אמנם מרחיקות לכת, אך הן גם צעד ממשי ראשון לתחום במשהו את הבריונות שבה ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות פולשות לשווקים חדשים, בעיקר במדינות מתפתחות. אמזון אינה הענק המערבי היחיד, אך היא בהחלט אחד המאיימים שבהם. אחרי הכל, מדובר בחברה שרק שמועה לפיה היא בוחנת חדירה לתחום חדש, כמו ביטוח רפואי, מספיקה כדי לרסק את מניות החברות הפעילות בו.

התקנות ההודיות החדשות מטפלות בבעיה די בסיסית, שמטרידה רגולטורים גם במערב. אתר המכירות של אמזון הוא בראש ובראשונה מרקטפלייס, סביבת שוק מקוון שמוכרים יכולים להציע בו את מרכולתם, תוך שאמזון גוזרת עמלה. אלא שבמקביל, אמזון מוכרת יותר ויותר מוצרים משלה באמצעות שורה גדלה של מותגים פרטיים שמתחרים במוכרים העצמאיים. הפרקטיקה הזו די מקובלת בקרב קמעונאים פיזיים, אך הבעיה היא באופן שבו אמזון מנצלת את כוחה כדי לעשות זאת. ענקית הקמעונאות שולטת בכל המידע שמועבר במרקטפלייס שלה, יודעת מה הקונים מחפשים, ומה טווחי המחירים שהם מוכנים לשלם.

את המידע הזה היא מעבדת, ובוחרת מוצרים שישיאו עבורה תועלת כספית גבוהה באמצעות ייצור ושיווק תחת מותג פרטי. כמו סוללות, גרביים, או כל מוצר אחר שהיא משווקת תחת יותר מ־100 המותגים הפרטיים שלה. כדי להוסיף חטא על פשע, אמזון פרסמה את המותגים הפרטיים בתוך עמודי מכירה של מוצרים זהים מיצרנים מתחרים, כפי שנחשף לאחרונה ב־CNBC.

מטה אמזון בבנגלור, הודו | צילום: רויטרס

הרגולציה המחמירה בהודו מקדימה בעשרות מונים את הטיפול הרגולטורי שלו זוכות אמזון וחברות דומות במערב. רשות ההגבלים הגרמנית, שמובילה את המערכה באירופה נגד כוחן המוגזם של הענקיות האמריקאיות, החלה רק בנובמבר לבדוק את התפקיד הכפול של אמזון כקמעונאית ענק וכמפעילת השוק המקוון לעסקים קטנים. באירופה ובבריטניה עוקבים אחר המתרחש, ובארה"ב, על אף הסנטימנט השלילי נגד החברה, טרם הונפה ולו אצבע אחת נגדה.

להערכת אנליסטים, התקנות החדשות עלולות להרחיק משקיעים מהודו, ודאי כאלו שאינם יכולים להרשות לעצמם התמודדות עם שינויים מהירים ברגולציה. מצד שני, אחרי שהסטארט־אפ הגדול במדינה, פליפקארט, נמכר לוולמארט והפך לגורם סיכון לקהל הבוחרים של ראש הממשלה מודי, אולי לא כל כך מפריע לו שהם יישארו בחוץ.